בס"ד
קידומו ופיתוחו של כל עובד, מיצוי יכולתו ומלוא כישוריו האישיים מהווים בדור זה קוד חשוב ביותר בהצלחה. כל מנהל שהוא מנהיג יודע כיום כי בניית עובדים, העצמתו של כל יחיד בצוות, תוך פיתוח חשיבה בקבוצה כולה, מהווה תשתית מצוינת לתהליכי שינוי מתמידים.
כל מנהיג בתעשייה, בהייטק, באקדמיה, בבנקים, בעסקים ובוודאי בחינוך יודע כי בעולמנו הגדוש מאד בידע ובחכמה, ישנם עובדים משלנו, בקרבנו, במפעלנו שרמת שכלם עולה על כל המנהלים לעיתים. ידוע לנו כי הפקת העוצמה השכלית של כל אחד תלויה רבות ברמת הדיונים הנערכים בצוותים, בפתיחות, הנותנת לכל אחד להביע דעתו, ומה שחשוב יותר יצירת קרקע בשלה לקיומם של דיונים וויכוחים.
ככל שבצוות קיימת אווירה חיובית כן ירבו המחלוקות, כל עוד קיימת תרבות של מחלוקת כן תגדל תצמח ותפרח היצירתיות המביאה למצוינות. כך הגיעה הגמרא על 2700 דפיה לאיכויות בלתי רגילות, כאשר מתכונת הלמידה היתה בחברותא המדגישה את תרבות המחלוקת, הדיון, הויכוח, השקלא וטריא. החכמה, המוח היהודי הפגין יכולתו האינטלקטואלית כל אלפי השנים בגלל מתכונת זו של פיתוח המצוינים בדרך של מיצוי היכולת האישית בתרבות של מחלוקת בלימוד בחברותא, בשאילת שאלות על כל נושא ועל כל רעיון.
לימדונו רבותינו כי בניית החכמה היא תהליך איטי וממושך אך הוא תלוי בסביבה האופפת את הלומד, האם הרב, המנהיג, העומד בראש כל מערכת מאפשר, בונה ומעודד ויכוחים ושאילת שאלות כל הזמן.
אנו יודעים מאז ומתמיד כי אם הקרקע בו אנו שותלים עצים וצמחים היא דשנה ומקבלת מים במועד ובשפע, הרי הפירות יהיו מעולים. כלומר עלינו לבנות קרקע אנושית, אמפתיה, יושר, הגינות, פרגון, עידוד, אהבת אדם כדי שכל אחד יפגין כל יכולתו הטמונה בו ללא מורא ופחד, עם המון אומץ לב.
בשדה החינוך, חייב כל אחד, כל אדם הממונה על מונהגים לשאול עצמו כל הזמן, מדי יום:
•
במה החכמתי את עובדיי?
•
באילו דרכים נקטתי כדי להעצים חברי עבודה?
•
המנכ"ל במשרד החינוך ישאל כל יום עד כמה העצים הוא את מנהלי המחוזות.
•
מנהלי המחוזות חייבים לברר מדי יום ומדי שעה, באילו כלים הם משתמשים כדי לפתח, להעצים ולטפח המפקחים.
•
איכות עבודת המפקח תימדד בקודים שהם משתמשים כדי לפתח מנהלים ומדריכים.
•
משימתו העיקרית והחשובה ביותר של המפקחים היא לפתח מנהלים.
•
אפשר ניתן וחשוב להעצים כל מנהל באופן אישי.
•
העצמת מנהלים תגרום למתח ולתחרות ביניהם וזה חיובי וטוב.
•
מפקח יימדד מדי שנה כמה מנהלים הוא קידם והובילם במעלה סולם ההישגי, הערכי, החברתי, התורני.
•
מפקח שדואג באופן אישי ששישה מוסדות חינוך למשל משולבים כמוסדות ניסויים ראוי לכל שבח.
•
חייב כל מפקח למלא מדי חודש דו"ח בהעצמת מנהלים.
•
ראוי להתמקד באילו תחומים פותחו המנהלים.
•
האם בזכות המפקח הפך המנהל למנהיג?
•
מה היו תהליכי השינוי בהם השתמש המפקח כדי להפוך מנהל למנהיג?
•
"האחריות" משמשת כלי מהותי ועקרוני בהצלחה, האם מושג זה מוטמע בכל מנהיג?
