המכללה לעיצוב רהיטים
מנהלי המכללה ל-עיצוב רהיטים גורסים כי עדיף לשבח את הכללים המקובלים, להוציא אחד בנוגע לביטחון העצמי שלנו במוצר שאנחנו משווקים ללקוח. למען האמת, רוב הכללים בנוגע להשמעת נאומים ולשכנוע הלקוח הם כמו אל תכניס ידיים לכיסים, אל תגמגם התחל עם איזה שורת מחץ או בדיחה מפולפלת, זה לא שטויות. אבל יש כלל זהב אחד : היצמד לנושאים החשובים לך באמת, ושההתלהבות שלך לא תהיה מכופתרת בתוך המקטורן. הדבר שמדליק את קהל המאזינים יותר מכל הוא התלהבות נראית לעין של הדובר. וזה נכון כשמתאמצים למכור מערכת מחשב יקרה להחריד בדיוק כמו שזה נכון במסע להצלת איכות הסביבה. אם יש לך גישה פושרת לנושא מסוים פשוט סגור את הפה.
סיפורים, סיפורים ועוד סיפורים. לתרשימים ולגרפים יש מקום משלהם, ומקום מכובד למדי במצגים עסקיים לא מעטים. אף על פי כן, קהל מאזינים הנוטה להתעמק בניתוחים יזכור הערה עוקצנית של אחד המשתתפים בסקר כמו למשל החברה הזאת בכלל לא שמה על אנשים כמונו, זמן רב ויקלקל את האווירה. כדאי שתדעו שגם בכלי התקשורת יש אנשים חסרי רגישות או מקצועיות. יש גם לקוחות נודניקים, וכתבים חורשי רע. זה מטופש לגבש דעה כללית על סמך אידיוט אחד או שניים.
מנהלי המכללה לעיצוב רהיטים גורסים כי העידן המודרני הביא עימו את מקצוע יחסי הציבור והשיווק בשפה עממית עסקי אוויר. בעבר היהודים כאילו נועדו מראש לשמש למטרה כזו. תחום המחזור, בו שכנו עמדות הכוח הכלכלי שלהם, הולך ונעלם. צורתם הליבראלית של העסקים וצמיחת האוניברסיטאות ובכללם המכללה לעיצוב רהיטים אפשרו למרכזי העושר המפוצלים להפעיל השפעה פוליטית מסוימת. עתה מוסגרים אלה, שאך לא מזמן זכו לאמנציפציה, לכוחות ההון הגדול שהתמזגו עם מנגנון המדינה והתגברו על ההתחרות. ללא קשר לתכונות היהודים עצמם הרי תדמיתם, כעם שהתגברו עליו, נושאת קווי אופי שהשלטון הטוטאליטרי בעבר הקפיד להדגיש אותם לטובת עצמו כמובן, הוא שונאם בהכרח שנאת מוות של אושר בלי עצמה, של שכר בלי עבודה, של מולדת בלי ציוני גבול, של דת בלי מיתוס. אפיונים אלה שנואים בעיני השלטון, מאחר שהנשלטים מייחלים להם בסתר לבם. השלטון יכול להתקיים רק כל עוד הופך העם הנשלט את המטרות המיוחלות האלה לצורות השנואות של הרשע. הדבר מצליח בידם באמצעות ההשלכה של הפגמים שלך על האחר, שכן אפילו השנאה מוליכה אל התמזגות עם המושא בהשמדה. היא תשליל הפיוס.
מנהלי המכללה לעיצוב רהיטים גורסים כי הפיוס הוא המושג העליון של היהדות ומלוא משמעותה היא הציפייה וכן הלימוד של החידושים המודרניים במכללות ובכללם המכללה לעיצוב רהיטים. המרצים ואנשי הסגל של המכללה לעיצוב רהיטים סבורים כי מחוסר יכולת לציפייה נובע דפוס התגובה הלא רציונאלית חדורת פחד מיצירתיות וחידושים. האנטישמים עוסקים בהגשמתו של השלילי המוחלט שלהם בכוחותיהם שלהם. הם הופכים את העולם לתופת, אשר בה דימו עצמם שרויים מאז ומעולם. המפנה תלוי בכך אם הנשלטים, נוכח הטירוף המוחלט, ישתלטו על עצמם ויבלמו את הטירוף המוחלט הזה. רק כשחרור המחשבה מן השלטון, בביטול האלימות, יוכל להתפתח הרעיון של השחרור המחשבתי מקיבעונות ולהביא את חניך המכללה לעיצוב רהיטים לידי מושלמות.
