זוגיות בצל השכול- ירון זיו 

זוגיות בצל השכול- ד"ר ירון זיו

השותפות הזוגית עוברת מבחנים מורכבים לבדיקת עמידותה במהלך מחזור החיים האנושי.
מצבים כלכליים קשים, מחלה כרונית ואובדן יקר במשפחה ועוד מהווים אירועים מכוננים אשר מכריחים את הקשר הזוגי להתמודד מול מצבי איום ולבדוק את חוסנו. אצלנו במדינת ישראל רווית המלחמות הפך השכול כחלק נוכח כמעט בכל משפחה בישראל בין אם באופן ישיר ובין אם באופן עקיף.
הולמס את הולמס במחקרם הידוע המנתח 100 אירועי לחץ בעולם מציב במקום הראשון בחשיבותו את אירוע אובדן הילד ולאחר מכן אובדן בן/בת זוג ועל כן ברור לחלוטין כי אירוע כה בלתי טבעי בו הורים קוברים את ילדם ולא ההיפך, יכול להחוות כאירוע טראומטי ביותר המוביל למשבר קשה בתוך המשפחה ועלול להוביל לפירוקה של השותפות הזוגית.
בבואנו לנתח את המרכיבים השונים אשר עלולים להוות איום על המשך קיום הקשר הזוגי, חשוב שנכיר את שלשת המרכיבים העיקריים אשר "מסייעים" להפוך קושי למשבר.
1. אופי האירוע
2. היסטוריה החיסונית המנטאלית
3. מידת התמיכה
אופי האירוע
כפי שנאמר קודם לכן אובדן ילד/ה הוא אירוע הלחץ הגבוה ביותר אשר קיים הן בגלל היותו אי רוורסיבילי והן כי עקב היותו אי נטוראלי. כל מוות הוא קשה שכן הוא אירוע בלתי הפיך וכשמדובר בילד כפל כפליים בגלל אי הטבעיות שבו.
היסטוריה החיסונית המנטאלית
לכל אדם קיימת היסטוריה קודמת כיצד הוא/היא התמודדו בעבר עם משברים קודמים ומידת החוסן האישי אשר התפתח בעקבות משברים אלו. חוסן אישי פירושו יכולת גיוס המשאבים המנטאליים להתמודדות מול תחושת האיום הקיימת מול האירוע.
מידת התמיכה
מידת התמיכה היא אחת הנקודות המרכזיות המשפיעה על הפיכתו של האירוע למשבר אם לאו כאשר האדם נעזר בסיוע ובתמיכה בזמן האירוע ולאחריו הסיכוי להתמודדות טוב יותר ופיתוח מנגנון החוסן הוא גבוה יותר.

בבואנו לבחון את הקשר הזוגי מול אירוע אובדן בנם/בתם במלחמה נוכל להצביע על חוסן או אי חוסן זוגי ע"פ המרכיבים שצוינו קודם לכן.
הברית הזוגית נשבעה לעצמה בזמן קיום טכס הנישואין לתמוך זה בזו במצבי בריאות וחולי, בטוב וברע, במצב נעים ובמצב משברי - הברית הזוגית חרתה על דגלה את מרכיב התמיכה כמרכיב מרכזי באושיות קיומה,אולם האם באמת יכולה ברית זו לעמוד במבחן המציאות לאורך זמן?
אילו כלים קיימים לברית הזוגית להתמודדות עם אירועי איום כגון אובדן בן/בת במלחמה או בתאונה כלשהי?
כל אדם מגיב אחרת למצב איום, האחד נוטה להסתגר ולהתבודד, האחר נוטה לחפש קרבה וחום ולהתנחם בזרועות האחר. האחד נוטה לשתוק ולהיאלם והאחר נוטה לשתף ולהתחלק ברגשותיו.
לכל אחד ההיסטוריה המשפחתית שלו ומודל ההתנהגות אותו הוא ספג מבית הוריו.
יכולת ביטוי רגשות של עצב וכאב, תמיכה וכבוד הדדי הם מן המודלים אותם אנו סופגים במודע ושלא במודע בבית הורינו בבחינת "האדם הוא תבנית נוף הולדתו" כדברי המשורר ש. טשרניחובסקי
שכול הוא תהליך המשכי לתהליך האבל, אם האבל הוא תהליך רגשי אשר תפקידו להחזיר את האדם בתהליך זמן ורצף לארגון מחדש ולחיים עם האובדן , שכול הוא התמודדות לאורך החיים עם זיכרון וקיום האובדן כחלק מתהליך החיים ,ימי הולדת ,ימי נישואין, חגים, ואירועים משפחתיים לאורך החיים מהווים תמיד נקודת הזכרות באין כחלק מהיש. והופכים את האובדן כזיכרון חי ונושם בהוויה הקיומית הפרטית הזוגית והקולקטיבית.
הברית הזוגית יכולה לבדוק את חוסנה לאורך כל נקודות הציון הללו כאשר:
? היא מכבדת את השוני האינדיבידואלי בין כל אחד מבני הזוג,
? היא מכבדת את השוני המגדרי בין בני הזוג,גברים ונשים מתייחסים שונה לביטוי רגשי
? היא מכבדת את הקצב השונה של כל אחד מבני הזוג בהתמודדות עם האובדן
? היא משכילה ליצור תקשורת פתוחה ומאפשרת על חששות ופחדים
? היא משכילה ליצור תקשורת פתוחה ומאפשרת על רגשות אשר אינם נתפסים בהגיון כגון כעס על המת שאינו הגיוני ובכל זאת קיים ולגיטימי
? היא משכילה לתמוך ולהושיט יד על ידי נגישות והמצאות זה לצידו של זו- המצאות פירושה היות והוכחות ולאו דווקא עשייה וניסיון לפתרון בעיות
? היא משכילה להכיל ולפתח סובלנות לקושי של האחר מבלי לשפוט ולבקר.
? היא משכילה להוציא את המיטב שביחד בקשר הזוגי.
? היא משכילה להפוך את השכול לתהליך מקרב ולא תהליך מרחיק.

קיום ברית זוגית לאורך זמן היא אומנות בפני עצמה,ומצריכה בשלות ובגרות אישית ,מצבי איום ואירועי קושי בחיים מהווים נקודה מאתגרת לברית הזוגית, לבדיקת יכולתה של ברית זו לאגד כוחות לשמר את היחד ,ולכבד את השונה והאחר.