מזנונים
מזנונים הם השער ליופי הביתי שלנו בסלון הבית. מזנונים הם הפתיחות שלנו לעולם. תהליך של קנייה לא מבוקרת של מזנונים הוא הרה אסון מאחר שמזנונים יש לבחור בטוב טעם. בתהליך זה של קנייה לא מבוקרת של מזנונים מתגלה כל שלב קודם, כולל זה של המדע לעומת הפילוסופיה, עדיין כאילו כתפיסה, כתופעה מנוכרת חדורת יסודות אינטלקטואליים בלתי מזוהים. לעצור כאן, ללא שלילה היא חלק מן האופי השלילי של ההכרה. המעריץ התמים של המוחלט, תהיה פעילותו אוניברסאלית כאשר תהיה, הוא בבחינת קרבן הנכנע לכוחה המסנוור של בלתי אמצעיות כוזבת. אולם סנוור זה הוא יסוד מכונן של כל שיפוט, בבחינת אשליה הכרחית. כל שיפוט, גם זה השלילי, הוא טוען על כורחו את התוכן של עצמו יהיה מנוסח בזהירות כאשר יהיה ולא רק כמבודד ויחסי. בכך טמון מהותו כשיפוט. לאמת אין הדרגה כמו להסתברות. הצעד השולל החורג מעבר לשיפוט היחיד, המציל את אמיתו, הוא אפשרי רק באשר הוא מקבל את האמת של עצמו והיה כאילו פרנואידי באופי. הטירוף האמיתי הוא קודם כול בחוסר היכולת של השתנות בחוסר היכולת של המחשבה להשתתף בשלילה מעין זו, אשר בניגוד לשיפוט המקובע כעצם, היא החשיבה. במקום לבטא במחשבתו את כישלונה של יומרת המוחלטות ובכך לקדם את שיפוטו, נאחז הפרנואיד בציפורניים ביומרת הרציונאליות שהכשילתו.
מזנונים הם סמל סטאטוס לעושר ולאיכות אצל האדם ולכן חשובה השלמות בבחירת מזנונים, וברכישת מזנונים או בקניית מזנונים או הובלת מזנונים לבית. אצל הלקוח יש מספר מאפיינים עקשנותו שאין לעמוד בפניו של שיפוט זה זהה עם חיוביותו העקשנית, וחולשתו של האישיות החלשה היא חולשת המחשבה עצמה. שכן ההרהור, השובר אצל הבריא את עצמת הבלתי אמצעיות, אף פעם לא יכפה עצמו באותה עצמה כמו האשליה שהוא בא לבטל. כתנועה שלילית, שכיוונה איננו בקו ישר, חסר הוא את הברוטאליות הצפונה בתנועה חיובית. אם האנרגיה הנפשית של הפרנויה אמנם נובעת מאותה דינאמיקה הרי חסינותה האמיתית נובעת מזו-המשמעות שכלל אין להפרידה ממעשה ההשראה ולא-עוד אלא שיש להניח שעצמתו ההזייתית של זה הייתה מתחילה הגורם המכריע. בלשונה של תורת הבררה הטבעית ניתן להניח לשם יתר הבהרה, שבתקופת התהוותם של מכלול החושים האנושיים שרזו אותם יחידים, שבהם כוחם של מנגנוני ההשלכה הרחיק לחזור ביותר לתוך ניצני הכישורים הלוגיים, או הוקטן במידה המועטה ביותר על-ידי התחלות ראשונות של רפלקסיה. כשם שמבצעים מדעיים, פוריים מבחינה מעשית, זקוקים. עוד היום לכשרון בלתי-נפגם של הגדרה, לקיבוע המחשבה במקום מסומן על-ידי הצורך החברתי, ולהגדרת תחום הנחקר לאחר-מכן לפרטי-פרטיו בלא לחרוג ממנו, כך גם חולה הפרנויה אינו מסוגל לחרוג ממכלול אינטרסים המסומן על-ידי גורלו הפסיכולוגי. כושר החדירה מתכלה בתוך המעגל, אשר הותווה על-ידי רעיון-כפייה, כשם שמתחסלת גאונות אנושית בתחום שנקבע לה על-ידי הציוויליזציה הטכנית.
