טנגו לדג וסוסה 

"אתם לא שוחים באותו הים"...
מפרשן לי מושי את עצבותי
בקפה מתחת לעץ זית ביום שישי
בלי שהוא יודע את פרטי הסיפור שלי

כולו אחוז רעב של צהריים
אחרי שרק לפני שעה
סיים את ארוחת הבוהריים
היה אוכל בלי לבשל אם לא הייתי לידו
את הנוצות ביחד עם העוף שעכשיו מוגש לו

"את שרה עם תנים בלילות ירח מלא,
צועדת בתוואי שאימא חזירת בר וגוריה סללו
ומבקשת מהם שאת הדרך לכבודך יפנו
והם נעתרים בפה יפה והוא, איפה הוא?!

אתם לא צועדים באותו ההר ילדה"...
הוא ממשיך לגונן עלי ומוסיף ככה לעידוד:
"תאכלי משו, את נראית עייפה וקצת בבידוד"

בינתיים אני לא ממש רעבה
ודי מותשת מהפערים התרבותיים
שמפרידים לפעמים סוסות מדגים
הקפה שלי מר מדי
והמלצר מקשיב לי
כששואלת את הנביא היומי שלי:
"מה הקשר בין דגים לסוסות
ומה בין ימים להרים, יא מושי?"

"שתיהן חיות"
אני משיבה לו על שאלתי שלי
בפה משועמם מסלט חסה יבשה
וממשיכה:
"אבל הן לא שוחות באותו הים
לא צועדות באותו ההר
למעט אולי מקרים יוצאים מן הכלל".

סוסות הן פרא, רצות למרחקים
אני מצהירה בביטחון
ולוגמת קצת מהקפה
לסדר לי את ההיגיון
כאילו אם אטעם אותו שוב
הוא יתרצה וישתנה

"סוסות הן מה שיותר חופשי
יותר רחוק יותר צוחק יותר ירוק
דגים חיים אצל השונית הגבשושית
ואם יוצאים, אז בעיקר אל מרפסתה המימית
או בירח מלא לשחייה לילית

אולי בעצם הם גם יוצאים לשחיות ארוכות עם דולפינות
אבל בטח מתגעגעים הביתה אחרי דקות ספורות
אם לא נוגס להם בטוסיק איזה כריש מלתעות

אבל לפעמים, פעם בכמה זמן בערך
קורה שסוסת פרא חם לה מדי ביבשה
והיא מרחיקה קצת אצל הים
או באיזה שלולית או בריכה
ואם בים אז משכשכת במימי השונית
ואז היא כבר נחשבת בעצמה לסוסת פרא דגית

היא באה להרפות את עייפות רגליה במים הצלולים
והדגים בה נועצים מבטים די משונים
ולעצמם אומרים שרעמת שערותיה הגדולות
את שלוותם מפריעות

אבל לפעמים נדירות נולד אולי איזה חג
ובו מופיע דג אחד יחיד מיוחד במיוחד
שמתנהג ללא היסוס קצת בעצמו כמו סוס
ואז קוראים לו דג סוס יאור
או סוס ים
כבר לא זוכרת בדיוק את השמות כולם
והסוסה והוא יוצאים לשחות רגל לצד סנפיר
כשהם מגלים את הים הכביר
והוא את האוויר
והיא את המים
ואת הרטיבות
עד לברכיים

מסקנות על סלט עוף בלי קינוח:
בדרך כלל אין סוסות אצילות ודגים מתוקים
ששוחים באותו הים וצועדים באותו ההר
אבל לפעמים יש

כי לפעמים זה רטוב מדי לבד במים
ולפעמים זה אוורירי וחם מדי לבד בהר
ולפעמים זה ביניהם ממש מסתדר
וזה עושה להם אחלה בית ספר
ולפעמים ממש לא

קרניים אחרונות של שקיעה
הסוסה שאני וחומד הכלבה
יוצאות לטיול לילה לבדנו בשמורה
ואין שום חזירת בר בדרך
ואין גם דג
רק אנחנו
והירח
שהולך ומתמעט אט אט

צועדת ובוכה
לא באותו הר
לא לעבר אותו הים

ומודה על החג שזכיתי לו
מודה ומשחררת
את עצמי ממנו
את עצמו ממני
יודעת שזה היה אמיתי
המפגש הזה עם בן בריתי
המאוד מאוד דגי




שלוש הערות ורודות במקום קינוח:

א. כבר אמרו חכמים: "מה הדג יודע על המים שהוא שוחה בהם כל ימיו?"

ב. ועל כך אוסיף: "מה סוסה יודעת על עצמה אם לא ידעה דג ומים?"

ג. ואיריס בת בריתי אומרת: "יש נקודה שבה מים ושמיים תמיד נפגשים ואין קו שיפריד ביניהם חוץ מהשכל שמעבר לחושים"