הצלחה כישלון ומה שבניהם 

מה מניע אותך לקום בבוקר ולעשות את מה שאתה עושה?

במהלך החיים אנו נמדדים ומודדים עצמנו בעיניים של כישלון והצלחה.
הצלחתי במבחן , נכשלתי במערכת היחסים והיא נפרדה ממני, הצלחתי לסיים את הפרויקט, נכשלתי לקבל את התפקיד שהתמודדתי עליו. יש בנינו המייחסים חשיבות יתר למידת ההצלחה והכישלון, ואלו שפחות, אך רובנו נותנים לנושא משמעות רגשית עמוקה.
אנו יוצרים עולם בו הרגשות שלנו נגזרים ממה שקורה לנו. אנו מאוכזבים כאשר נכשלנו להשיג מטרה שהצבנו. אושרנו נקבע על פי מידת הצלחתנו.
כך; אם הצלחתי לקבל משרה נחשקת, או הצלחתי לעבור מבחן קשה בתואר אני בעננים, אבל אם לא התקבלתי לעבודה שרציתי נכשלתי.
בדרך זו אנו מכניסים עצמנו לאחת משתי קבוצות :
המכורים להצלחה- אלו עושים כל שביכולתם להצליח בכל משימה בצורה מושלמת, גם אם זה עולה להם בבריאות. הם עובדים שעות על גבי שעות מבלי להתחשב בצרכיהם האחרים, על מנת להגיע לרגע הנכסף הצלחה. רגע לאחר מכן הם מציבים את המטרה הבאה, ויוצאים לריצה הבאה לעברה. אנשי קבוצה זו לא נהנים מהדרך להצלחה מה שחשוב הוא שהם הצליחו. ואם הם לא מצליחים לפי הקריטריונים שהם או הסביבה הציבו האכזבה משתלטת. הצלחתם תלויה במטרה שהם הציבו לעצמם, או בדרך בה הסביבה תופסת את הישגם. זה מקביל לאנשים מכורים לסמים כאשר הם לא משתמשים בסם הם בירידה, וכאשר משתמשים בו הם מלאי חיים ומאושרים.
האחרים, משלימים עם הכישלון- אלו שמראש מחליטים כי הם לא יצליחו להגיע לתוצאות שהם רוצים או שהסביבה מצפה מהם. אנשים אלו מעדיפים לא לצאת בהצהרות ולא לעשות דבר משמעותי על מנת לא להיתפס בעיני הסביבה ועצמם כלא מוצלחים. הם לא קובעים מטרות כאשר עולה להם לראש מחשבה או רעיון, הם משחקים איתו ברמה התיאורטית בלבד, לא מעיזים לצאת ולנסות ליישם אותו, כדי שלא יקרה מצב שהם יכשלו ואז מה אנשים יחשבו עליהם. חלק גדול מקבוצה זו נחשב מוצלח ומשכיל ואהוב בעיני הסובבים אותו. אנשים פונים להיוועץ בהם, הם מעלים רעיונות ופותרים לחבריהם בעיות בתחומים שונים, אבל בנפשם הם מרגישים כל העת הרגשת פספוס. הרגשה שהם לא ממשים את הפוטנציאל שלהם. אנשים בקבוצה זו חיים בצורה בינונית, גם אם הם מנכ"לים של חברה או אנשי מכירות זוטרים, זה לא משנה. הם עדין חולמים חלום, אך מעדיפים לא להגשימו מפחד מה יגידו עליהם, או מה הם יחשבו על עצמם אם יכשלו.
רובנו בדרך כלל מותנים בעשייה. אם הצלחנו במה שעשינו אנו מאושרים, אם נכשלנו אנו מאוכזבים.
האם זה מה שאת/ה מבקש/ת בחיים?
האם יש דרך אחרת לחיות?
מה דעתך על חשיבה אחרת? חשיבה במושגים של דרך, דרך ללא התניה של הצלחה או כישלון. דרך בה אנו בוחרים ללכת לעבר המטרה הגדולה שלנו, "מטרת חיינו". אנו לא מתעסקים עם ההצלחות רגעיות ולא עם הכישלונות כיוון שהם חלק מהדרך, והם בסה"כ נקודה נוספת על השביל לעבר המטרה. אנו נהנים מהעשייה היומיומית, שהיא העיקר בחיינו, ומקבלים באהבה את מה שאנו עושים בכל יום. אנו מבינים שזאת ההשקעה המקסימאלית שאנו מסוגלים לעשות בזמן הנתון הזה, ואין לנו יכולת שליטה מלאה על התוצאה הרגעית אלא רק על התהליך אותו אנו עוברים. ואם נרצה באמת נוכל להגיע לכל מטרה בין אם הדרך קצרה או ארוכה עבורנו. מה שחשוב הוא שעד שנגיע נוכל גם להסתכל לצידי הדרך וליהנות ממנה עד תומה.
Jim rohn נוהג להגיד באימונים שלו:(מתוך הדיסק-the art of exceptional living)
"It's not what you get that makes you valuable, it's what you become"
לדעתי התוצאה היא רק תוצאה מה שחשוב היא הדרך שאתה עושה, הכלים שאתה רוכש תוך כדי העשייה, התובנות אליהם אתה מגיע, השינוי שאתה עובר בתהליך, וההנאה מהעשייה. אנשים הפועלים מתוך החוויה של הצלחה וכישלון יכולים לעבור באותה דרך, אך הלמידה וההפנמה שלהם שונה. הם אינם מייחסים חשיבות לעשייה אלא רק לתוצאה. אם התוצאה טובה הם לוקחים את כל מה שעשו ולמדו בתהליך, ומעלים אותו לדרגת אמת. אם התוצאה היא כישלון כל הפעולות שהם ביצעו ננעלות מאחורי סוגר ובריח, ומוגדרות כפעולות מוטעות.
כאשר נבין וניישם את דרך החשיבה הזו בה, החיים הם מסע. כל הצלחה, כישלון ועשייה יהיו חלק מאותו מסע, ונוכל לחיות חיים מאושרים ומלאים יותר
באהבה גדולה ובחירה במסע