מזנונים הם השער ליופי הביתי שלנו בסלון הבית. מזנונים הם הפתיחות שלנו לעולם. תהליך של קנייה לא מבוקרת של מזנונים הוא הרה אסון מאחר שמזנונים יש לבחור בטוב טעם. בתהליך זה של קנייה לא מבוקרת של מזנונים מתגלה כל שלב קודם, כולל זה של המדע לעומת הפילוסופיה, עדיין כאילו כתפיסה, כתופעה מנוכרת חדורת יסודות אינטלקטואליים בלתי מזוהים. לעצור כאן, ללא שלילה היא חלק מן האופי השלילי של ההכרה. המעריץ התמים של המוחלט, תהיה פעילותו אוניברסאלית כאשר תהיה, הוא בבחינת קרבן הנכנע לכוחה המסנוור של בלתי אמצעיות כוזבת. אולם סנוור זה הוא יסוד מכונן של כל שיפוט, בבחינת אשליה הכרחית. כל שיפוט, גם זה השלילי, הוא טוען על כורחו את התוכן של עצמו יהיה מנוסח בזהירות כאשר יהיה ולא רק כמבודד ויחסי. בכך טמון מהותו כשיפוט. לאמת אין הדרגה כמו להסתברות. הצעד השולל החורג מעבר לשיפוט היחיד, המציל את אמיתו, הוא אפשרי רק באשר הוא מקבל את האמת של עצמו והיה כאילו פרנואידי באופי. הטירוף האמיתי הוא קודם כול בחוסר היכולת של השתנות בחוסר היכולת של המחשבה להשתתף בשלילה מעין זו, אשר בניגוד לשיפוט המקובע כעצם, היא החשיבה. במקום לבטא במחשבתו את כישלונה של יומרת המוחלטות ובכך לקדם את שיפוטו, נאחז הפרנואיד בציפורניים ביומרת הרציונאליות שהכשילתו.
מזנונים הם סמל סטאטוס לעושר ולאיכות אצל האדם ולכן חשובה השלמות בבחירת מזנונים, וברכישת מזנונים או בקניית מזנונים או הובלת מזנונים לבית. אצל הלקוח יש מספר מאפיינים עקשנותו שאין לעמוד בפניו של שיפוט זה זהה עם חיוביותו העקשנית, וחולשתו של האישיות החלשה היא חולשת המחשבה עצמה. שכן ההרהור, השובר אצל הבריא את עצמת הבלתי אמצעיות, אף פעם לא יכפה עצמו באותה עצמה כמו האשליה שהוא בא לבטל. כתנועה שלילית, שכיוונה איננו בקו ישר, חסר הוא את הברוטאליות הצפונה בתנועה חיובית. אם האנרגיה הנפשית של הפרנויה אמנם נובעת מאותה דינאמיקה הרי חסינותה האמיתית נובעת מזו-המשמעות שכלל אין להפרידה ממעשה ההשראה ולא-עוד אלא שיש להניח שעצמתו ההזייתית של זה הייתה מתחילה הגורם המכריע. בלשונה של תורת הבררה הטבעית ניתן להניח לשם יתר הבהרה, שבתקופת התהוותם של מכלול החושים האנושיים שרזו אותם יחידים, שבהם כוחם של מנגנוני ההשלכה הרחיק לחזור ביותר לתוך ניצני הכישורים הלוגיים, או הוקטן במידה המועטה ביותר על-ידי התחלות ראשונות של רפלקסיה. כשם שמבצעים מדעיים, פוריים מבחינה מעשית, זקוקים. עוד היום לכשרון בלתי-נפגם של הגדרה, לקיבוע המחשבה במקום מסומן על-ידי הצורך החברתי, ולהגדרת תחום הנחקר לאחר-מכן לפרטי-פרטיו בלא לחרוג ממנו, כך גם חולה הפרנויה אינו מסוגל לחרוג ממכלול אינטרסים המסומן על-ידי גורלו הפסיכולוגי. כושר החדירה מתכלה בתוך המעגל, אשר הותווה על-ידי רעיון-כפייה, כשם שמתחסלת גאונות אנושית בתחום שנקבע לה על-ידי הציוויליזציה הטכנית.
