טיפול דרך מגע להרגעה ולשחרור מתחים מיותרים. 

טיפול דרך מגע כאמצעי למידה של שחרור, רגיעה וויתור על שליטה!
כאשר אדם מגיע והוא כולו פקעת של שרירים מכווצים ששומרים לו על השפיות ומגנים עליו מחדירה של גופים זרים למרחב הגופני שלו, המגע לכשעצמו אין לו סיכוי להרגיע. את העבודה האמיתית עושה תשומת הלב. כשתשומת הלב נמצאת בחרדה הקיומית , בשמירה על הקיים ובהתגוננות מפני התקפה אפשרית, היא גורמת להתכווצות השרירים באופן אוטומטי. רק להיות מודע לזה שזה האופן שבו אנחנו מתגוננים -כלומר ע"י כיווץ השרירים, רק זה כבר מתחיל את התהליך שיכול להוביל לשחרור, אך פעמים רבות לא די בכך. לראות את הפעולה של הכיווץ זה עדיין לא נותן אלטרנטיבה למי שלא מכיר אחת כזו. הסוד ארכן נעוץ בהכוונת תשומת הלב, להוביל אותה ל mod אחר, במקום המוד של הבקרה או כמו שאנחנו רגילים לקרוא לו המוד של control , לעבור למוד של תחושה.
אם אתה רוצה להרגיש את ההבדל עשה ניסיון קטן: מלא כוס מים עד הקצה והרם אותה בזהירות רבה שלא תשפך אף טיפה - אתה בקונטרול _ שים לב לכיווץ השרירים שבעזרתו אתה מנסה לשלוט על התנועה כך שלא תשפך אף טיפה!
עתה אחרי שתניח חזרה את הכוס ותשחרר מעט את ידך, כך באיטיות שוב את הכוס בידך אך הפעם מה שאתה בודק זו מידת הכוח הנחוצה לך על מנת להצליח להרים את הכוס או במילים אחרות כמה היא שוקלת? כדי להרגיש כמה היא שוקלת מבלי לשפוך את תכנה אתה צריך להרימה במינימום הכוח הדרוש לשם הרמתה. האם יש הבדל ברמת הכיווץ של שרירי ידך לעומת הפעם הקודמת בה הרמתה את הכוס?
רוב האנשים ירגישו את ההבדל ויזהו שבפעם השנייה השתמשנו בהרבה פחות כוח למרות שעשינו את אותה פעולה. אלו שלא חשים בהבדל זקוקים יותר מאחרים לתהליך שמלמד את השינוי במוד של תשומת הלב.

בטיפול במגע אפשר להפנות את תשומת הלב לתחושת המשקל של אברים בגוף כמו יד רגל או ראש, המטפל והמטופל חשים ביחד כמה זה שוקל בזמן שהמטפל יוצר תנודות של שקילה ביד או ברגל - כמו שאנחנו שוקלים בשוק את החציל, כשנסביר למטופל שאנחנו שוקלים ונשאל אותו אם הוא חש כמה זה שוקל יש סיכוי סביר שהוא ישחרר את אחיזתו וירפה את השרירים, אבל לא כולם יוכלו לעשות זאת, לאלו שיהיה קשה מדי לשחרר - לעבור למוד תחושה , להם יש לנו הצעה נוספת. במקום לשקול את כול היד או הרגל נכוון את תשומת הלב לעצם כמו לכתף או לשכמה. לחוש את העצם - לשים לב אליה להבדיל מלשים לב לשרירים יש בזה משהו מרגיע. לפעמים המעבר אז למוד חישה הופך להיות אפשרי וקל והוא קורא כמו נס או פלא ונשאלת השאלה מדוע?

אולי הסיבה העיקרית נעוצה בקשר בין עצמות לעצמי. סתם כך זה עוד לא ברור ולא מבהיר אך אם נאמר שהשרירים מבטאים את ההיבטים הרגשיים /מנטאליים הרי שהעצמי המשתקף בעצמות הוא מבודל מההיבטים הרגשיים מנטאליים ואולי משום כך הוא מאפשר לאדם להירגע.
הרי הקונטרול ההחזקה השרירית הם בד"כ ביטוי של מצב רגשי מנטאלי ואם מצאנו דרך לצאת מהמרחב הזה למרחב קיומי אחר מרחב קיומי של העצמי ללא ההיבט הרגשי/מנטאלי הרי שעשינו את השינוי המוד עברנו למוד חישת הקיום הפיזי ללא ההיבט הרגשי מנטאלי!
נסו והיווכחו.