ראשית נמנה את הסיכונים:
1. פרשת אתי אלון ובנק למסחר זאת הדוגמא האולטימטיבית לפקידה יחסית זוטרה שמצליחה לגנוב כמה מאות מילונים מהבנק ולגרום לנפילתו ובעקבות כך לשרשרת פשיטות רגל של אנשי עסקים ואנשים אחרים שאת כל חסכונות שלהם התרוקנו.
הסכנה באתי אלון ודומיה הם בעבודה כי , הם עובדים הרבה מאד שנים במיומנות ובאמינות גבוהה וללא עבר פלילי ואינם נתפסים כאיום על המערכת ואף אחד גם לא חשב שצריך לבדוק אותם גם אם מתעורר חשד וזאת הסכנה הגדולה ביותר "שאננות.
2. גורמים עברינים שמקימים תאגידים לצרכי "עוקץ". אתן מספר דוגמאות להקמת הסגרות "כלכליות" של העולם התחתון.:
2.1 מתווך פשוט בעל משרד בגודל של 25 מ"ר מזהה בשנות העליה ההמונית מברה"ב לשעבר פוטנציאל של מכירו דירה "בהזנק" כלומר במחירי עליה שכן חסרים דירות מצד אחד מצד שני המדינה מוכנה לתת הלוואות ב 100% מימון כמעט מבלי לבדוק בציציות והבנק לא בודק את שווי העיסקה מבחינת ערך הנד"ן.
השלב השני בעוקץ , רישום בעלים פיטיבי שמיועד לחזור לרוסיה וקבלת הלוואה על שמו בבנק תוך רישום הנכס כערובה היחידה להלוואה.
לאחר קבלת הכסף משלמים לבעל הנכס את ערך הדירה שביקש וההפרש הולך לכיס של המתווכים.
בינתיים "הקונה" הפיקטיבי נעלם לו והמתווך מכניס לדירה כל מיני גורמים שמשכירים את הדירה עם חוזה פיקטיבי ומשלמים חודש בחודש מאות דולרים או אלפי ש"ח.
כחודש מאוחר יותר מתחילים להגיע תשלומים של הבנקים שלא משולמים כמובן ואז לוקח לבנק בערך 6 חודשים בכלל להבי שבעצם לא מתכווני םלשלם.
בשלב הבא בהנק מתחיל בהליך עיקום שלוקח במקרה הטוב עוד 6 חודשים ובסופו של דבר אכן מצליח להוציא מהדירה את דיירי המשנה אך כאשר מגיע לממש את הנכס מתברר כי שווי הנכס למכירה נע בין 30-50 אחוז פחות.
