תקשור קוד הקיום דרך השפע עבורך 

קוד הקיום הוא סך הצפנים אותם קיבל האדם לחיות את חייו מתוך מימוש עצמי.
האדם הוא הפרט וכדי להרכיב את הקבוצה, צריך האדם לחיות את חייו באיזון עצמי, אותו איזון עצמי יכול לבוא אך ורק אם האדם שהוא הפרט, יכיר במי ומה שהוא ויעניק קודם כל לעצמו.
הרעיון המרכזי בקוד הקיום הוא, שהאדם מורכב בסה"כ מארבעה גורמים, וכשמתקיים איזון בין אותם ארבעה גורמים, האדם יממש את עצמו בכל רגע בחייו. ארבעת הגורמים הם: רוח, פיזי, מיינד רגש. ואותן גורמים הם חשובים ומהותיים כדי לחיות את החיים בנינוחות ובאהבה, עד כדי כך שכל פעם בו אנו לא מאוזנים באחד מארבעת גורמים אלו, אנו נחווה חוסר נינוחות.

מספיק שאחד מארבעת גורמים הללו אינו מתפקד כהלכה, יש סכנה ממשית ששאר הגורמים ייקרסו אחריו ותהליך זה יגרום לכאוס עצמי.
סך כל הפעולות שהאדם מייצר, מהיקיצה בבוקר ועד לכתו לישון בלילה, בין אם הן נינוחות ובין אם הן לא נינוחות יגיעו מתוך האיזון או חוסר האיזון שאותו חווה האדם בארבעת הגורמים: רוח, פיזי, מיינד, רגש.
קוד הקיום מבוסס על היחסים הרגשיים בין האדם לבין עצמו ומתוכם ליחסים בינו לבין הסביבה
היחסים הרגשיים בין האדם לעצמו יבואו לידי ביטוי ביחסים הרגשיים שלו עם הסביבה. כדי ליצור הרמוניה בין הפרט לבני האדם, הפרט צריך להכיר בעצמו במי ומה שהוא, ומתוך זה, לאהוב את עצמו, להיות שמח, להיות אופטימי ובעל רצון להתפתח. מימוש עצמי יגיע רק אם ארבעת התניות אלו של אהבה עצמית, שמחה, אופטימיות ורצון להתפתח יבואו לידי ביטוי.
קוד הקיום מביא לאדם את הידיעה וההכרה העצמית במי ומה שהוא.
יסודות האושר
כשם שהאדם מחולק לארבעה גורמים כך הקבוצה (בני האדם בייקום) מחולקת לארבעה יסודות אושר: אהבה, שמחה, אופטימיות וקבלה. כל אדם משתייך ליסוד אושר אחד ולקוד


קיום אחד. ביסוד האושר אליו אנו שייכים קיבלנו מאפיינים ואנו מתנהלים מתוך אותם מאפיינים אם נרצה ואם לווא.
אם נחייה מתוך יסוד האושר, ההקשר לחיינו יהיה הקשר של אהבה עצמית בלתי תלוייה. הקשר נינוח, מקבל ואוהב את עצמנו, אנו נביא לידי ביטוי את המאפיינים המדהימים שקיבלנו מתוך הייחודיות של יסוד האושר שלנו.
יסוד האושר אוגד בתוכו מאפייני התנהגות והתנהלות רוחנית ופיזית שהם הצופן הרגשי והפיזי של האדם. כל תגובה פיזית, או רגשית יגיעו מתוך מאפיינים אלה.
פיזי - יסוד האהבה ביסודו מגיע מתוך נדיבות וטוב לב והוא אחראי על ההתפתחות הפיזית של האדם. קבוצת המאפיינים השייכים ליסוד האהבה היא קבוצת התרומה: הרצון לרכוש ולמסור יידע ומידע, לחיות מתוך עשייה, ערכי מוסר ועוד ערכים שעליהם אחראי יסוד האהבה. כל הערכים חייבים להגיע מתוך יסוד האהבה שמושתת על נדיבות וטוב לב.
רגש - יסוד השמחה, ביסודו מגיע מתוך גילו האור הפנימי באדם והוא אחראי על ההתפתחות הרגשית של האדם. קבוצת המאפיינים השייכים ליסוד השמחה היא קבוצת האהבה: הרצון להתלהבות רגשית, לפנק, לתת שמחה ועוד ערכים שעליהם אחראי יסוד השמחה, כל הערכים בקבוצה חייבים להגיע מתוך יסוד השמחה שמושתת על גילוי האור הפנימי.
מחשבה - יסוד האופטימיות, ביסודו מגיע מתוך ראיית הטוב והיש והוא אחראי על ההתפתחות המחשבתית של האדם. קבוצת המאפיינים השייכים ליסוד האופטימיות היא קבוצת הקבלה: הרצון להפריד בין מציאות לבין אשלייה, לחיות ולמצות את המציאות הקיימת ועוד ערכים שעליהם אחראי יסוד האופטימיות, כל הערכים בקבוצה חייבים להגיע מתוך יסוד האופטימיות שמושתת על ראיית הטוב והיש.
רוח - יסוד הקבלה, ביסודו מגיע מתוך הרצון להתפתחות והוא אחראי על ההתפתחות הרוחנית של האדם. קבוצת המאפיינם השייכים ליסוד הקבלה היא קבוצת החברות: הרצון לחקר האמת מתך נאמנות ודיוק, לחיות ולממש את הכלים שיש לאדם להתפתחות עצמית ועוד ערכים שעליהם אחראי יסוד הקבלה, כל הערכים חייבים להגיע מתוך יסוד הקבלה שמושתת על הרצון להתפתחות.