•
אפשר וראוי לבדוק להעריך כל מפקח על הפיכת מנהלים כמנהיגים?
•
המנהל הוא הדמות הדומיננטית בהצלחה המוסדית, עליו בעיקר להעצים מורים ולהופכם למנהיגים.
•
חובה עלינו המפקחים להקנות להם כלי מנהיגות.
•
בהמשך ייבדק כל מנהל במנהיגותו.
•
המנהל יצליח בעמלו החינוכי רק אם יפתח מורה כמנהיג.
•
כדי להשפיע נכון וטוב על התלמידים צריך מורה להיות מנהיג.
•
ישיבות המורים חייבים להפוך לכלי לפיתוח מורים כמנהיגים
•
המנהל המנהיג יצמיח מורים כמנהיגים כל אחד ויכולתו האישית
•
פיתוח נקודות החוזק בכל מורה מהווה יעד חשוב בהצלחה.
•
השיתופיות וההקשבה לכל אחד -כלי במנהיגות.
•
מורה כמנהיג = מודל נפלא בהצלחה חינוכית.
•
המורה המנהיג יעצים מנהיגות נוער, באשר נוער משפיע על נוער.
•
מנהיגות הנוער תצליח כל עוד קיים אמון, יושר ואמונה בעבודתנו.
•
פיתוח חיי חברה מהווה תשתית מעולה בפיתוח מנהיגים.
ה"אחריות" מהווה מילת מפתח בהצלחה. מנהל מחוז שלא השכיל או לא ניסה או לא הצליח לפתח מפקחים, הרי הוא נכשל בעבודתו. פיתוח אנשים מהווה מוקד עיקרי בעמלם של מנהיגי מנהיגים. כך מפקח במשרד החינוך שלא העצים מנהלים והפכם למנהיגים, אינו ראוי להמשיך בעבודתו. שהרי בהצלחה תלויה רק בעומדים בראש המערכת.
כאשר מפקח מפתח מנהלים כמנהיגים ומנתבם לראש הפסגה, צריך הוא לזכות במילה טובה, בעידוד, בדברי הלל ושבח, חשוב שמפקח שהשכיל לפתח מנהלים שהגיעו להישגים הטובים ביותר ובדרך הקצרה ביותר לזכות במלוא ההכרה והתודה.
•
היתכן, שהצלחת מפקח בעמלו החינוכי יוצרת לעיתים קנאה מהממונים עליו?
בהמשך הדרך חייב מנהל בית ספר שהפך למנהיג לפתח ולהעצים את מוריו, זה תפקידו העיקרי, פיתוח מורים כמנהיגים.
חייב המפקח לבדוק היטב הכלים והדרכים בהם משתמש המנהל-המנהיג בקידומם של המורים. כלי המנהיגות שעליהם ללמוד הם אחידים וברורים, אך יישומם של דרכי המנהיגות שונה בעמלו של כל מנהל.
בקורסים להכשרת מנהלים שהנני מלמד אני עוסק רבות בכלים ובדרכים כיצד להפוך מנהל למנהיג ומורה למנהיג. במסגרת זו אנו מסיירים במוסדות חינוך בו אנו בעיקר צופים במנהיג המוביל והמשפיע. אנו מבקרים אצל הטובים ביותר, חשנו כולנו כי כולם מתנהגים כמנהיגים אמיתיים, אך כל אחד עושה זאת בדרך שונה ואחרת. שהרי כל אדם שונה מחברו גם ביישום תיאוריות חינוכיות.
הלימודים בקורס המנהלים מציינים החשיבות של הביקורים בבתי הספר לראות מנהל-מנהיג מיישם תיאוריות שלמדו בכיתת הלימוד באוניברסיטה. זה מרשים ומעודד ומבהיר כי לכל אדם אופי וייחודיות משלו וכל אחד יכול להצליח, לנצח ולהצטיין.
הערכתו של כל מנהל צריכה להתמקד בדרכי העצמתו את המורים, כך- בדרך זו נעפיל על כל הר, בדרך לכיבוש כל יעד, גם בתקופה קשה מסובכת ומשתנה.
