שינויים בכתב היד/מירב יחזקאל - סילביאנו.
אנשים תמיד פונים אליי ואומרים לי:
"אותי , אותי לא תצליחי לנתח, כתב היד שלי משתנה כל הזמן, אכתוב לך משהו עכשיו, ובעוד שעה, ואת תחשבי שזה שני אנשים שונים.... ואת יודעת מה? אפילו האותיות שלי, פעם נראות בצורה אחת ופעם בצורה אחרת לגמרי.. מה?! יש לי פיצול אישיות הא?!"
ובכן איש חכם,פילוסוף יווני בשם הראקליטוס אמר כי הכל זורם, הכל בתנועה ולכן הכל משתנה כל הזמן ומכאן נגזרה טענתו כי "האני" שנמצא כאן ועכשיו הוא לא אותו "אני" אשר יהיה כאן בעוד מס' דקות, כי במהלך מספר הדקות האלו עברתי משהו ומכאן נוסף לי משהו - התחדשתי.
תורת הגרפולוגיה היום נחשבת למדע - לא מדובר במדע מדוייק כמו המתמטיקה או הפיזיקה אלא הגרפולוגיה נכנסת אל הנישה של המדעים הלא מדוייקים כמו הפסיכולוגיה,הסוציולוגיה והכלכלה כלומר, סוגי המדעים הנתונים לפרשנות...ע"פ תורת זו (וכמו גם בתורות רבות ונוספות) האיבר האחראי על כל תפקודינו הוא המוח - הוא תמיד הראשון, לדעת,לפענח,להרגיש, לתת פקודות, לטפל וכמו כן לשמור את המידע בתאי הזכרון, המודע ותת המודע.
ולכן כאשר אנו מבצעים את הפעולה המוטורית הפשוטה הנקראת כתיבה נפרשת בפני הגרפולוג מפה המכילה את כל עקבותינו....
ובכן,מאחר והמוח הוא שעומד מאחורי כל תיפקודינו,והוא זה המעבד עשרות אלפי נתונים בשנייה אחת,הסיטואציה בה אני כותבת דו"ח למעביד שלי, או דו"ח למס' הכנסה היא אינה שוות ערך לסיטואציה בה אני אכתוב מכתב אהבה ליקיר לבי, סביר להניח כי בסיטואציה הראשונה אני נמצאת במצב של: חוסר סבלנות, עצבנית,לא בדיוק יש לי את הרצון להשקיע בזה עכשיו - לא מדובר במשהו שאני בוחרת ורוצה לעשות ולכן גם כתב ידי יראה בהתאם: מהיר, עצבני, בדר"כ לא מושקע ...בעוד שבסיטואציה השנייה, אני אתיישב לי בחדר, אנעים לי את הזמן במוזיקה טובה,סביר להניח אהיה אחרי מקלחת מרעננת,רגועה, כולי מבסוטה ומכוונת מטרה - מכתב לאהוב לבי, יש לי את הסבלנות, אני בוחרת ורוצה להשקיע ולכן כתב היד שלי יראה בהתאם:יפה, עגול יותר מבסיטואציה הראשונה, מושקע...
זה רק טיבעי ומתבקש שהמוח שלנו יעביר את המסר המוטרי בצורה שונה, טיבעי שכתב היד ישתנה, גם אם מדובר היה בהפרש של שניות או דקות ספורות בין סיטואציה אחת לשנייה, שכן בסיטואציה הראשונה אני עובדת על "אוטומט" אין לי שום מעורבות ריגשית, והסיטואציה השנייה כל כולה רגש..
בעניין שינוי האותיות- נושא זה מתחלק לשני מצבים:
1. לעיתים אנחנו רואים אות בכתב ידו של מישהו אחר, "נדלקים" עליה ומחליטים לאמץ אותה.
הידעת ?! כי כל אות בשפה מסמלת תכונה או מצב כלשהו? לכן, כאשר אני רואה אות אשר מוצאת חן בעיני אצל אדם אחר ואני מחליטה שאני מאמצת אותה, הדבר יעיד כי המוח שלי זיהה את התכונה הזו כנחוצה לי, והוא מאותת לי לאמץ אותה, שכן ע"פ תורת הגרפותרפיה אימוץ האות לאורך זמן יביא עימו את אימוץ התכונה- מה שנקרא כתיבה יוצרת מציאות.
תהליך הטמעת האות כשלי בכתב היד יקח זמן, הרי הכתיבה נעשת באופן אוטומטי, ללא מחשבה תחילה, וכאשר רוצים לשנות אות ספציפית, יש ממש לשים לב לכל מילה, האם היא מכילה את האות שאני רוצה לשנות או לא, ולכן ניראה בכתב היד, גם את האות המקורית וגם את האות "המאומצת". כאשר לא יהיה זכר בכתב היד לאות המקורית- משמע רכשתי את התכונה שכ"כ היתה נחוצה לי.