מערכת יחסי גומלין
סל המאפיינים בקבוצה תמיד יהיה הצורך לתת ולתגמל את עצמנו ומתוך זה הצורך הקיומי שלנו לתגמל את האחר באותם מאפיינים אשר קיבלנו. הצורך הוא כל כך חזק שאין לנו אפשרות לברוח ממנו. כל מה שקיבלנו אנו מחוייבים לתת ואנו מחוייבים לקבל כדי להמשיך לתת. אלו הם יחסי גומלין. אנו שייכים אחד לשני וחיים את חיינו מתוך הצורך ליחסי גומלין
של נתינה וקבלה. הנתינה והקבלה הם צורך קיומי כדי לחיות חיים מתוך מימוש. אם חלילה נעצור את הנתינה או נעצור את הקבלה אנו מנתקים לעצמנו את צינור החיים ומייד נרגיש במחנק רגשי, פיזי, מחשבתי וכתוצאה מכך הרוח תהיה מדוכאת ועצובה.
שמונה קודי קיום
יסודות האושר הן הפתיח לחיות את צופן קוד הקיום שאותו קיבלנו. ישנם שמונה קודי קיום. כל קוד קיום מובנה מייחודיות, מאותה ייחודיות יגיע צורך קיומי נשמתי ומתוך כך תגיע החכמה הגלומה, שהיא יצירת הפעולה במציאות. כל קוד קיום אחראי ויש לו תפקיד מוגדר ביקום כדי לקיים את מערכת יחסי הגומלין בין הפרט לקבוצה ובין הקבוצה לטבע ומתוך כך ליקום.
כל אחד מאיתנו קיבל קוד קיום אחד ואנו מחולקים שווה בשווה בין ארבעת היסודות האושר, שכל יסוד אושר אחראי על גורם אחר: יסוד האהבה אחראי על הפיזי, יסוד השמחה אחראי על הרגש, יסוד האופטימיות אחראי על מחשבה ויסוד הקבלה אחראי אל הרוח . ארבעה אנשים מקוד קיום אחד יחולקו בין ארבעת היסודות. הפעולה מתוך המאפיינים של קוד הקיום והפעולה עצמה מתוך קוד הקיום חייבת להגיע מתוך יסוד האושר. ארבעה אנשים מאותו קוד קיום יביאו לידי ביטוי את מאפייני קוד הקיום שלהם בדרכים שונות בהתאם ליסוד שלהם, אך הפעולה תמיד תהיה אותה פעולה מתוך הייחודיות של קוד הקיום.
קוד קיום חופש - אחראי על מימוש הפונטנציאל האישי מתוך אותנטיות.
קוד קיום שלווה - אחראי על אכפתיות וטוב לב מתוך אחריות אישיות, מיקוד ובהירות.
קוד קיום עצמאות - אחראי על יעילות והמצאת פתרונות מתוך לוגיקה ופרקטיקה.
קוד קיום הצלחה - אחראי על ההנעה הרגשית לעשייה מתוך התלהבות.
קוד קיום אמת - אחראי על האינטואיציה הפנימית לחקר האמת מתוך עצמה.
קוד קיום הנאה - אחראי על ראיית הטוב והיש ומיצוי החיים מתוכם.

