ציון פסיכומטרי
ציון פסיכומטרי נועד למטרה אחת בלבד והיא לחזות את הסיכוי שלכם לעמוד בהצלחה בלימודים לתואר ראשון.
המבחן אינו מודד אינטליגנציה, השכלה, כשרון וכו' כמו שאנשים רבים נוטים לחשוב.
לניקוד בבחינה אין שום משמעות משל עצמו. הוא מהווה כרטיס כניסה לאוניברסיטה ותו לא וכך גם מומלץ להתייחס אליו.
לפני הבחינה, אנחנו ממליצים לתמידים שלנו לשוטט באתרי האינטרנט של האוניברסיטאות השונות שם יש מחשבונים שונים המאפשרים להזין את ציוני הבגרות וקבלת הציון הפסיכומטרי הרצוי כדי להתקבל ל- משפטים, רפואה, הנדסה, מחול מודרני, הוראה, בלשנות, פסיכולוגיה או כל מקצוע אחר.
רק אז ניתן להתייחס לציון הפסיכומטרי בהקשר המתאים של "התקבלתי" או (חלילה) "לא התקבלתי" לתואר שמעניין אותי.
רף פסיכומטרי גבוה בכניסה לתואר מסוים אינו מעיד בהכרח על תואר קשה או מאתגר בצורה יוצאת דופן אלא פשוט על ביקוש גבוה לאותו תואר (רפואה למשל).
לדוגמה, בשנת 1992 היה רף הכניסה ללימודי משפטים באוניברסיטת תל-אביב גבוה בהרבה מהיום.
אין הדבר אומר שמשפטנים היום משיגים ציונים פחות טובים בפסיכומטרי אלא פשוט שפחות אנשים רוצים להיות משפטנים.
דוגמה אחרת הוא תואר בפיסיקה ומתמטיקה הנחשב לאחד התארים הקשים ביותר מבחינה אקדמית וסף הקבלה אליו היה נמוך מאד בשנה החולפת.
ציוני התאמה
האוניברסיטאות השונות משקללות בצורה שונה את הבגרויות והפסיכומטרי עד לקבלת "ציון התאמה" כללי עבור המועמד. בחלק ממוסדות הלימוד תקבלו בונוסים שונים עבור מקצועות תיכון שאותם מוסדות מחשיבים כמועדפים. לדוגמה אם למדת 5 יחידות ביולוגיה בתיכון ייתכן מאד שהטכניון ייתן לך פחות בונוסים לציון ההתאמה מאשר אוניברסיטת באר שבע.
יש להיות מודעים לעובדה זו כדי להירשם למוסדות הנכונים בבוא הזמן וזכרו שהרשמה לרוב מוסדות הלימוד בארץ כרוכה גם בתשלום של כמה מאות שקלים עבור עצם הגשת הטפסים עצמם.
מועמדים מגישים את הבקשות ללימודים גבוהים במהלך פברואר-אפריל וממתינים לקבל תשובה בחודשי הקיץ. האוניברסיטאות מרכזות את כל המועמדים לתואר מסוים, ורק אז מחליטות מהו ציון ההתאמה הדרוש כדי להתקבל.
לדוגמה, אם יש 200 מקומות לתואר ראשון בפסיכולוגיה ו-32,000 בקשות ממועמדים, יבחרו 200 המועמדים בעל ציון ההתאמה הגבוה ביותר וציונו של האדם ה201 יפורסם כרף הדחייה לאותו תואר באותה שנה.
חתכי הקבלה והדחייה שמפרסמות האוניברסיטאות באתרי האינטרנט שלהן מבוססים על רף הכניסה והדחייה של השנה שעברה. פעמים רבות, סף הקבלה משתנה משנה לשנה ולכן גם אם קיבלת 20-30 נקודות פחות ממה שרשום באתר האוניברסיטה כתנאי הקבלה ייתכן בהחלט שבכל זאת תתקבלו ללימודים בתואר אותו בחרתם.
ייתכן גם שלא.
לסיכום:
1. הציון שתקבלו אמור לחזות את סיכויי ההצלחה שלכם בתואר ראשון.
2. ציון גבוה או נמוך לא מעיד על אדם "גאון" או "בעייתי".
3. כדי להירשם לאוניברסיטה ולחסוך בבזבוז זמן וכסף יש להיות מודעים לכל הפרמטרים בקבלה ללימודים-
אופן חישוב הציון באוניברסיטה הספציפית, ציוני בגרות, מקומות אלטרנטיביים שמלמדים את אותו תואר וכו'
אודות מחבר המאמר:
טל מורגנשטרן מורה בכיר ושותף בחברת "פסיכומטרי אחד על אחד"
בעל תואר הנדסה ביו-רפואית מאוניברסיטת תל אביב.