2. אות אשר משתנה בכתב היד שלי- סתם כי ככה "יוצא" לי...
כפי שציינתי כל אות מסמלת תכונה או מצב מסויים, וכאשר, ללא כל כוונה תחילה, האות מתחילה להישתנות- משמע הכותב עובר תהליך של שינוי כלפי התכונה/המצב שמסמלת אותה האות.
לדוגמא: אם נתבונן בכתב ידו של אדם אשר לא נמצא בזוגיות והמצב הזה טוב לו, אנו נראה את האות ד' (האות המסמלת זוגיות בכתב היד), בעלת בלון קטן יחסית- אם בכלל, ככל שהמצב ישתנה לכיוון החיפוש אחר הזוגיות - כך יתרחב ויגדל הבלון באות. אנחנו ממש ניראה את
תהליך השינוי הרגשי שעובר הכותב בכתב ידו.
לסיכום: טענתו של הראקליטוס עומדת כאן איתנה,יציבה וזקופה!
"האני" שלי - המוח שלי הוא דינמי, משתנה מרגע לרגע, מעבד אין סוף נתונים,
מדלג מחוויה אחת אל השנייה.... למעשה אם כתב היד לא היה משתנה בהתאם
אז היה מוגדר המצב כ"לא נורמאלי"... למזלי, עד היום לא נתקלתי בתופעה שכזו...
אנשים תמיד פונים אליי ואומרים לי:
"אותי , אותי לא תצליחי לנתח, כתב היד שלי משתנה כל הזמן, אכתוב לך משהו עכשיו, ובעוד שעה, ואת תחשבי שזה שני אנשים שונים.... ואת יודעת מה? אפילו האותיות שלי, פעם נראות בצורה אחת ופעם בצורה אחרת לגמרי.. מה?! יש לי פיצול אישיות הא?!"
ובכן איש חכם,פילוסוף יווני בשם הראקליטוס אמר כי הכל זורם, הכל בתנועה ולכן הכל משתנה כל הזמן ומכאן נגזרה טענתו כי "האני" שנמצא כאן ועכשיו הוא לא אותו "אני" אשר יהיה כאן בעוד מס' דקות, כי במהלך מספר הדקות האלו עברתי משהו ומכאן נוסף לי משהו - התחדשתי.
תורת הגרפולוגיה היום נחשבת למדע - לא מדובר במדע מדוייק כמו המתמטיקה או הפיזיקה אלא הגרפולוגיה נכנסת אל הנישה של המדעים הלא מדוייקים כמו הפסיכולוגיה,הסוציולוגיה והכלכלה כלומר, סוגי המדעים הנתונים לפרשנות...ע"פ תורת זו (וכמו גם בתורות רבות ונוספות) האיבר האחראי על כל תפקודינו הוא המוח - הוא תמיד הראשון, לדעת,לפענח,להרגיש, לתת פקודות, לטפל וכמו כן לשמור את המידע בתאי הזכרון, המודע ותת המודע.
ולכן כאשר אנו מבצעים את הפעולה המוטורית הפשוטה הנקראת כתיבה נפרשת בפני הגרפולוג מפה המכילה את כל עקבותינו....
ובכן,מאחר והמוח הוא שעומד מאחורי כל תיפקודינו,והוא זה המעבד עשרות אלפי נתונים בשנייה אחת,הסיטואציה בה אני כותבת דו"ח למעביד שלי, או דו"ח למס' הכנסה היא אינה שוות ערך לסיטואציה בה אני אכתוב מכתב אהבה ליקיר לבי, סביר להניח כי בסיטואציה הראשונה אני נמצאת במצב של: חוסר סבלנות, עצבנית,לא בדיוק יש לי את הרצון להשקיע בזה עכשיו - לא מדובר במשהו שאני בוחרת ורוצה לעשות ולכן גם כתב ידי יראה בהתאם: מהיר, עצבני, בדר"כ לא מושקע ...בעוד שבסיטואציה השנייה, אני אתיישב לי בחדר, אנעים לי את הזמן במוזיקה טובה,סביר להניח אהיה אחרי מקלחת מרעננת,רגועה, כולי מבסוטה ומכוונת מטרה - מכתב לאהוב לבי, יש לי את הסבלנות, אני בוחרת ורוצה להשקיע ולכן כתב היד שלי יראה בהתאם:יפה, עגול יותר מבסיטואציה הראשונה, מושקע...
זה רק טיבעי ומתבקש שהמוח שלנו יעביר את המסר המוטרי בצורה שונה, טיבעי שכתב היד ישתנה, גם אם מדובר היה בהפרש של שניות או דקות ספורות בין סיטואציה אחת לשנייה, שכן בסיטואציה הראשונה אני עובדת על "אוטומט" אין לי שום מעורבות ריגשית, והסיטואציה השנייה כל כולה רגש..
בעניין שינוי האותיות- נושא זה מתחלק לשני מצבים:
1. לעיתים אנחנו רואים אות בכתב ידו של מישהו אחר, "נדלקים" עליה ומחליטים לאמץ אותה.
