ידע הוא כוח 

הידע נרכש ע"י לימוד מתמיד. ככל שהלימוד מגוון יותר, מעניין ומושך הרי הטמעתו במוח איתנה ומבוססת. ככל שהאדם מפעיל יותר חושים בלמידה- הרי היקף ועומק הנלמד רחב ועמוק.
לכן למידה בחברותה או בסדנאות קטנות מועילה מאוד לרכישת ידע, באשר לכל אחד ניתנת זכות דיבור- היינו כל משתתף מקבל לעצמו "במה" להביע דעה, לדבר, להקשיב, לשאול שאלות ולהתווכח. למידה בקבוצה קטנה מחייבת כל אחד להיות פעיל, דינאמי, קשוב ופורה בהתנהגותו. הלמידה בדרך זו אינה פסיבית שקטה ורגועה, אלא היא מבוססת על אקטיביות של הלומד, הלמידה המשולבת בדיבור בקול רם, לעיתים אף במוסיקה*, מלווה בתנועות הגוף והידיים ואף בהליכה, הפעלת האיברים השונים בעת הלמידה בה נרכש הידע- מגבירה את מחזור הדם שבגופינו. זרימה חזקה יותר של הדם מזרימה כמויות גדולות יותר של חמצן למוח- ובכך המוח פורה מאוד ויצירתי: ככל שהרכישה מוטמעת במוח באמצעים דידקטיים שונים ומרתקים הרי הנלמד מעוגן היטב במוח ומוסיף ידע.
החשיבה של האדם, תהליך קבלת החלטות, הבעת דעות, הדיבור המעניין והמגוון- כל אלו יהיו איכותיים יותר אם קיים יידע עצום במוח. היינו, ידע הוא כוח, "הפה הוא צינור המחשבה" הפה יפיק מרגליות רק כאלה הנמצאות במוחנו. הידע האצור במוחנו מאפשר לנו להתבונן בסביבתנו ולהחליט החלטות חכמות יותר על כל צעד ושעל.
במפעל תעשייתי או במוסד חינוכי, אנו מבינים היטב חשיבות הידע, שיקולי הדעת בהחלטות נובעות ברובן מהידע הגלום ממנו.
ראוי שמנהל שהוא מנהיג יפנים לתוכו את הרעיון הנשגב ש"ידע הוא כוח", חייב מנהיג זה להבין כי תפקידו העיקרי בעמלו החינוכי הוא העצמת מורים. העצמתם קידומם ופיתוחם של המורים תלוי רבות בידע הקיים בהם, לכן חובה על מנהיג חינוכי ללמוד, לקרוא, להשתתף בהרצאות, להשכיל באקדמיה לתארים גבוהים יותר וכמובן לקרוא, לקרוא ולקרוא. נמצא במחקרים רבים מאוד כי הצלחתם של מנהיגים נובעת רבות מהשכלתם הרחבה. רצוי ללמוד תחומים בהם הנך מתמחה ועוסק בהם בעמלך. אם כי- נמצא במחקרים כי גם הלמידה של תחומים אחרים מעיסוקיך מביאים למוח יצירתי ויוזם.
בספרו של מיכה פופר על מנהלים כמנהיגים כתוב כי האפיון של 200 המנהיגים המצוינים של ארה"ב הוא ה"הובי"- התחביב הקיים בכל אחד מהם, הובי השונה כמובן מעמלם היומי.
לימוד הדף היומי של הדתיים מגביר את היכולת השכלית, באשר חלקם עמלים בעבודתם במגוון עצום של תחומים ולימודי הדף היומי, לימוד תורה- הוא ההובי- התחביב הגורם לאדם להיות שמח ומאושר ובכך להגביר חוכמה מחד ומאידך לחיות שנים רבות יותר.
נמצא במחקרים ביפן כי החברות המצליחות השתמשו במערכות ידע חכמות. חברות אלה הצליחו כי הם למדו לנצל היטב ניהול הידע הקיים, כאשר חברת תרופות, למשל, בדקה ההשפעות של התרופות הלכה למעשה בבתי חולים, בדקו ההקפדה לקחת התרופות ע"פ ההוראות, הרי נאסף ידע אדיר, מעודכן ומפולח המהווה תשתית נפלאה, עדכנית וחכמה ליצירת תרופות טובות ויעילות יותר.
ניהול ידע היוצר הצלחה- חייב להיות חלק מה- DNA של החברה המפעילה, ניהול ידע יעיל נעשה בין כל אנשי המפעל או המוסד החינוכי, אף בין הלקוחות והספקים, הרשויות וההורים.
נמצא כי ככל שהידע נצרך יותר כך עולה ערכו. באשר הידע והעברתו לאחרים נעשה בבני- אדם, העברת יידע- גורמת ליחסים נפלאים בין אנשים, מפגינה יחס כבוד ונדיבות לב, כיבוד היחיד וכיבוד החברה, ניהול הידע מגביר את היצירתיות והיוזמה של העובדים המרגישים שהם חלק מן ההצלחה, שהרי "ידע הוא כוח", ידע זה מגביר את העוצמה האישית לחשוב לעומק, להגביר את המוטיבציה ולטפח נחישות, העזה ואמונה שאפשר וניתן להצליח.
