מרתה וגרג 

מרתה, כן גרג, בואי נצא לטיול במרחבי אי שם. איפה זה? לאן? הייתי רוצה להכיר יותר את עצמי. מצוין, אז סע לבד! אני כבר מכירה! "ולוולה שוטה לאן? לראות את פרחי הגן" ממלמלת מרתה. טשרניחובסקי היה נעור מקברו, מצטחקת לעברו. רק אל תשכח להביא לי פרחים כשאתה חוזר! מרתה, אני רציני! הייתי רוצה לצאת ל"טיול כוכב" אתה יכול לפרט? כן, לשכור איזו בקתה בלב "שום מקום" בין ההרים בטבע, במרחבים להיות חופשי, מבינה? ולצאת משם לסיורים ברגל לאן שיישאוני רגלי. לגמוע מרחקים להרגיש חלק מטבע הבריאה. בחייך גרג - אולי תלך לים ונדבר בערב? אה "ולוולה"?

שוקע לו גרג בכורסא המשובצת ומהרהר. מה באמת אני רוצה? מדוע אני רוצה לנסוע מה רע בסתם ללכת לים?! בעוד הוא מפליג במחשבות מתנמנם לו ושוקע בשינה. בחלומו, יוצא להכיר מקומות חדשים וחוזר הביתה אל המוכר. למחרת מחליט לצאת ליום אתגרי ולטפס לפסגת ההר הנשקף מחלונו, ושב מותש אך, גאה בעצמו, שהתמודד וטיפס עד הפסגה. ובשהותו בבקתה, חש קצר רוח וסקרן לגלות אודות הימים הבאים. מה צופן לו המחר? והימים חולפים וגרג יוצא אל המרחבים ורוחות סתיו מנשבות מעבר להרים וגרג, מתגעגע...

עם שובו, משהו נראה לו אחרת, אולי זה גרג שהשתנה? מסתובב בביתו בין אותם הכתלים כשלפתע מבחין בתמונה, שהייתה שם תמיד אך, כעת עומד נפעם, מתלהב מהצבעים, מההרמוניה הנשקפת, מהאווירה שמקרינה וכולו נרגש "איזו תמונה". ובארוחה, מהרהר "מה היה לי?... מממ מעולה, מרתה למדת לבשל?!. ואת נראית נפלא עשית משהו בפנים? גרג, מה קורה? שתית משהו? לא מרתה, פשוט נעים לי בחברתך, ואני אוהב אותך! חיוך רחב מתפשט על פניה ואומרת כמעט בלחש, "תענוג לשמוע"!

גרג ידידנו, הרחיב את זווית ראייתו. התנסה ולא פעם טעה! למד את עצמו והכיר בשונות ובצרכים שלו ושל מרתה. כעת, סומך על עצמו ומתפקד בחופשיות ובגמישות בקשר איתה. נפעם לגלות את עצמו ושם לב, שקשוב לעצמו ולמרתה ולפעמים, רק צופה מהצד. גרג שלנו השלים את המסע וחווה פתיחות של שקט ורגיעה.

גרג הפך להיות הגיבור של עצמו וככזה מתגבר על כל מכשול שצץ ועולה.

מביט במראה ואומר: "אכן יש לי מה שלא היה לי קודם. פעם חששתי מעצמי ועכשיו הפכתי לסקרן המעיז ומצליח. מרגיש בטוח ונינוח ורוצה להמשיך ולהכיר רק עוד ועוד לגלות ולהתנסות רק יותר."...


050-4986580 הכותבת מנחה ומטפלת במצבי גוף-נפש
בשיטת דמיון מודרך ו-N.L.P