סעיף 14 לחוק הנוער קובע: "אין להעמיד לדין קטין בשל עבירה אם עברה שנה מיום ביצועה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה".
הרציונל העומד בבסיס הוראות החוק האמורה הינו הצמדת הענישה או הזיכוי - במידה רבה ככל האפשר - אל מועד ביצוע העבירה וזאת מתוך הנחה כי מועד הגשת כתב האישום משליך על מועד קיום המשפט. בכך למעשה, טמונה המגמה "למנוע הפרעה לתהליך ההתגברות ולשיקום הדרוש, העלולה להיגרם על ידי השארתם של הליכים פליליים תלויים ועומדים במשך זמן רב, דבר אשר יש בו כמובן כדי להשפיע במישרין על יכולתו של הקטין לתפקד באופן רגיל." (ע"פ 499/80 יוסף ויצמן נ' מדינת ישראל)
המדובר בהוראת חוק אשר תכליתה להקדים במידת האפשר הגשת כתבי אישום נגד קטינים ועל כן על רשויות התביעה לעשות כל מאמץ שכתבי אישום נגד קטינים יוגשו בטרם חלפה שנה ממועד ביצוע העבירה.
אם מסיבה כלשהי לא הוגש כתב אישום בתוך שנה מיום ביצוע העבירה, על התביעה לבוא בהמלצה בפני היועץ המשפטי לממשלה כי ייתן את הסכמתו להעמיד את הקטין לדין.
הנחיות פרקליט המדינה קובעות כי המלצה שכזאת תינתן רק במקרים מיוחדים מוצדקים ולא כדבר שבשגרה ולהן יובאו השיקולים המנחים בעניין:
1. חומרת העבירה: כאשר מדובר בעבירה חמורה יהווה בדבר נימוק מכריע לבקש את העמדת הקטין לדין.
2. גיל המבצע בעת ביצוע העבירה - ככל שהקטין היה מבוגר יותר בעת ביצוע העבירה, תגבר הנטייה להעמידו לדין, על אף חלוף הזמן, ולהיפך.
3. פרק הזמן שחלף ממועד ביצוע העבירה - ככל שפרק הזמן שחלף גדל יותר, קטן העניין בהעמדה לדין.
4. התפקיד שנטל הנאשם בעת ביצוע העבירה - יש עניין להעמיד לדין מי שמילא תפקיד מרכזי בביצוע העבירה ולהיפך.
5. מצב הראיות בתיק - ככל שהראיות נגד הקטין חזקות יותר העניין בהעמדת הקטין לדין יגבר וליהפך.
6. עבר פלילי ופתיחת תיקים נוספים - ככל שמדובר בקטין בעל עבר פלילי או שנפתחו נגדו תיקים נוספים העניין בהעמדתו לדין יגבר ולהיפך.
7. שיקולים נוספים רלוונטיים בנסיבות העניין.
בנוסף, התביעה רשאית לבקש משירות המבחן לנוער חוות דעת עדכנית לגבי הקטין שבעניינו נשקלת האפשרות להמליץ על הגשת כתב אישום בחלוף למעלה משנה מיום ביצוע העבירה.
במידה ובעת הגשת כתב האישום הנאשם הינו בגיר, עדיין יש צורך לקבל את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להעמדתו לדין בהתקיים 2 תנאים מצטברים: 1. העבירה בוצעה על-ידי הנאשם בעודו קטין. 2. במועד שבו חלפה שנה מיום ביצוע העבירה, היה הנאשם עדיין קטין.
מאידך, אם במועד שבו חלפה שנה מיום ביצוע העבירה הנאשם כבר היה בגיר, אין צורך לקבל את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להעמדתו לדין.
לסיכום, כתב אישום נגד קטין יוגש תוך שנה מיום ביצוע העבירה, אולם לתביעה יש אפשרות להגישו גם בחלוף שנה בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה ובמקרים חריגים ויוצאי דופן בלבד.
טענת התיישנות הינה טענה משפטית מובהקת ועל כן במקרים המתאימים רצוי להיעזר בשירותיו של עורך דין המתמחה בתחום עבירות הנוער.
מקור המאמר מאתר של עורך דין פלילי שולמית קהלת-אורן מנחם בגין 48, מגדלי אביב, תל אביב טל. 03-5373410, פקס. 03-5373412, נייד: 052-4604346 www.plili.org.il