צריך כל הזמן ללמוד את אפיוני הדור ולהתאים הכלים המתאימים לכך. צריך להכיר היטב כל מורה ותכונותיו ולהתאים לכל אחד מהם, את הדרך והמתודה המתאימה לו,באשר לכל מורה סגנון אחר ומיגוון דרכים כדי להעצימו ולפתחו, כשם שהמנהלים שונים, כך המורים שונים.
מורה חייב להיות מנהיג באשר עליו לחנך ולעצב תלמידיו בכיתתו. מידת ההשפעה וההצלחה תלויה בהתנהגותו המנהיגותית של כל מורה. ככל שהוא ילמד יכיר ויישם מנהיגותו- כן יצליח עמלו החינוכי.
בדורנו שלנו אנו יודעים שהמשפיעים האיתנים ביותר על הילדים הם החברים, מניסיוני הרב בשדה החינוך, אני יודע שאמירה זו אמיתית, תקפה ונכונה. או אז על המורה המנהיג מוטלת החובה לאתר התלמידים בעלי הפוטנציאל המנהיגותי, ולמצוא את התלמידים החיוביים ולפתחם כמנהיגים. שהרי נוער משפיע על נוער. פיתוח מנהיגות נוער מהווה בדורנו יעד חשוב ביותר להצלחה חינוכית. ככל שנטפח בהם תחושת שיתופיות שייכות ואחריות, ככל שנעניק להם כבוד, יחס, אהבה ועידוד, אמפתיה, הקשבה ואכפתיות, כך נזכה לראותם מתפקדים כמנהיגי נוער מצוינים.
גם בזאת יבחן כל מורה, מחנך ומורה מקצועי, בפיתוח מנהיגות נוער.
מכל הנאמר אנו לומדים כי כל מערכת החינוך צריכה להיות כור חציבה לבניית מנהיגות. מנהל יפתח מנהלי מחוזות כמנהיגים. המנהלים יעשו זאת בקרב המנהלים והמנהלים יצמיחו מורים כמנהיגים והם כל המורים יטפחו מנהיגות נוער. מנהל-מנהיג חכם,יפתח גם מנהיגות בקרב ההורים והקהילה.
כלי הערכה לבדיקת כל עובד במערכת החינוך חייבת להתאים לתפיסת עולם זו. כיצד הופך כל עובד למנהיג? וכיצד הוא בונה מנהיגים ממונהגיו?
אנו יודעים שבעולם הסובב את מערכת החינוך, כל ההצלחות נובעות ממנהלים שהם מנהיגים. אברהם אבינו, משה רבנו, יהושע בן נון, דוד ושלמה המלך היו מנהיגים, כל המנהיגים זהים כמעט מאז ועד היום.
בהיותי צעיר עבדתי במוסד חינוכי בו המנהל פיתח המורים, קודם כל מורה בהתאם ליכולתו, התייחס באהדה ובכבוד וביושר לכל המורים. קיים שפע של ישיבות מורים שבהם המורים למדו ולמדו כל הזמן. הוא היה מנהיג מתוך תחושת בטן ללא שלמד להיות מנהיג, ממוסד זה צמחו ופרחו להם 5 מפקחים וכ-10 מנהלי בתי ספר. הוא שגידל וטיפח אותם, הוא המנהל הדגול שהשקיע עמל רב בהעצמתם של המורים, היה מאושר שכל אחד מהטובים עזב את בית הספר, את כור מחצבתו, את מקום תלמודו העיקרי והתקדם במעלית ההצלחה החינוכית כמנהלים וכמפקחים.
מפקח ומנהל מחוז צריכים להיות מאושרים אם מורים ומנהלים ממחוזם מאזור פיקוחם הפכו למנהלים גדולים יותר או מפקחים, אף באזור ובעיר שונה, העיקר העיקר... אצלנו במדינתנו!
בהיותי מפקח דאגתי להעצמתם של מפקחים, מנהלים ומורים. כל מורה או מנהל שביקש העברה לאזור אחר, לעיר אחרת, למחוז שונה הקרוב לביתו או מכל סיבה אחרת, קיבל תמיד ברכתי המלאה, אף כי אנוכי השקעתי זמן ומחשבה רבה בפיתוחו ובהעצמתו.
כך עלינו, על כולנו אנשי החינוך לדאוג לפיתוחם של כל אחד ולאפשר לכל החפץ למלא "שליחותו" החינוכית בכל אתר בארצנו.
- תואר שלישי בחינוך במנהיגות
משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי
בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם
ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