מלמד פסיכומטרי מזה כחמש שנים ועוסק בהוראה משנת 1998
ציון פסיכומטרי נועד למטרה אחת בלבד והיא לחזות את הסיכוי שלכם לעמוד בהצלחה בלימודים לתואר ראשון.
המבחן אינו מודד אינטליגנציה, השכלה, כשרון וכו' כמו שאנשים רבים נוטים לחשוב.
לניקוד בבחינה אין שום משמעות משל עצמו. הוא מהווה כרטיס כניסה לאוניברסיטה ותו לא וכך גם מומלץ להתייחס אליו.
לפני הבחינה, אנחנו ממליצים לתמידים שלנו לשוטט באתרי האינטרנט של האוניברסיטאות השונות שם יש מחשבונים שונים המאפשרים להזין את ציוני הבגרות וקבלת הציון הפסיכומטרי הרצוי כדי להתקבל ל- משפטים, רפואה, הנדסה, מחול מודרני, הוראה, בלשנות, פסיכולוגיה או כל מקצוע אחר.
רק אז ניתן להתייחס לציון הפסיכומטרי בהקשר המתאים של "התקבלתי" או (חלילה) "לא התקבלתי" לתואר שמעניין אותי.
רף פסיכומטרי גבוה בכניסה לתואר מסוים אינו מעיד בהכרח על תואר קשה או מאתגר בצורה יוצאת דופן אלא פשוט על ביקוש גבוה לאותו תואר (רפואה למשל).
לדוגמה, בשנת 1992 היה רף הכניסה ללימודי משפטים באוניברסיטת תל-אביב גבוה בהרבה מהיום.
אין הדבר אומר שמשפטנים היום משיגים ציונים פחות טובים בפסיכומטרי אלא פשוט שפחות אנשים רוצים להיות משפטנים.
דוגמה אחרת הוא תואר בפיסיקה ומתמטיקה הנחשב לאחד התארים הקשים ביותר מבחינה אקדמית וסף הקבלה אליו היה נמוך מאד בשנה החולפת.
ציוני התאמה
האוניברסיטאות השונות משקללות בצורה שונה את הבגרויות והפסיכומטרי עד לקבלת "ציון התאמה" כללי עבור המועמד. בחלק ממוסדות הלימוד תקבלו בונוסים שונים עבור מקצועות תיכון שאותם מוסדות מחשיבים כמועדפים. לדוגמה אם למדת 5 יחידות ביולוגיה בתיכון ייתכן מאד שהטכניון ייתן לך פחות בונוסים לציון ההתאמה מאשר אוניברסיטת באר שבע.
יש להיות מודעים לעובדה זו כדי להירשם למוסדות הנכונים בבוא הזמן וזכרו שהרשמה לרוב מוסדות הלימוד בארץ כרוכה גם בתשלום של כמה מאות שקלים עבור עצם הגשת הטפסים עצמם.
מועמדים מגישים את הבקשות ללימודים גבוהים במהלך פברואר-אפריל וממתינים לקבל תשובה בחודשי הקיץ. האוניברסיטאות מרכזות את כל המועמדים לתואר מסוים, ורק אז מחליטות מהו ציון ההתאמה הדרוש כדי להתקבל.
לדוגמה, אם יש 200 מקומות לתואר ראשון בפסיכולוגיה ו-32,000 בקשות ממועמדים, יבחרו 200 המועמדים בעל ציון ההתאמה הגבוה ביותר וציונו של האדם ה201 יפורסם כרף הדחייה לאותו תואר באותה שנה.
חתכי הקבלה והדחייה שמפרסמות האוניברסיטאות באתרי האינטרנט שלהן מבוססים על רף הכניסה והדחייה של השנה שעברה. פעמים רבות, סף הקבלה משתנה משנה לשנה ולכן גם אם קיבלת 20-30 נקודות פחות ממה שרשום באתר האוניברסיטה כתנאי הקבלה ייתכן בהחלט שבכל זאת תתקבלו ללימודים בתואר אותו בחרתם.
ייתכן גם שלא.
לסיכום:
1. הציון שתקבלו אמור לחזות את סיכויי ההצלחה שלכם בתואר ראשון.
2. ציון גבוה או נמוך לא מעיד על אדם "גאון" או "בעייתי".
3. כדי להירשם לאוניברסיטה ולחסוך בבזבוז זמן וכסף יש להיות מודעים לכל הפרמטרים בקבלה ללימודים-
אופן חישוב הציון באוניברסיטה הספציפית, ציוני בגרות, מקומות אלטרנטיביים שמלמדים את אותו תואר וכו'
אודות מחבר המאמר:
טל מורגנשטרן מורה בכיר ושותף בחברת "פסיכומטרי אחד על אחד"
בעל תואר הנדסה ביו-רפואית מאוניברסיטת תל אביב.
מלמד פסיכומטרי מזה כחמש שנים ועוסק בהוראה משנת 1998
