ירושה ורצון המת
ירושה , צוואה ומה שבניהן הינו פרויקט שירות לקהילה המרכז מאמרים בנושאי ירושות , צוואות , צו ירושה ועוד. בסוף כל מאמר ישנו טופס יצירת קשר והפניית שאלה למרכז הפרויקט. אנו נשמח לכל פנייה בנוגע לתוכן שנכתב, לכל שאלה או הבהרה בנושא ירושה , צוואה או מה שבניהן.
הדין הישראלי מפרש צוואה לאור עיקרון העל של כיבוד רצון המת, אולם קיים חריג להפעלת עיקרון זה, המופעל באמצעות סעיף 35 לחוק הירושה. כאשר תוגש התנגדות על יסוד סעיף זה, לא יבחן בית המשפט בנסיבות מסוימות את אומד דעתו ורצונו האחרון של המוריש. זהו חריג לעיקרון ההשפעה הבלתי הוגנת, כפי שנראה בהמשך.
מדובר בסעיף קשה שתוצאותיו חמורות. לשונו של הסעיף קובעת, כי הוראה בצוואה המזכה אדם או בן זוגו, שהיו מעורבים בעריכתה של הצוואה או בעשייתה או היו עדים לה, בטלה.
החשיבות האדירה הטמונה בסעיף זה לאלו המגישים התנגדות לקיום צוואה, נעוצה בעובדה, כי ההוראה לטובת הנהנה תבוטל גם אם ברור שהמצווה ביקש לזכות אותו מרצונו החופשי וללא כל השפעה מצידו.
המחוקק ראה לקבוע חזקה שבדין, שהינה כה חזקה, עד כי אין אפשרות לסתור אותה כלל. משמע, גם אם יוכיח אותו נהנה כי היה זה רצונו האחרון של המצווה, גם אם יוכח שהצוואה אמיתית, תבוטל ההוראה שניתנה לטובתו.
מכיון שמדובר בהוראה קשה ביותר, בחרו בתי המשפט לפרש סעיף זה בצמצום, ואכן בפועל, רק בנסיבות מסויימות יופעל הסעיף.
הבחינה אם נטל הנהנה חלק בעריכת הצוואה צריך שתיעשה באשר לכל מקרה ונסיבותיו ונוכח מידת האינטנסיביות והחומרה של מעורבות הנהנה בעריכת הצוואה.
להמשך קריאת המאמר ולהעמקה בנושא היכנסו לאתר השירות לקהילה www.yerushot.com
