החברה בד"כ רשומה כהלכה, יש לה חשבונות בנק מסודרים, רואי-חשבון מוסמכים מטפלים בעניינייה ויש לה אפילו עובדים לגיטימיים (למחצה) שעובדים עבורה באופן סדיר. אולם, זה בדיוק היכן שהדברים מתחילים להסתבך.
רק בגלל שלשכיר כלשהו יש ויזת סטודנט שמאפשרת לה או לו לעבוד כמות מוגבלת של שעות בשבוע, זה לא בהכרח מספיק כדי שייחשבו לחוקיים. המציאות היא שרבים מאלה שמחזיקים באותם אישורי עבודה הנלווים לויזת הסטודנט לא טורחים כלל להגיע לשיעורים במוסד החינוכי שהקנה להם את הויזה. הם חושבים שהם מכוסים ע"י החותמת בדרכון ושהם יכולים לעבוד 14 שעות ביום בלי שזה יתגלה.
סביר להניח שהם צודקים. הסבירות שהם ייתפסו ויגורשו בשל כך שעברו את כמות שעות העבודה המותרת להם בשבוע, היא נמוכה ביותר. אולם, עבור המעביד זה סיפור אחר לחלוטין.
החוק לגבי החרמת מזומנים ע"י הרשויות פשוט למדי. הרשויות יכולות להחרים כל סכום כסף מזומן, שיש מספיק סיבות להאמין שהגיע ממקור או פעילות לא-חוקית, או שיש כוונה לעשות בו שימוש למטרה לא-חוקית.
אם המעביד מודע לכך שהעובד שלו, על אף שיש לו ויזת סטודנט, עובד מעבר לכמות השעות המותרת, או לא נוכח בשיעורים - אזי שכל סכום שהחברה מרוויחה באמצעות אותו עובד יכול להיות מוחרם. הרושם שיתקבל הוא שכל ההכנסות של המעביד הן למעשה בלתי חוקיות, והוא אף עלול למצוא את עצמו במצב שהוא צריך להוכיח שההכנסות התקבלו ע"י שימוש בכח עבודה חוקי.
העבירה על החוק איננה בהכרח מתבטאת רק בהעסקת מישהו שנחשב לעובד לא-חוקי בשל שהפר את תנאי אישור העבודה שלו (להגיע לשיעורים ולעבוד ע"פ כמות השעות המותרת), אלא גם בהשתמטות מתשלום מסים (אי תשלום מס על אותם עובדים, או התחמקות מתשלומי מע"מ), או נסיון להלבנת כספים (ע"י התחמקות מהפקדות יומיות בבנק).
בשדות התעופה הפכו ישראלים המחזיקים ברשותם סכומי כסף גדולים במזומן למטרה קלה במיוחד עבור הרשויות. ברגע שהכסף נלקח ועוכב ע"י הרשויות, סביר להניח שהמעביד צפוי להתמודד עם חקירה קפדנית לעומק עסקיה של החברה. כך שגם אם חברה מסויימת כשרה ב-95 אחוז, הרי שה-5 אחוז הנותרים יכולים לגרום לא רק להחרמה של סכום כסף גבוה, אך גם לסוף קטסטרופי עבור החברה עצמה.
* כל מה שנאמר בכתבה זו אינו יכול לשמש כעצה מקצועית חוקית. כל מקרה שונה לגופו, ויהיה מוערך בהתאם.
** הכותב הוא עו"ד בחברת Cohen Davis, ומומחה במשפט אזרחי ופלילי. Internet Law Experts Solicitors מטפלים בישראלים בבריטניה. ניתן להתקשר ליאיר כהן:
http://www.internetlawcentre.co.uk/
The Internet Law Centre
Tel: 020-71834123
רק בגלל שלשכיר כלשהו יש ויזת סטודנט שמאפשרת לה או לו לעבוד כמות מוגבלת של שעות בשבוע, זה לא בהכרח מספיק כדי שייחשבו לחוקיים. המציאות היא שרבים מאלה שמחזיקים באותם אישורי עבודה הנלווים לויזת הסטודנט לא טורחים כלל להגיע לשיעורים במוסד החינוכי שהקנה להם את הויזה. הם חושבים שהם מכוסים ע"י החותמת בדרכון ושהם יכולים לעבוד 14 שעות ביום בלי שזה יתגלה.
סביר להניח שהם צודקים. הסבירות שהם ייתפסו ויגורשו בשל כך שעברו את כמות שעות העבודה המותרת להם בשבוע, היא נמוכה ביותר. אולם, עבור המעביד זה סיפור אחר לחלוטין.
החוק לגבי החרמת מזומנים ע"י הרשויות פשוט למדי. הרשויות יכולות להחרים כל סכום כסף מזומן, שיש מספיק סיבות להאמין שהגיע ממקור או פעילות לא-חוקית, או שיש כוונה לעשות בו שימוש למטרה לא-חוקית.
אם המעביד מודע לכך שהעובד שלו, על אף שיש לו ויזת סטודנט, עובד מעבר לכמות השעות המותרת, או לא נוכח בשיעורים - אזי שכל סכום שהחברה מרוויחה באמצעות אותו עובד יכול להיות מוחרם. הרושם שיתקבל הוא שכל ההכנסות של המעביד הן למעשה בלתי חוקיות, והוא אף עלול למצוא את עצמו במצב שהוא צריך להוכיח שההכנסות התקבלו ע"י שימוש בכח עבודה חוקי.
העבירה על החוק איננה בהכרח מתבטאת רק בהעסקת מישהו שנחשב לעובד לא-חוקי בשל שהפר את תנאי אישור העבודה שלו (להגיע לשיעורים ולעבוד ע"פ כמות השעות המותרת), אלא גם בהשתמטות מתשלום מסים (אי תשלום מס על אותם עובדים, או התחמקות מתשלומי מע"מ), או נסיון להלבנת כספים (ע"י התחמקות מהפקדות יומיות בבנק).
בשדות התעופה הפכו ישראלים המחזיקים ברשותם סכומי כסף גדולים במזומן למטרה קלה במיוחד עבור הרשויות. ברגע שהכסף נלקח ועוכב ע"י הרשויות, סביר להניח שהמעביד צפוי להתמודד עם חקירה קפדנית לעומק עסקיה של החברה. כך שגם אם חברה מסויימת כשרה ב-95 אחוז, הרי שה-5 אחוז הנותרים יכולים לגרום לא רק להחרמה של סכום כסף גבוה, אך גם לסוף קטסטרופי עבור החברה עצמה.
* כל מה שנאמר בכתבה זו אינו יכול לשמש כעצה מקצועית חוקית. כל מקרה שונה לגופו, ויהיה מוערך בהתאם.
** הכותב הוא עו"ד בחברת Cohen Davis, ומומחה במשפט אזרחי ופלילי. Internet Law Experts Solicitors מטפלים בישראלים בבריטניה. ניתן להתקשר ליאיר כהן:
http://www.internetlawcentre.co.uk/
The Internet Law Centre
Tel: 020-71834123
הכותב הוא שותף במשרד עורכי הדין Internet Law Experts בלונדון
http://www.internetlawcentre.co.uk
http://www.internetlawcentre.co.uk