מטקסונומיה לפולקסונומיה 

מטקסונומיה (ליניארית) לפולקסונומיה (רשתית) - מאת : יניב חדד לפני למעלה מדור, פיתח בלום טקסונומיה (מיון לקטגוריות) חשובה מאוד, המשמשת במערכות החינוך עד היום. הטקסונומיה עוסקת במטרות חינוכיות, שמהן, בין היתר, ניתן לגזור: פיתוח תוכניות לימודים, שיטות הוראה, סטנדרטים של בחינות. וכדומה בלום פירט את מטרות החינוך לפי סקאלה ליניארית (קווית), על פי מיטב המסורת של החברה המודרנית והתעשייתית של קו הייצור הליניארי שאליה השתייך. על פי בלום, יש ללמד קודם כל מיומנויות נמוכות, ורק אחרי כן מיומנויות גבוהות. מסדר זה הוא גוזר פעילויות חינוכיות . טקסונומיה היא תהליך לנארי שמתחיל מנקודת האפס ומטפס מעלה ע"י צבירת פעולות. אם אנו לוקחים דוגמא מתחום החינוך אפשר להתייחס לטקסונומיה של בלום כאשר כל רמת חשיבה נשענת על זו שלפניה וכוללת אותה דהיינו : 1. קריאה יש לתרגל בכדי לקרוא בצורה טובה יותר 2. ידיעה יש לזכור בכדי שרמת הידע תגבר 3. הבנה יש להבין בכדי לדעת מה יש לעשות בשלבים הבאים 4. יישום יש ליישם בכדי להגיע לתוצאה הראויה 5. ניתוח יש לנתח בכדי ללמוד מטעויות ולדעת להשתדרג 6. הערכה יש לשפוט 7. יצירה יש לסנתז בכדי שתישתבח תהליכים ליניאריים מובילים ליעד סופי אחד. נהר עם קו אחד ישפך לים בנקודה אחת.השאלה היא האם זו הדרך הנכונה - הרי נהר שמתפצל לדלתה של נהר נשפך לים בנקודות שונות. נהר שמתפצל פועל לפי המבנה של רשת ולא של קו. ואילו היום לכל ילד מגיל 6 ומעלה בעידן האינטרנט - י ש ח ש י ב ה ר ש ת י ת. מהן השלכותיה של חשיבה רשתית על הסדר ההירארכי המקובל של רכישת מיומנויות יסוד? האמנם בעולם רשתי יש תוקף ל'טקסונומיה של בלום'? כדי להכין את התלמיד, הסטודנט והאזרח של המאה ה-21, יש צורך בגישות חדשות בעולם ההדרכה ובמערכת החינוך הבית ספרית והאוניברסיטאית. הכלכלה התעשייתית והלמידה מבוססת הדפוס, מוחלפות כיום בכלכלה אינטרנטית ובלמידה מבוססת אינטרנט. יש ללמד את התלמידים תכנים רלוונטיים ולהתאים את תוכניות הלימוד לימים בהם אנו חיים ולא ללמד את העבר , ולהשתמש באותו ארגז כלים מוגבל וצר אלא להפך , היום בעולם הפוסט מודרני טכנולוגי יש לפתח ארגז כלים רחב ומתקדם , ארגז כלים רשתי הבנוי מכמה נדבחים יחד ולא לעבוד ע"פ השיטה הליניארית. תלמיד שלא ירכוש כלים מגוונים ממספר תחומים לא יצליח להתקדם ויהיה ברגרסיה מתמדת . המסקנה היא שאנו חייבים לעבור מחשיבה צרה וליניארית (טקסונומיה) לחשיבה רחבה ורשתית (לפולקסונומיה). למרות שאנו חיים בהווה מטרתנו היא לצלוח את העתיד הבעיה היא שמערכת המבחנים (מערכת ההערכה) והסלקציה, בעבודה בבתי הספר ובאוניברסיטאות, מבוססת עדיין על עקרונות מיושנים מהמאה ה-19. נחוצה מערכת הערכה חדשה, שתאפשר לבדוק הישגים של סטודנטים ותלמידים בתחום המיומנויות החדשות של עידן האינטרנט. המיומנויות הישנות של ציות, משמעת, שינון ותרגול, מוחלפות במיומנויות של יצירתיות, ביקורתיות, עבודת