הידע מגביר את היכולת האישית מפתח את ההון האנושי, במוסד חינוכי- חשוב מאוד שמנהל שהוא מנהיג יבהיר לכל המורים כל ידע שנלמד ונאגר, כך הופכים המורים למשכילים, לחכמים ומקנים להם תחושת שיתופיות והמון שייכות לבית הספר.
לימוד "שורשים" לכל ילד על משפחתו, קהילתו ועמו מוסיף יידע רב, המקנה כאמור עוצמה וכוח. הידע מוגבר מאוד דווקא אצל אדם מצליח.
ראוי שמנהל- יבהיר לכל המורים על פרויקטים, רעיונות חדשנות הקיימת בביה"ס, הביטחון העצמי והדימוי העצמי מוגברים וזוקפים קומתו של האדם האפוף בידע. הידע המעורר רצון להצליח- מגביר את הכוחות הטמונים בכל יחיד.
קורה שמנהיג מתלבט האם להעניק ידע עוד ועוד מבחינה כמותית, אך שמא להתמקד בכל ידע מבחינה איכותית, ההחלטה תלויה בסוג הידע ובתהליך קבלת החלטות נבונה. בלמידת יידע ראוי להתייחס לעיתים לעומק- למידה משמעותית ולעיתים די בלמידה- בידע רחב ולא מעמיק.
דרוקר קבע תופעת "עובדי יידע" המייצרים ידע שימושי לעומת עובדים פיסיים המייצרים מוצרים פיסיים. עובדי ידע משיגים תוצאות מצוינות. עובדי ידע נדרשים לבצע פעולות ייחודיות המבוססות על יכולת קבלת החלטות על בסיס ידע מצטבר מכאן ברור לנו כי ניהול יידע חכם הופך למנוף ליצור חדשנות, להגיע להישגים גבוהים במיוחד. ראוי שכל מנהיג יאגוד את הידע המצטבר במסמכים ראויים כדי שבעת פרישת עובד- לא יילקח הידע שניבנה בחברה- בביה"ס!
היהדות מדגישה מאוד את תפיסת העולם האיכותית והחכמה של ללמוד וללמד, לימוד בחברותות. חובה עלינו להפיץ את תורתנו שקיבלנו- כפי שמציין החכם מכל אדם "יפוצו מעיינותיך חוצה", כל מה שאדם לומד ורוכש יידע, חכמה ותבונה, עליו להפיץ תורתו וללמד אחרים.
למדנו כי בבניית המשכן- כתוב שהכהן צריך לדאוג להדלקת נר תמיד" , הכהן הגדול- מבצע עבודת הקודש התמידית עם כהן הדיוט, כוהנים צעירים הלומדים, מבהיר לנו הרש"ר הירש כי הכהן הגדול צריך ללמד וללמד את הכוהנים הצעירים ו"להפוך עצמו מיותר".
כן, למדנו היטב בתורתנו מאז ומתמיד ש"אין בית מדרש ללא חידוש" שיש ללמוד ולעגן ידע במוח, אך הידע שהוא כאמור כוח- אינו מספיק, הידע מהווה תשתית עצומה של עוצמה וכוח, אך הכלי המצוין ההופך ידע לחוכמה- הוא שאילת שאלות. כמובן- שאין סיכוי לשאול שאלות חכמות ויעילות אם אין יידע האגור במוח. צריך כל מנהיג ליצור- כנסים, אסיפות, ישיבות. כדי לאפשר דיון, ויכוחים, שקלא וטריא, המבוססים על שאילת שאלות.
זו המתודה להפוך היידע לחכמה ולבינה. חייב כל מנהיג להרגיל כל העובדים- לאגור יידע ולשאול שאלות, מורה שהוא מנהיג צריך לחנך את ילדים הלומדים שימלאו המוח ביידע , אך מאפשרים "במה" לכל ילד כדי לשאול שאלות או אז "היידע שהוא כוח" הופך לחוכמה. חדר מורים הסופג מתודה זו ממנהל שהוא מנהיג יפתח מורים שיפתחו תלמידים לומדים ושואלים שאלות.
הנני נוהג לחלק מאמרים בהרצאותיי באקדמיה, כל סטודנט נאלץ לבצע משימה חשובה על כל מאמר, לכתוב- 3- שאלות על כל מאמר. ככל שנרגיל הלומדים לשאול שאלות הפכנו אותם לחכמים בכל גיל.
לומדי הדף היומי- הקובעים עיתים ללימודי תורה- מרבים מאוד לשאול שאלות. הגמרא כולה 2700 הדפים שבה בנויים על המתודה המעולה והחכמה, רבי יוחנן שילב את ריש לקיש כבר פלוגתא שלו, הלימוד עימו-היה בחברותא, אף שעיקר המשימה הייתה לשאול ולהתווכח עם רבי יוחנן. שאילת שאלות אינה..אינה..אינה...בזבוז זמן זו המתודה היעילה והטובה והחכמה ביותר להפוך השואלים לחכמים נבונים ומצויינים.
כאמור "ידע הוא כוח" הוא הבסיס התשתית לחשיבה, חשוב לעגן יידע במוחנו- על סמך בסיס זה לחנך עצמנו וסביבתנו לשאול שאלות כדי להפוך יידע שהוא כוח- לחכמה.