הקשבה 

כולם יכולים להירגע- בכל המשפחות ישנן בעיות!

רק מה? בבעיות צריך לטפל.

אז יאללה לעבודה!


בעיות אינן מהוות מדד לקביעת משפחה מתפקדת מול משפחה לא מתפקדת.
אני מאמינה שמשפחה מתפקדת היא משפחה אשר מבחינה בבעיה, בוחנת ושוקלת את ממדיה, השפעותיה וכן פונה להערכות לקראת פיתרון הבעיה.
זאת לעומת משפחות בהן יש בעיות ואלו מטואטאות מתחת לשטיח,
או שהן נענות אך בתגובה לא עקבית ולא מחושבת: בכל פעם ההורים מגיבים למושא הבעיה, לפי קפריזה או יצר בלתי נשלט ואימפולסיבי: (צעקות, עונשים, התעלמות וכו'...)
חשוב מאוד לציין כי תגובה משתנה (לא עקבית) מצד ההורים לאותה ההתנהגות של הילד יוצרת בלבול בילד ומצד שני מביאה לתסכול אצל ההורים עד מצב של חוסר אונים.
(זאת כיוון שההורים ניסו מספר תגובות והילד בשלו).

פנו אלי זוג הורים לילדה בת 8:
"שירי (שם בדוי) משגעת אותנו! היא פשוט לא מוכנה ללכת לישון. היא עושה לנו כל לילה הצגה שלמה, פשוט לא מוכנה ללכת לישון. צורחת ומתעלמת מאיתנו. אנחנו כועסים,אפילו קרה שנסגרנו בחדר כדי שיהיה לה משעמם...שום דבר לא עוזר, אנחנו דואגים מפני ששירי לא הולכת לישון ולא מצליחה לקום בבוקר ללימודים...היא תמיד מאחרת לשעה הראשונה והמורה כועסת עליה ועלינו. וניסינו...ניסינו הכל..."


בכל התנהגות "לא ראויה" של ילד מתחבא מסר של מצוקה כזו או אחרת.
חשוב מאוד שההורים יזכרו עובדה זו. ויבינו כי תגובה מיידית, אימפולסיבית, חסרת שליטה ומחשבה להתנהגות של הילד עלולה להחמיר את מצוקתו ומכאן להחמרה והקצנה של ההתנהגויות הבלתי מקובלות על ההורים.
הילד מחמיר את ההתנהגות כצועק "שימו לב אלי! אני סובל!"


אחדד השקפתי-מאחורי כל התנהגות( x ) של ילד ישנו תמיד צורך( y)-
על ההורים לברר מהו הy ולעמול על מתן צורך זה.
ואילו על הx- במידה והוא שלילי- להציב גבול ברור וחד משמעי להפסקתו.
ז"א- על ההורה להיות מחד, אמפתי, קשוב ורגיש לצרכי ילדיו.
(אם לא ההורה, אז מי כן?). מאידך, להיות אסרטיבי, ברור, וחד כדי למנוע הישנות התנהגות לא רצויה ו/או הלא מקובלת.

שמחתי שההורים של שירי פנו אלי כיוון שהצלחנו בנקל לאתר את הצורך הסמוי של הילדה, לענות עליו ולהציב גבול ברור וכך להפסיק ההתנהגות הלא מקובלת.

בשיחה עם שירי עלה כי היא זקוקה לחיזוק ביטחונה העצמי, היא הרגישה אהובה וראויה פחות מאחיה הגדול, ורצתה לזכות ביחס שווה לזה שמקבל אחיה. בשיחה עימה סיפרה לי שירי כי מעבר לעובדה ש"הוא הולך לישון מתי שבא לו, סומכים עליו ונותנים לו ללכת לחברים כשלה לא מרשים, בנוסף טענה שירי כי היא מרגישה שמתייחסים אליו וכשהוא מדבר כולם מקשיבים לו ולה לא מקשיבים בכלל".

בשיחה עם ההורים עלה הקושי שלהם להקשיב לשירי כיוון שתמיד הטונים שלה מתבכיינים/ קולניים/ כועסים, בנוסף היא מורדת כל הזמן-התנהגות זו שלה לא עוררה אמפתיה או עניין מצידם. (נהפוכו הם חשבו כי אם "יתעלמו" ממנה כשכך היא מתנהגת/ מדברת, היא תבין ותפסיק זאת).

בשיחה משפחתית ברגע שהעלתה שירי את טענותיה והצליחה (בצורה מרשימה) להביע את צרכיה, ההורים הבינו אותה ואת צרכיה והחלו להרגיש אמפתיה אליה ולמצבה.
ההורים שמו לב שהיה זה כדור שלג- הם לא נתנו לשירי מספיק תשומת לב, הלה החלה להתנהג בצורה לא נעימה. דבר זה הרחיק עוד יותר את ההורים ממנה וכך כ"בתמורה" יצר התנהגות קיצונית יותר ויותר מצד הילדה.

יצרנו הסכם לגבי הצרכים של שירי מההורים ושל ההורים משירי.
ההורים הקדישו זמן איכות עם שירי, האם עזרה לה בהכנת שיעורי הבית או שיחקה עימה במשחק כלשהוא, בערב האב הקריא לה סיפור לפני השינה. הידברות זו וזמן האיכות שלהם יחד גרמו למספר דברים-
מצד שירי, היא הרגישה שרואים אותה, הווה אומר "אני קיימת, שמים לב אלי", כך חדל הצורך למשוך תשומת לב, משמע חסל סדר צרחות ובלאגן.

מצד ההורים, שירי התנגדה פחות ופחות, שיתפה פעולה והייתה נעימה להם, דבר אשר הקל עליהם לתת לה עוד תשומת לב ולבלות זמן איכות עימה. כל זה הביא לתחושה הרמונית יותר בבית.

לאחר חודש התקשרו ההורים לספר שהמצב השתפר והיחס בין
בני המשפחה טוב ונעים: "שירי פורחת ואנחנו נהנים ממנה, גילינו ילדה נבונה וחמודה. מעבר לכך כל ערב בשמונה שירי במיטה".

לסיכום- כשהורים נתקלים בהתנהגות לא רצויה או חריגה של ילדם, חשוב מאוד שההורים יגבשו ביניהם עמדה ברורה והחלטית, אשר שניהם מסכימים עליה**, לגבי ההתנהגות הספציפית. עליהם להגדיר לעצמם באופן ברור ובהיר מה הם הגבולות, מה מותר ומה אסור ומהם דרכי התגובה להתנהגות זו או אחרת.
לאחר מכן ו/או במקביל כדאי שיבררו עם ילדם מה היא הסיבה להתנהגות-יחפשו דרכים לגלות מהו הצורך הסמוי (שכן הוא סמוי ?),
יענו על אותו הצורך של הילד ויפעלו בהתאם לסיכומים שסיכמו ביניהם.

?סיסמת היום להיום:"ברגישות ובנחישות"!


**עצם ההחלטה המשותפת של ההורים מחזקת גבול הורים- ילדים,
דבר שהוא שלעצמו בריא למשפחה. (אדון על כך במאמר נוסף).


סנדרה רבינוביץ
עו"ס ומגשרת
אלכימיה לחיים
0523-729907
Sandrarabin74@gmail.com
www.a4life.co.il



בכל קונפליקט ומשבר יש בכם הן את המפתחות והן את חור המנעול,
במידה ואבדה לרגע הדרך,
אשמח לעזור לחבר בין שניהם.
סנדרה