צוות, למידה מתמדת, משמעת עצמית, ושיתוף. מצב ההערכה כיום, באמצעות מבחני מיצ"ב, מבחני בגרות, מבחנים פסיכומטריים ומבחנים באוניברסיטאות, דומה לניסיון לבדוק בוגרי קורס טיס באמצעות יכולותיהם בנהיגה בקורקינט. למרבה הצער, ילדי דור ה-Y בוגרי האינטרנט, נבדקים כיום ביכולותיהם לעבוד בסביבות של המאה ה-19. שליטה בשפה ובמתמטיקה היא אמנם תנאי הכרחי, אך כיום - כשלעצמה בלבד - אינה מספקת. יש צורך בתכנים, ובעיקר במיומנויות חדשות, התואמות את המאה ה-21 בכל הנוגע לאינטרנט ולגלובליזציה. הכוונה למיומנויות כמו: הבנה, ניתוח, סינתזה, ביקורת והערכה, משמעת עצמית, יצירתיות וחדשנות, יישום, שיתוף וריבוי (סוגי מדיה, תרבויות, פתרונות, ועוד). כדי לבדוק מיומנויות אלה יש צורך במיומנויות חדשות למורים ולבודקים. לא ניתן לבדוק את המיומנויות החדשות במבחנים לאינדיבידואלים כנעשה היום, באמצעות מבחנים אמריקאים הדורשים שינון ותרגול מכניים. טועים אלה שאומרים "בואו נלמד את מיומנויות ותכני הבסיס כמו מתמטיקה וקריאה, ורק אחר כך את מיומנויות המאה ה-21". גם מבחינה קוגניטיבית וגם מבחינת המוטיבציה, עדיף ללמוד במשולב את שני סוגי המיומנויות. רצוי להתחיל בכך כבר בבית הספר היסודי, ואולי אף קודם לכן. מהן שיטות הערכה אלטרנטיביות, תשאלו? תמצית המיומנויות של המאה ה-21 מול המיומנויות של המאה ה-20 היא זו: לא איזה תכנים אתה יודע (מה), אלא איך תשתמש ואיך תיישם תכנים אלה (איך)? לא ניתן לבדוק פתרונות לשאלות מסוג זה באמצעות מבחן אמריקאי, שיש לו רק תשובת בית ספר אחת נכונה. אבל אפשר להעריך את התשובות באמצעות שיטות אלטרנטיביות. סוגי התפוקות המועמדות לשיטות ההערכה האלטרנטיביות הללו הן: פרויקטים, תיקי עבודות, ותערוכות. פירוש הדבר הוא כזה: ילד שחי בסביבה רשתית, לא רק שיש לו טקסונומיה שונה , אלא שאין לו כלל טקסונומיה! הסביבה הרשתית מאפשרת פולקסונומיה . זהו מושג שהתגלה בעשור השני של מהפכת האינטרנט, המכונה ווב 2.0. בדומה לריבוי האינטליגנציות , מבוסס מושג הפולקסונומיה על כך שאנשים שונים ימיינו אותו אוסף חפצים (או מושגים) בדרכים שונות, ואף על פי כן הם יבינו האחד את השני. דהיינו מדובר בקיום של ריבוי שיטות מיון. מהמושג פולקסונומיה רשתית נובע שאין סדר הירארכי , משום שלומדים שונים ילמדו "דרגות" שונות בדרכים הפוכות! תלמיד אחד ירצה קודם כל ליישם ואחר כך להבין, ותלמיד אחר יעדיף ההפך. תלמיד אחד יעבור מקריאה בסיסית לרעיון חדש ויצירתי, ואילו תלמיד שני יעדיף לעבור מקריאה בסיסית להבנה. המסקנה היא שעלינו לפתח תוכניות לימוד ומקצועות לימוד המבוססות על פולקסונומיה (תוכניות לימוד בחינוך פיננסי), אנו חייבים לראות את העתיד לנגד עיננו וכך את ההתפתחות הטכנולוגית , התלמיד חייב להיות הליבה של מודל תוכניות הלימוד ובכדי שהוא יצליח המודל חייב להיות בצורה רשתית , התלמיד חייב לינוק מיומנויות ואסטרטגיות מתקדמות בכדי לפתח את ארגז הכלים הרלוונטי.