הידעת ?! כי כל אות בשפה מסמלת תכונה או מצב כלשהו? לכן, כאשר אני רואה אות אשר מוצאת חן בעיני אצל אדם אחר ואני מחליטה שאני מאמצת אותה, הדבר יעיד כי המוח שלי זיהה את התכונה הזו כנחוצה לי, והוא מאותת לי לאמץ אותה, שכן ע"פ תורת הגרפותרפיה אימוץ האות לאורך זמן יביא עימו את אימוץ התכונה- מה שנקרא כתיבה יוצרת מציאות.
תהליך הטמעת האות כשלי בכתב היד יקח זמן, הרי הכתיבה נעשת באופן אוטומטי, ללא מחשבה תחילה, וכאשר רוצים לשנות אות ספציפית, יש ממש לשים לב לכל מילה, האם היא מכילה את האות שאני רוצה לשנות או לא, ולכן ניראה בכתב היד, גם את האות המקורית וגם את האות "המאומצת". כאשר לא יהיה זכר בכתב היד לאות המקורית- משמע רכשתי את התכונה שכ"כ היתה נחוצה לי.
2. אות אשר משתנה בכתב היד שלי- סתם כי ככה "יוצא" לי...
כפי שציינתי כל אות מסמלת תכונה או מצב מסויים, וכאשר, ללא כל כוונה תחילה, האות מתחילה להישתנות- משמע הכותב עובר תהליך של שינוי כלפי התכונה/המצב שמסמלת אותה האות.
לדוגמא: אם נתבונן בכתב ידו של אדם אשר לא נמצא בזוגיות והמצב הזה טוב לו, אנו נראה את האות ד' (האות המסמלת זוגיות בכתב היד), בעלת בלון קטן יחסית- אם בכלל, ככל שהמצב ישתנה לכיוון החיפוש אחר הזוגיות - כך יתרחב ויגדל הבלון באות. אנחנו ממש ניראה את
תהליך השינוי הרגשי שעובר הכותב בכתב ידו.
לסיכום: טענתו של הראקליטוס עומדת כאן איתנה,יציבה וזקופה!
"האני" שלי - המוח שלי הוא דינמי, משתנה מרגע לרגע, מעבד אין סוף נתונים,
מדלג מחוויה אחת אל השנייה.... למעשה אם כתב היד לא היה משתנה בהתאם
אז היה מוגדר המצב כ"לא נורמאלי"... למזלי, עד היום לא נתקלתי בתופעה שכזו...
נעים להכיר:
שמי מירב בת 32, נשואה לארז ומתגוררת בראשון לציון.
בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות ותקשורת - "המכללה למנהל"
בעברי התעסוקתי נגעתי בתחומים של: ניהול והפקת אירועים, קשרי שימור לקוחות,
הדרכה והסברה.
אני המאמין שלי:
אני בחורה חילונית לחלוטין, עם זאת, בעלת זיקה גדולה מאד ליהדות, לקבלה ובכלל לכל הכתובים..
יום אחד נחשפתי למשפט הבא: "אנא כתבית נפשי יהבית..." (משנה, פרקי אבות - מסכת שבת)
חז"לנו מפרשים את המשפט בצורה הבאה:" אני את עצמי כתבתי ונתתי" כלומר- בכתב היד רואים
את אשר הנפש חווה עכשיו - בהווה.
המשפט הנ"ל מדבר על תהליך הכתיבה,כאשר אדם כותב, בכתב ידו הוא מעביר אל הדף
את חווית והויית הנפש.
בהקשר הדתי מדובר על סופרי סת"ם כותבי ספרי התורה,תפילין או מזוזות.
ברגע שהכותב
שמי מירב בת 32, נשואה לארז ומתגוררת בראשון לציון.
בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות ותקשורת - "המכללה למנהל"
בעברי התעסוקתי נגעתי בתחומים של: ניהול והפקת אירועים, קשרי שימור לקוחות,
הדרכה והסברה.
אני המאמין שלי:
אני בחורה חילונית לחלוטין, עם זאת, בעלת זיקה גדולה מאד ליהדות, לקבלה ובכלל לכל הכתובים..
יום אחד נחשפתי למשפט הבא: "אנא כתבית נפשי יהבית..." (משנה, פרקי אבות - מסכת שבת)
חז"לנו מפרשים את המשפט בצורה הבאה:" אני את עצמי כתבתי ונתתי" כלומר- בכתב היד רואים
את אשר הנפש חווה עכשיו - בהווה.
המשפט הנ"ל מדבר על תהליך הכתיבה,כאשר אדם כותב, בכתב ידו הוא מעביר אל הדף
את חווית והויית הנפש.
בהקשר הדתי מדובר על סופרי סת"ם כותבי ספרי התורה,תפילין או מזוזות.
ברגע שהכותב