מנהלי המכללה ל-עיצוב רהיטים גורסים כי עדיף לשבח את הכללים המקובלים, להוציא אחד בנוגע לביטחון העצמי שלנו במוצר שאנחנו משווקים ללקוח. למען האמת, רוב הכללים בנוגע להשמעת נאומים ולשכנוע הלקוח הם כמו אל תכניס ידיים לכיסים, אל תגמגם התחל עם איזה שורת מחץ או בדיחה מפולפלת, זה לא שטויות. אבל יש כלל זהב אחד : היצמד לנושאים החשובים לך באמת, ושההתלהבות שלך לא תהיה מכופתרת בתוך המקטורן. הדבר שמדליק את קהל המאזינים יותר מכל הוא התלהבות נראית לעין של הדובר. וזה נכון כשמתאמצים למכור מערכת מחשב יקרה להחריד בדיוק כמו שזה נכון במסע להצלת איכות הסביבה. אם יש לך גישה פושרת לנושא מסוים פשוט סגור את הפה.
סיפורים, סיפורים ועוד סיפורים. לתרשימים ולגרפים יש מקום משלהם, ומקום מכובד למדי במצגים עסקיים לא מעטים. אף על פי כן, קהל מאזינים הנוטה להתעמק בניתוחים יזכור הערה עוקצנית של אחד המשתתפים בסקר כמו למשל החברה הזאת בכלל לא שמה על אנשים כמונו, זמן רב ויקלקל את האווירה. כדאי שתדעו שגם בכלי התקשורת יש אנשים חסרי רגישות או מקצועיות. יש גם לקוחות נודניקים, וכתבים חורשי רע. זה מטופש לגבש דעה כללית על סמך אידיוט אחד או שניים.
מנהלי המכללה לעיצוב רהיטים גורסים כי העידן המודרני הביא עימו את מקצוע יחסי הציבור והשיווק בשפה עממית עסקי אוויר. בעבר היהודים כאילו נועדו מראש לשמש למטרה כזו. תחום המחזור, בו שכנו עמדות הכוח הכלכלי שלהם, הולך ונעלם. צורתם הליבראלית של העסקים וצמיחת האוניברסיטאות ובכללם המכללה לעיצוב רהיטים אפשרו למרכזי העושר המפוצלים להפעיל השפעה פוליטית מסוימת. עתה מוסגרים אלה, שאך לא מזמן זכו לאמנציפציה, לכוחות ההון הגדול שהתמזגו עם מנגנון המדינה והתגברו על ההתחרות. ללא קשר לתכונות היהודים עצמם הרי תדמיתם, כעם שהתגברו עליו, נושאת קווי אופי שהשלטון הטוטאליטרי בעבר הקפיד להדגיש אותם לטובת עצמו כמובן, הוא שונאם בהכרח שנאת מוות של אושר בלי עצמה, של שכר בלי עבודה, של מולדת בלי ציוני גבול, של דת בלי מיתוס. אפיונים אלה שנואים בעיני השלטון, מאחר שהנשלטים מייחלים להם בסתר לבם. השלטון יכול להתקיים רק כל עוד הופך העם הנשלט את המטרות המיוחלות האלה לצורות השנואות של הרשע. הדבר מצליח בידם באמצעות ההשלכה של הפגמים שלך על האחר, שכן אפילו השנאה מוליכה אל התמזגות עם המושא בהשמדה. היא תשליל הפיוס.
מנהלי המכללה לעיצוב רהיטים גורסים כי הפיוס הוא המושג העליון של היהדות ומלוא משמעותה היא הציפייה וכן הלימוד של החידושים המודרניים במכללות ובכללם המכללה לעיצוב רהיטים. המרצים ואנשי הסגל של המכללה לעיצוב רהיטים סבורים כי מחוסר יכולת לציפייה נובע דפוס התגובה הלא רציונאלית חדורת פחד מיצירתיות וחידושים. האנטישמים עוסקים בהגשמתו של השלילי המוחלט שלהם בכוחותיהם שלהם. הם הופכים את העולם לתופת, אשר בה דימו עצמם שרויים מאז ומעולם. המפנה תלוי בכך אם הנשלטים, נוכח הטירוף המוחלט, ישתלטו על עצמם ויבלמו את הטירוף המוחלט הזה. רק כשחרור המחשבה מן השלטון, בביטול האלימות, יוכל להתפתח הרעיון של השחרור המחשבתי מקיבעונות ולהביא את חניך המכללה לעיצוב רהיטים לידי מושלמות.
