תשוקה מינית זה בגנים 

עדות מחקרית חדשה מייחסת הבדלים אינדיבידואליים בתשוקה המינית של בני אדם לשונו?ת גנטית. ממצאי המחקר עשויים לסייע לבני אדם להבין את מיניותם וכן לטפל בהפרעות מיניות בעתיד. לא מן הנמנע, אומרים החוקרים, שבעיות מיניות ינותבו מכיוון הפסיכולוגיה הקלאסית לרפואה הגנטית של המאה העשרים ואחת.



מאמר בנושא ראה אור באחרונה בכתב העת המקוון Molecular Psychiatry. המחקר הוא פרי מאמצים משותפים של חוקרים בראשותו של הפסיכולוג פרופ' ריצ'רד אבשטיין, ראש מרכז שיינפלד לגנטיקה אנושית בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ומבית החולים הרצוג, ושל קבוצת מחקר בראשותו של פרופ' רוברט בלמקר מהיחידה לפסיכיאטריה באוניברסיטת בן גוריון בנגב.



המחקר מספק לראשונה נתונים המראים כי הבדלים פשוטים ברצף ה-DNA משפיעים על התשוקה המינית, על העוררות ועל התפקוד המיני ומובילים להבדלים ולגיוון בתכונות הגנטיות הנראות לעין (פ?נו?ט?יפ?).



הממצאים מרחיקי לכת, אומר פרופ' אבשטיין, והם מבשרים שינוי מהפכני בדרך ההתייחסות של החברה, ובמיוחד של הפסיכולוגיה, ליסוד כה מרכזי בהתנהגות האנושית.



מעט מאוד ידוע על הבסיס הביולוגי להבדלים בין בני אדם בהתנהגות מינית נורמלית. השינויים המשמעותיים ביותר בביטוי המיניות האנושית מיוחסים היסטורית להתנהגות נלמדת או לבעיות פסיכולוגיות. אולם ההתקדמות שחלה באחרונה במחקרי גנטיקה מולקולרית של התנהגות ואישיות, מחקרי הדמיה של עוררות מינית ותפקוד מיני ומחקרים נוירו-אנדו-קרינולוגיים מראים כי להבדלים אינדיבידואליים בהיבטים רבים של המיניות האנושית, בדומה לתכונות אנושיות אחרות, יש בסיס מוצק בתחום מדעי המוח.



התקדמות זו בהבנת הבסיס הביולוגי של המיניות האנושית מספקת דרך חדשה לבחינת השוני בנורמות מיניות מבלי להעביר שיפוט מוסרי.



במחקר עדכני זה, בחנו החוקרים את ה-DNA של 148 סטודנטים ישראלים בריאים, נשים וגברים, והשוו את התוצאות עם שאלוני הערכה עצמית שמילאו הנבדקים על תשוקה מינית, עוררות מינית ותפקוד מיני. התוצאות הראו מ?ת?א?ם בין המשתנים בג?ן D4, האחראי לייצור קולטן דופמין DRD4, לבין דיווחיהם של הנבדקים על מיניותם.



מעניין לראות ששינויים אחדים בג?ן זה מדכאים תשוקה, עוררות ותפקוד מיניים. בעוד שלאחרים השפעה הפוכה, כלומר, הם מגבירים תשוקה מינית. החוקרים מאמינים שהמשתנים המגבירים את התשוקה המינית הם מוטציה חדשה יחסית אשר הופיעה באדם הנבון Homo sapiens לפני 50 אלף שנה בזמן 'היציאה מאפריקה'. קרוב ל-30% נושאים את המוטציה המגבירה את התשוקה המינית, בעוד ש-60% נושאים את המוטציה המדכאת תשוקה מינית.



פרופ' אבשטיין צופה שהודות למחקר זה ולהתקדמות בתחום מדעי המוח ביחס להתנהגות מינית, יתרחש שינוי תפיסתי, שדרכו יתפתחו דרכים חדשות לטיפול בהפרעות בתפקוד המיני שיתבססו על אסטרטגיה של טיפול גנטי ולא על ספת הפסיכולוג. עוד מציינים החוקרים כי במקרים רבים הבדלים בדחף המיני כמו "תשוקה מינית נמוכה" עשויים להיות נורמליים ולא להצביע בהכרח על הפרעה בתפקוד.