סתם סיפור אגדה רחוק ועימו הערת הזהרה חמורה למשקיעים בבורסה הפוליטית 

לו המפלגות בישראל היו משולות לחברות בורסאיות ואני האנליסט המסקר את ענף הפוליטיקה, הייתי מוציא הערת הזהרה חמורה למשקיעים שלא יכנסו לענף הזה ולא ישימו עליו את יהבם וכספם. הייתי ממשיל את המערכת הפוליטית לתעשיות המעשנות של המהפכה התעשייתית ואת המפלגות לחברות ישנות וחלודות, שמזה שנות דור לא עסקו במחקר ופיתוח, לא שינו את מוצריהם, לא את טכנולוגיית הייצור שלהן וגם לא את שיטות הניהול והתרבות הארגונית - שריד ופליט לעולם הולך ונעלם.

שוק הפוליטיקה הוא בעל מאפיינים יחודיים: הקונים של מוצריו, שזה אנחנו כלל הציבור במדינה, הם גם השותפים בבעלות על המפלגות הפועלות בשוק זה (כאילו,כאילו). מצד אחד אנו יכולים להשפיע על טיב הפוליטיקה אך מנגד אנו סוג של ציבור צרכנים שבוי בשוק לא משוכלל. זה מה יש. אין משהו אחר בשוק ונראה שבדור הזה גם לא יהיה. זה מה שהדור הזה מסוגל לעשות.

המוצרים הפוליטיים הם שלושה: (1) רעיונות לניהול המדינה; (2) הכנת קאדר של פוליטיקאים לתפקידים בכנסת ובממשלה; (3) להוות את זירת החיים הדמוקרטיים העיקרית במדינה. הרעיונות מיושנים המה. קאדר הפוליטיקאים הוא בינוני מינוס, וזירת החיים הדמוקרטיים מתה מיתת נשיקה מאז העלמות האבות המיסדים של המדינה.

הניהול בענף זה והתרבות הארגונית המאפיינת אותו הם העתק מושלם של תיאוריית הארגונים האררכיים של מקס וובר מתחילת המאה העשרים (1900). בראש הארגון המפלגתי, המשול לפרמידה גבוהה, ניצבים הפוליטיקאים הנבחרים שלו. להם הידע והיכולות (?) והם גם תופסים את עצמם כבעלי המפלגה. הם והמפלגה חד הם. במרכזה של הפרמידה חלל ריק, חור שחור, כלום ורק כלום אחד גדול ואין סופי, ובתחתיתה המוני חברי המפלגה מן השורה המשמשים כחמורים בפלטפורמה הגדולה להרצת הפוליטיקאים לכנסת ולממשלה. מין סוג שכזה של הלאמה. הפוליטיקאים הלאימו את המפלגות. מנכ"ל המפלגה הוא לכל היותר נושא כליהם ועושה דברם של הפוליטיקאים ובמיוחד של יושבי הראש של המפלגות. הוא משול למנהל תפעול בלבד ואין לו כל ערך מוסף מעבר לכך.

התרבות הארגונית מתאפיינת ב: (1) עיוורון עיניים טוטלי לכל הקורה בסביבה החיצונית - לתמורות ולהתהליכים הדרמתיים המעצבים את סביבת חיינו בכל התחומים; (2) חוסר ביוזמה, בתעוזת הרוח ובחוכמה ומקצוענות ארגונית וניהולית; (3) בריחה מאחריות. המונח אחריות איננו חלק מהלכסיקון של המפלגות; (4) טקסים ארגוניים ושפה ארגונית מימי מתושלח שמקורם אי שם במיתוסים המקראיים הקדומים; (5) אוירת מחנק ואיפוש; (6) חיים ב'חטא מטפיסי' - במערכת שאין לה גבולות.

התוצאות בשטח: מציאות  המייצרת למדינת ישראל מגמות שליליות של שקיעה והדרדרות וערימה של הפסדים ההולכת וגבהה, שהם כבר מזמן בעלי משמעות אסטרטגית הפוגעת באושיות חיינו. המדינה התחלקה לשניים. כל הרחוק מן הפוליטיקה ומיידה הארוכה של המדינה משגשג, פורח ועושה חייל, וכל הקשור בתבורו למדינה דורך במקום ומפזר לכל עבר חולשה ומצוקה.

שלדים בורסאיים לאוהבי המציאות מבין המשקיעים: הזדמנות ליזמים מוכשרים ובעלי תעוזה - מפלגות שהם שלדים בורסאיים לרכישה.

מבט לעתיד: על פי הידוענים האוחזים בצופן העתיד (ראו ספרו של ד"ר דוד פסיג 'צופן העתיד'), הגאולה תופיע אי שם לקראת סוף העשור השני של האלף השלישי. בחשבון הדורות יתגלם לו מופע אדיר ממדים של צירופים רבים שישנו לטובה את פני המציאות במדינה ובתוכה גם המערכת הפוליטית.

מה לעשות עד אז: למזער נזקים ולהמתין לימים טובים יותר. אפשר גם לחכות לניסים ולהפתעות בהיסטוריה. מי יודע. המלצה חמה למאמינים ויראי השמים שבקירבנו  להתפלל לימים טובים יותר - זה ודאי לא יזיק. וזה הכל כנראה.

לציבור הצרכנים: אל דאגה זה לא אנחנו. זה סתם סיפור אגדה רחוק. לנו כמובן אין כל קשר לדברים אלו.

חג שבועות שמח להתראות ובאהבה