קונפליקט ומתח משפחתיים אינם אסון אלא הזדמנות 

גידול ילדים כרוך בלבטים רבים, קשיים וסימני שאלה לגבי נכונות הדרך. התהליך מלווה בפחדים מפני השפעות חברתיות הרסניות, סיכונים שונים ופגיעות רפואיות. חשוב שההורים ירכשו כישורי חיים, וכישורי הורות בכלל זה, על מנת לשמש מודל לחיקוי חיובי לילדיהם, ובכדי ללמדם דרכי התמודדות עם החיים בהווה, ולקראת העתיד. הורים כשירים מהווים גרעין שסביבו מתפתחת משפחה כשירה, המפתחת לעצמה דפוסי התמודדות המתאימים לה לפתרון בעיותיה.
בראייתי, לכל משפחה, מרגע ש"נולדה", יש אישיות משלה, כוחות ונקודות פגיעות. רמת הסיכון המשפחתית הבסיסית יכולה להשתנות בעקבות נסיבות התפתחותיות או אירועים טראומטיים בלתי צפויים. קיימים גורמי סיכון משפחתיים רבים, כגון: מצב רפואי בעייתי של אחד מחברי המשפחה, פיטורין, מעבר דירה, ניכור, הזנחה, גורמי סיכון סביבתיים, תקשורת לקוייה, אלימות כדרך לפתרון בעיות ועוד. נושא האלימות בין בני זוג הוא נושא שיש לשים עליו את הדעת, בפרט כשמדובר בהורים לילדים.
שליטה עצמית היא כישור חיים, שבאמצעותו קובע בן הזוג את תגובותיו, ואינו מגיב אוטומטית על לחץ של אחרים עליו. התנהגות של אחד מבני הזוג כלפי בן-זוגו או כלפי ילדיו, המאופיינת בחוסר שליטה עצמית, המתבטאת באי היכולת להתאפק, לדחוק סיפוקים, לרסן רגשות, לעמוד בפני פיתויים, לקבל החלטות רציונאליות, להתמודד עם מצבי לחץ ולהתגבר על כאב - כל אלה לא יתרמו חיובית לטיפוח הזהות האישית של ילדיו.
לטיפול מגיעים בני משפחה עם בעיות שונות: בעל תוקפן, שתלטן ואישה פסיבית ותלותית; בעל פסיבי ותלוש ואישה ביתית; גבר תלותי ותובעני ואישה "אלוהים" - כל אלה מביאים למערכות יחסים מורכבות. למרבה הצער, הופך הילד לעיתים קרובות, למטרה עויינת של ההורים. הילדים זקוקים לא רק לאב ואם אלא להורים הקשורים זה אל זה ובטוחים בעצמם. ילדים העדים לאלימות בין הוריהם עלולים לגדול בלי שילמדו להעריך את הפוטנציאל שלהם כגברים או כנשים, מפני שלא יוכלו להגיע להזדהות הולמת עם הוריהם.
כקרימינולוגית קלינית קיים היבט נוסף בעבודתי והוא הכנת חוות דעת מקצועיות בנושא הערכת מסוכנות בין בני זוג על רקע של אלימות במשפחה. המטרה היא לזהות את אותם מקרים בהם קיים פוטנציאל להתנהגויות אלימות חמורות, העלולות לגרום לפגיעות קשות שתוצאתן תהיה פציעה קשה ואף מוות. חשוב להדגיש כי אין בכך כדי להפחית מחומרתה של כל התנהגות אלימה באשר היא, ויש לשלול את הלגיטימיות שלה מכל וכל. עם זאת, בתהליך המניעתי נפגעים לעיתים זכויותיו של אדם אחר (התוקף) תוך כדי מטרה להגן על הקורבן, וזו דילמה בפני עצמה.
מטרת הטיפול בקליניקה בנושא אלימות היא לעצור את מעגל האלימות שבו מצויה משפחה - חיים שלמים, המושפעים באופן ישיר מהמהלכים בתא המשפחתי. הורים צריכים להיות חרדים בקשר לחינוך ילדיהם, ובהשלכות שיהיו לחינוך זה על חיי המשפחה שלהם עצמם ועל חיי המשפחה של ילדיהם בעתיד כנשואים וכהורים.
בשל החזות הצעירה והשיחה "בגובה העיניים", קל יותר למתבגרים ליצור תקשורת חיובית המביאה להתקדמות משמעותית בטיפול. נושא האלימות במשפחה ונוער בסיכון בוער בעצמותיי. כל אדם הוא עולם ומלואו, ולעיתים אומרים כי הדרך בה אנו חיים את חיינו מוכתבת מראש. אולם לתפיסתי, הזדמנויות יומיומיות רבות נוגעות בנו: כולנו דואגים לילדנו, מתלוננים על הבוס בעבודה, מרגישים אשמה שאין לנו די פנאי להיות בחברת הילדים, מצפים בכיליון עיניים לסופי השבוע ולחופשות, ותוהים אם מערכת היחסים שבינינו לא איבדה מהברק שלה. בני אדם רגילים אנו ואיננו טובים או גרועים מן הזוג המתגורר בדירה הסמוכה. כל משפחה ייחודית היא. לכל משפחה סגנון חיים משלה וגישה שונה לערכים ולחיים. החשוב מכל הוא לפתוח את הלב ולחלוק עם קרוב את הקשיים הקיימים. תמיד ניתן לשנות דברים. קונפליקט ומתח אינם אסון אלא הזדמנות!.