התנאים לקיומה של השפעה בלתי הוגנת על מצווה 

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) eli-doron@taxlawyers.co.il


במקרים רבים, לאחר שמצווה הולך לעולמו, מתגלעים סכסוכים שונים בין היורשים הפוטנציאליים בנוגע לתוכנה של הצוואה, לשאלה מדוע כתב המצווה כך או אחרת, האם היה נתון תחת השפעה כלשהי ועוד שאלות רבות נוספות, שאת המענה להן ניתן רק לנסות ולשער, שכן המצווה כבר אינו בין החיים.

ישנם מקרים מסויימים בהם המנוח לא ערך צוואה אחת בלבד טרם מותו, כי אם שתיים, ואז מתעוררת השאלה איזו מהצוואות תהיה תקפה, שכן כל צד הנהנה מאחת הצוואות מעוניין בהוכחת תקפותה ואמינותה של הצוואה, אשר כוללת אותו בתוכה. אחת הטענות אשר מועלות במקרים כגון אלו היא, כי הצוואה האחרת נעשתה ע"י המצווה כשזה היה נתון תחת "השפעה בלתי הוגנת".

לאחרונה עסק בית המשפט לענייני משפחה בת"א בשאלה זו בת"ע 10220/99 עזבון המנוח מרדכי מוטל בקרמויס נ' אלחנן שטיינגרטן, שם נידון עניינו של מנוח אשר הותיר אחריו שתי צוואות בעדים, האחת מיום 17.4.97, והשנייה מיום 21.5.97. באותו עניין, נטען כנגד הצוואה השנייה כי זו ניתנה תחת השפעה בלתי הוגנת על המצווה המנוח, ולכן יש לתת תוקף לצוואה הראשונה.

בפסיקה נקבעו מספר מבחנים לקיומה של השפעה בלתי הוגנת שכזו, הגם שנאמר כי אין מדובר ברשימה סגורה, וכן כי יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו הספציפיות. עוד נקבע, כי נטל ההוכחה לקיומה של השפעה בלתי הוגנת מוטל על הטוען לקיומה, כאשר אין די בהוכחתו של חשש סביר והשאלה תהיה: "עד מה עמוקה היא הפגיעה ברצונו האמיתי של המצווה", והאם נצדק באומרנו " ..כי לא את רצונו שלו ביטא המצווה בצוואתו אלא את רצונו של הזולת" (ראה: ע"א 2500/93 יעל שטיינר נ' המפעל לעזרה הדדית של ארגון עולי מרכז אירופה פ"ד נ(3) 338, 344).

מספר מבחנים קבעה הפסיקה לשם הכרעה בשאלה לא פשוטה זו:

תלות ועצמאות- באיזו מידה היה המצווה עצמאי מהבחינות הפיזית והשכלית - הכרתית;

תלות וסיוע- כאשר המצווה לא היה עצמאי טרם מותו ונזקק לסיוע, יש לבחון את טיב היחסים בינו לבין נותן הסיוע, הנהנה;

קשרי המצווה עם אחרים- עד כמה היה המצווה תלוי בנהנה;

מבחן נסיבות עריכת הצוואה- הנהנה לא לקח חלק בעריכת הצוואה, אולם מעורבותו השפיעה על המצווה.


יש לציין עקרון נוסף המנחה את בית המשפט ולפיו, לא יינתן תוקף לצוואה אם הוברר כי המצווה לא הביע בצוואה את רצונו שלו, כי אם את רצונו של מישהו אחר.

בית המשפט מבחין בין שתי שאלות:

האחת, שאלה עובדתית, במסגרתה יישאל כלום הופעלה השפעה כלשהי על המצווה;

השנייה, שאלה נורמטיבית, ועניינה האם מדובר בהשפעה בלתי הוגנת. התשובה לשאלה זו תיקבע עפ"י מושגים של מוסר אישי וחברתי, כאשר מטרת בית המשפט הינה להגיע קרוב עד כמה שניתן לרצון האמיתי של המצווה.


באותו עניין שהוזכר לעיל, קבע כבוד השופט גייפמן, לאחר יישומם של המבחנים שהוזכרו על המקרה, כי "גם אם היתה השפעה על המנוח, השפעה זו לא הגיעה לכדי השפעה בלתי הוגנת ולא חצתה את קווי "אי ההגינות". כלומר, הנתבעים לא הצליחו להרים את נטל ההוכחה, ולכן ניתן לצוואה תוקף.

נראה כי משימה זו אשר לקח על עצמו בית המשפט, דהיינו, לקבוע את רצונו האמיתי של מי שאינו עוד בין החיים, אינה פשוטה כלל וכלל, בעיקר לאור העדויות הסותרות של מי מהצדדים, וכן לאור הבעייתיות של המושג "השפעה בלתי הוגנת", מושג אשר ניתן לפרשנות גמישה.

נותר רק לקוות, כי הקביעה בכל מקרה תתבצע בזהירות המירבית, שכן המטרה היא, כאמור, הגשמת רצונו האמיתי של המצווה, ולא זה אשר הוצג על ידי מי מהצדדים.


רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976
רומניה: רח' סטפאן פרוטופופסקו 6 בוקרסט
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il
www.taxlawyers.co.il