ת"א 7578/07, פלונית נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'
כב' השופטת: ע' זינגר
24.05.2009
1
בתי-המשפט
בית משפט השלום ירושלים א 007578/07
העובדות:
עניינה של הכרעה זו בשאלה האם אירוע בו נפגעה התובעת, ילידת 1997 - מהווה תאונת דרכים, בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1976? ביום 13.10.05 (יום כיפור), בעת שרכבה התובעת על אופניה בכביש הסמוך לביתה, הבחינה התובעת ברכב ממרחק המגיע מולה וכאשר רצתה להסתובב ולרדת מהכביש איבדה שיווי משקל, נפלה על המדרכה ורגלה השמאלית נשברה.
החלטה:
1. חוק הפיצויים מגדיר בסעיף 1 תאונת דרכים כ - "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". החוק אינו דורש מגע פיזי בין הרכב המנועי ובין הניזוק. אף שלא נדרש מגע פיזי, נדרש כי יתקיים קשר סיבתי בין השימוש והפגיעה ("עקב"). כדי לקבוע שנזק הגוף נגרם "עקב" השימוש ברכב המנועי, יש צורך להוכיח הן קשר סיבתי עובדתי והן קשר סיבתי משפטי. הקשר הסיבתי העובדתי - נבחן על-פי הזיקה הפיסיקלית שבין הגורם המסוים לבין התוצאה המזיקה בבחינת "תנאי שבלעדיו אין". הקשר הסיבתי המשפטי - מערב גם שיקולי מדיניות משפטית, תוך בחינת תכלית החוק ומטרתו.
2. כדי שחרף העדר מגע פיזי עם רכב, ייחשב אירוע כתאונה, יש אפוא צורך להוכיח עובדתית כי רק עקב הופעת הרכב נגרמה התאונה, כי הרכב היה גורם הכרחי לה, משמע קיים קשר ישיר ומיידי בין הופעת הרכב ובין האירוע וכי יש מקום להכיר בקשר סיבתי משפטי. כלומר יש להוסיף ולקבוע שמבחינת מדיניות משפטית, ראוי לקבוע כי המחוקק ביקש ליתן באמצעות חוק הפיצויים - פיצוי על נזק שנולד באירוע ממין זה.
3. במקרה דנן - במסמכים שנערכו בסמוך לאירוע לא רק שהתובעת לא ציינה שנפלה עקב רכב שהופיע, אלא לא ציינה אף את עצם קיום הרכב ב"זירה", ממילא - ככל שעבר רכב במקום, התובעת לא קישרה בין הופעתו שם ובין נפילתה. נראה כי יש להעדיף את הגרסה המקורית, שניתנה בטרם פנו הורי התובעת לייעוץ משפטי, בהיותה הגרסה המקורית והטבעית.
4. גם בהנחה שהיה רכב כלשהו בזירה, לא הובאו ראיות משכנעות כי הנפילה הייתה מהבחינה העובדתית - סיבתית, קשורה בו. כאמור התובעת העלתה שתי גרסאות סותרות וממילא לא ניתן לדעת מה אכן התרחש ולא ניתן לקבוע כל ממצא עובדתי באשר לאופן ההתרחשות שכן הגרסה האחת מאיינת השנייה. המקרה גם אינו עומד במבחן הקשר הסיבתי המשפטי: במקרה דנן, לא דובר בבלימת פתע סמוכה, או בהופעת רכב בסמיכות בלתי צפויה אלא הרכב שהופיע בזירה (בהתאם לנטען), היה רק גורם ראשוני בתוצאת הנפילה.
5. לאור האמור, אין מדובר בתאונת דרכים ועל כן לא היה מקום לכלול את קרנית בכלל הנתבעות. התביעה כנגד קרנית נדחית.
כב' השופטת: ע' זינגר
24.05.2009
1
בתי-המשפט
בית משפט השלום ירושלים א 007578/07
העובדות:
עניינה של הכרעה זו בשאלה האם אירוע בו נפגעה התובעת, ילידת 1997 - מהווה תאונת דרכים, בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1976? ביום 13.10.05 (יום כיפור), בעת שרכבה התובעת על אופניה בכביש הסמוך לביתה, הבחינה התובעת ברכב ממרחק המגיע מולה וכאשר רצתה להסתובב ולרדת מהכביש איבדה שיווי משקל, נפלה על המדרכה ורגלה השמאלית נשברה.
החלטה:
1. חוק הפיצויים מגדיר בסעיף 1 תאונת דרכים כ - "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". החוק אינו דורש מגע פיזי בין הרכב המנועי ובין הניזוק. אף שלא נדרש מגע פיזי, נדרש כי יתקיים קשר סיבתי בין השימוש והפגיעה ("עקב"). כדי לקבוע שנזק הגוף נגרם "עקב" השימוש ברכב המנועי, יש צורך להוכיח הן קשר סיבתי עובדתי והן קשר סיבתי משפטי. הקשר הסיבתי העובדתי - נבחן על-פי הזיקה הפיסיקלית שבין הגורם המסוים לבין התוצאה המזיקה בבחינת "תנאי שבלעדיו אין". הקשר הסיבתי המשפטי - מערב גם שיקולי מדיניות משפטית, תוך בחינת תכלית החוק ומטרתו.
2. כדי שחרף העדר מגע פיזי עם רכב, ייחשב אירוע כתאונה, יש אפוא צורך להוכיח עובדתית כי רק עקב הופעת הרכב נגרמה התאונה, כי הרכב היה גורם הכרחי לה, משמע קיים קשר ישיר ומיידי בין הופעת הרכב ובין האירוע וכי יש מקום להכיר בקשר סיבתי משפטי. כלומר יש להוסיף ולקבוע שמבחינת מדיניות משפטית, ראוי לקבוע כי המחוקק ביקש ליתן באמצעות חוק הפיצויים - פיצוי על נזק שנולד באירוע ממין זה.
3. במקרה דנן - במסמכים שנערכו בסמוך לאירוע לא רק שהתובעת לא ציינה שנפלה עקב רכב שהופיע, אלא לא ציינה אף את עצם קיום הרכב ב"זירה", ממילא - ככל שעבר רכב במקום, התובעת לא קישרה בין הופעתו שם ובין נפילתה. נראה כי יש להעדיף את הגרסה המקורית, שניתנה בטרם פנו הורי התובעת לייעוץ משפטי, בהיותה הגרסה המקורית והטבעית.
4. גם בהנחה שהיה רכב כלשהו בזירה, לא הובאו ראיות משכנעות כי הנפילה הייתה מהבחינה העובדתית - סיבתית, קשורה בו. כאמור התובעת העלתה שתי גרסאות סותרות וממילא לא ניתן לדעת מה אכן התרחש ולא ניתן לקבוע כל ממצא עובדתי באשר לאופן ההתרחשות שכן הגרסה האחת מאיינת השנייה. המקרה גם אינו עומד במבחן הקשר הסיבתי המשפטי: במקרה דנן, לא דובר בבלימת פתע סמוכה, או בהופעת רכב בסמיכות בלתי צפויה אלא הרכב שהופיע בזירה (בהתאם לנטען), היה רק גורם ראשוני בתוצאת הנפילה.
5. לאור האמור, אין מדובר בתאונת דרכים ועל כן לא היה מקום לכלול את קרנית בכלל הנתבעות. התביעה כנגד קרנית נדחית.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il