ע"פ 10994/08, מדינת ישראל נ' רון תורג'מן ואח'
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה, כבוד השופט א' רובינשטיין, כבוד השופט י' דנציגר
14.05.2009
העובדות:
1. נגד המשיב 1 (להלן - תורג'מן) ושניים אחרים הוגש ביום 16.8.07 כתב אישום המייחס להם ביצוען של עבירות הריגה וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות. על-פי כתב האישום, במהלך מפגש אלים בין שתי קבוצות של צעירים, הרגו תורג'מן ושני האחרים את הצעיר צחי בשה בדקירות סכין. בחקירותיו במשטרה, נגבו מתורג'מן שלוש הודעות. בשתי הראשונות הודה תורג'מן בדקירת המנוח. בהודעתו השלישית מיום 9.8.07 נכללו אמירות המסתייגות מהודעותיו הקודמות. במהלך משפטו, העלה תורג'מן טענות לענין קבילות שתי הודעותיו הראשונות במשטרה.
2. בחודש מרץ 2008 הגישה חברת החדשות הישראלית בע"מ בקשה להתיר פרסומם של קטעים מתוך התיעוד החזותי של חקירתו של תורג'מן, וזאת במסגרת סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002 (להלן - חוק חקירת חשודים).
החלטה:
1. הסוגיה שבפנינו מצריכה הכרעה בשאלה מהו טיבו של האיסור הקבוע בסעיף 13 לחוק חקירת חשודים, האוסר פרסום תיעוד חזותי או קולי של חקירה בלא רשות בית המשפט, וקובע ענישה פלילית להפרת איסור זה.
2. חוק חקירת חשודים נועד בעיקרו להבטיח את תקינותם של הליכי חקירת חשודים, ואת זכויות הנחקרים ליחס הוגן ואנושי במהלך החקירה. נוסחה המילולי של הוראת סעיף 13 בדבר האיסור על פרסום קלטת המתעדת באופן חזותי או קולי את החקירה הוא ניסוח מילולי גורף. החובה לקבל אישור מבית המשפט קודם לפרסום קלטת חקירה היא חובה כללית שאין לצמצמה רק לשלב מסוים בהליך הפלילי לאור נוסחו הרחב והכוללני של סעיף 13 לחוק.
3. שיקול הדעת השיפוטי שעל בית המשפט להפעיל כאשר מוגשת אליו בקשה להיתר פרסום קלטת חקירה במסגרת סעיף 13 לחוק בנוי בעיקרו על מתן משקל יחסי ראוי לערכים המוגנים שברקע סעיף 13 לחוק, בצד הערכים הכלליים הנוגדים שיש לתת להם את משקלם-הם.
4. ככלל, בשלב החקירה, עומד איסור הפרסום על-פי סעיף 13 כנקודת מוצא, כשהיתר הפרסום כפוף לנסיבות חריגות ומיוחדות. בשלב זה, הכף נוטה שלא להתיר פרסום, ונדרשים שיקולים מיוחדים וחריגים למתן היתר פרסום. כאשר הוגש כתב אישום ומתנהל הליך פלילי, על בית המשפט לבחון את משקל עקרון פומביות הדיון ופומביות המידע שהוצג במשפט במסגרת זכות הציבור לדעת, כנגד החשש מפני פגיעה בתקינות ההליך השיפוטי במובנו הרחב, בצד הסיכון לפגיעה בפרטיותם ובכבודם של גורמים שונים שעניינם עולה בחקירה. במסגרת מכלול השיקולים, על בית המשפט לשקול, בין היתר, את מידת הענין הציבורי שבבסיס בקשת הפרסום.
5. בענייננו, נוטה הכף להתרת פרסום הקלטות בשלב זה של ההליך, ואף בטרם נגזר דינו של תורג'מן. ראשית, בשלב זה, אין חשש לפגיעה ממשית בהליך השיפוטי, מאחר שלא צפויות עדויות נוספות במשפט, העשויות להיות מושפעות מהפרסום. שנית, תורג'מן מבקש את פרסום הקלטת ואין חשש לפגיעה בפרטיותו. שלישית, הפרסום נועד להביא לידיעת הציבור טענות בדבר אופן ניהול החקירה המשטרתית בעניינו של תורג'מן. העילה לפרסום קלטת החקירה משקפת במקרה זה ענין ציבורי ממשי בפרסום. בנסיבות אלה, יש להתיר לאלתר את פרסום קלטות חקירתו של תורג'מן במשטרה, וזאת בכפוף לאיסור גילוי כל פרט מזהה של כל קטין המעורב בפרשה.
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה, כבוד השופט א' רובינשטיין, כבוד השופט י' דנציגר
14.05.2009
העובדות:
1. נגד המשיב 1 (להלן - תורג'מן) ושניים אחרים הוגש ביום 16.8.07 כתב אישום המייחס להם ביצוען של עבירות הריגה וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות. על-פי כתב האישום, במהלך מפגש אלים בין שתי קבוצות של צעירים, הרגו תורג'מן ושני האחרים את הצעיר צחי בשה בדקירות סכין. בחקירותיו במשטרה, נגבו מתורג'מן שלוש הודעות. בשתי הראשונות הודה תורג'מן בדקירת המנוח. בהודעתו השלישית מיום 9.8.07 נכללו אמירות המסתייגות מהודעותיו הקודמות. במהלך משפטו, העלה תורג'מן טענות לענין קבילות שתי הודעותיו הראשונות במשטרה.
2. בחודש מרץ 2008 הגישה חברת החדשות הישראלית בע"מ בקשה להתיר פרסומם של קטעים מתוך התיעוד החזותי של חקירתו של תורג'מן, וזאת במסגרת סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002 (להלן - חוק חקירת חשודים).
החלטה:
1. הסוגיה שבפנינו מצריכה הכרעה בשאלה מהו טיבו של האיסור הקבוע בסעיף 13 לחוק חקירת חשודים, האוסר פרסום תיעוד חזותי או קולי של חקירה בלא רשות בית המשפט, וקובע ענישה פלילית להפרת איסור זה.
2. חוק חקירת חשודים נועד בעיקרו להבטיח את תקינותם של הליכי חקירת חשודים, ואת זכויות הנחקרים ליחס הוגן ואנושי במהלך החקירה. נוסחה המילולי של הוראת סעיף 13 בדבר האיסור על פרסום קלטת המתעדת באופן חזותי או קולי את החקירה הוא ניסוח מילולי גורף. החובה לקבל אישור מבית המשפט קודם לפרסום קלטת חקירה היא חובה כללית שאין לצמצמה רק לשלב מסוים בהליך הפלילי לאור נוסחו הרחב והכוללני של סעיף 13 לחוק.
3. שיקול הדעת השיפוטי שעל בית המשפט להפעיל כאשר מוגשת אליו בקשה להיתר פרסום קלטת חקירה במסגרת סעיף 13 לחוק בנוי בעיקרו על מתן משקל יחסי ראוי לערכים המוגנים שברקע סעיף 13 לחוק, בצד הערכים הכלליים הנוגדים שיש לתת להם את משקלם-הם.
4. ככלל, בשלב החקירה, עומד איסור הפרסום על-פי סעיף 13 כנקודת מוצא, כשהיתר הפרסום כפוף לנסיבות חריגות ומיוחדות. בשלב זה, הכף נוטה שלא להתיר פרסום, ונדרשים שיקולים מיוחדים וחריגים למתן היתר פרסום. כאשר הוגש כתב אישום ומתנהל הליך פלילי, על בית המשפט לבחון את משקל עקרון פומביות הדיון ופומביות המידע שהוצג במשפט במסגרת זכות הציבור לדעת, כנגד החשש מפני פגיעה בתקינות ההליך השיפוטי במובנו הרחב, בצד הסיכון לפגיעה בפרטיותם ובכבודם של גורמים שונים שעניינם עולה בחקירה. במסגרת מכלול השיקולים, על בית המשפט לשקול, בין היתר, את מידת הענין הציבורי שבבסיס בקשת הפרסום.
5. בענייננו, נוטה הכף להתרת פרסום הקלטות בשלב זה של ההליך, ואף בטרם נגזר דינו של תורג'מן. ראשית, בשלב זה, אין חשש לפגיעה ממשית בהליך השיפוטי, מאחר שלא צפויות עדויות נוספות במשפט, העשויות להיות מושפעות מהפרסום. שנית, תורג'מן מבקש את פרסום הקלטת ואין חשש לפגיעה בפרטיותו. שלישית, הפרסום נועד להביא לידיעת הציבור טענות בדבר אופן ניהול החקירה המשטרתית בעניינו של תורג'מן. העילה לפרסום קלטת החקירה משקפת במקרה זה ענין ציבורי ממשי בפרסום. בנסיבות אלה, יש להתיר לאלתר את פרסום קלטות חקירתו של תורג'מן במשטרה, וזאת בכפוף לאיסור גילוי כל פרט מזהה של כל קטין המעורב בפרשה.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