קוד קיום שקט - אחראי על החיבור לצרכים ולרצונות הנשמתיים מתוך ענווה.
קוד קיום פרטיות - אחראי על למידה ומצויינות מתוך סיפוק רגשי.
השילוב המנצח למימוש עצמי מתוך קוד הקיום יגיעו רק אם נביא את קוד הקיום שלנו מתוך יסוד האושר שאליו כל אחד מאיתנו שייך.
יסודות הסבל - במציאות של כח ומעמד שמבוסס על תחרותיות, הישגיוות וכוחניות, אנו חיים מתוך איך רואים, מפרשים, חושבים עלינו
נולדנו לתוך עולם שבו אנו בטוחים שכמה שנשיג ויהיה לנו יותר כך נהיה יותר מאושרים. אנו חיים מתוך התנייה לרדוף ולהשיג כמה שיותר, או לוותר כמה שיותר כדי להיות הכי טובים, מוצלחים, הישגיים, ותחרותיים. הידיעה הזאת וחיים על פי הידיעה הזאת העבירו אותנו מיסודות האושר ליסודות הסבל, שמתוכם אנו הופכים להיות כוחניים, נרגזים, עצובים, פסימיים כדי להשיג כמה שיותר ולאגור כח ומעמד. כשאנו מגיעים מתוך ההתנייה שהיא החייב, אנו חיים מתוך אי מימוש, אנו נחייה מתוך מאמץ וסבל.
כשם שאנו מורכבים מארבעה יסודות: אהבה, שמחה, אופטימיות וקבלה כשאנו מאושרים, אזי כשאנו ברדיפה אחר כח ומעמד אנו חיים מתוך ארבעת היסודות שהם: שנאה, פסימיות, עצב ואנוכיות. במצב הזה אנו מוותרים על האהבה העצמית ומנותקים מיסוד האושר שלנו ואז אנו נביא את מאפייני הקבוצה ששייכים ליסוד האושר שלנו בצורה מוקצנת בכוחניות.
קבוצת התרומה - במקום לתרום ולהיות בעשייה מתוך נדיבות וטוב לב, תרצה להוכיח שרק היא יודעת הכי טוב, תערוך פנקסנות והשוואתיות עם האחר ותחיה את חייה מתוך כפיית עצות והתערבות בחייהם של האנשים סביבה. כל זה כדי לרכוש הכרה מהאחר שהם עצמם הכי חכמים, יודעים ובעלי ערכי מוסר יותר מהאחר. הם ינתקו את עצמם מהרגש האוהב והנדיב מפני שבעולם של כח ומעמד, ההקשר להיות אוהב ונדיב = ינצלו אותי, ייקחו ממני, לא יעריכו אותי ועוד ומתוך כך החיים הם מתוך פחד להיות לבד.
ביסוד הסבל הם יחוו זעם עד כדי שנאה בינם לבין עצמם.
קבוצת האהבה - הצורך שלהם להתפתחות רגשית כל כך גדול שביסודות הסבל הם רוצים להוכיח את האהבה שלהם לכל אדם. מתוך ההכרח בעולם של כח ומעמד, איך אנו נתפסים ונראים, קבוצת האהבה תביא את האהבה שלה דרך ריצוי רגשי, יצירת דרמות, לוחמנות, אי יכולת לקבל עזרה ועצה מהאחר, שפה גוזמאית ועוד. הם ינתקו את עצמם מהשמחה

הפנימית כדי להרגיש עצב ומתוך העצב הם יעשו מניפולציות רגשיות על עצמם ומתוך זה יעשו מניפולציות רגשיות על האחר כדי להשיג ממנו.
ביסוד הסבל הם יחוו עצב ובדידות.
קבוצת הקבלה - הצורך שלהם להוכיח שהם רואי המציאות וחיים מתוך ענייניות גרם להם להיות מתנשאים, קרים ומרוחקים מהרגש עליו בנוי יסוד האדם. הם ינסו להרוג את הרגש
ולהיות כמה שיותר מציאותיים. יהיה להם קשה לחבק, לנשק ויעשו הכל כדי להימנע מהבעת רגש אמתית. הם ינתקו את עצמם כמה שיותר מהרגש כדי להופיע מתנשאים וזה כביכול הכח שלהם מול הסביבה. מכיון שהם כן קיבלו את הרגש והם לא יכולים להימנע ממנו הם יזמינו לעצמם סיטואציות קשות ולא נעימות כדי להרגיש.
ביסוד הסבל הם יחוו רגישות ובכי.
קבוצת החברות - הצורך שלהם בהתפתחות הוא כל כך קריטי מה גם שהם אחראים על יסוד הקבלה (התפתחות). הצורך הזה בהתפתחות גרם להם לכאוס רגשי נוראי בעולם של כח ומעמד. בני האדם שנולדו לקבוצה זאת חיים בעולם של כח ומעמד מתוך הצורך לתקן כל הזמן וזאת מתוך מאפייני הקבוצה שלהם שהיא נאמנות, רחמנות ודיוק. בעולם התחרותי וההשגי הם יחוו צורך תמידי לתקן ולחקור כל התנהגות או אמרה שלא תואמת להתפתחות. מתוך זה הם ייתעכבו על כל דבר ועניין וייקחו על עצמם את הסבל של האחר, יהיו נאמנים אליו בצורה יוצאת דופן עד כדי סבל ויעשו הכל כדי לעזור לו להתפתח. מכיוון שהם חווים את הסבל של האחר הם מנסים להימנע מיצירת קשרים עם אנשים ויחיו את חייהם מתוך אי השתתפות מה שיגרום להם לרצות להיות אנוכיים בניגוד לטבעי שהוא שיתוף וקבלה של האחר.
ביסוד הסבל הם יחוו אי סיפוק רגשי.
מערכת יחסים שמבוססת על יסודות הסבל
הצורך בנתינה וקבלה שהם יחסי גומלין מעצם המהות שלנו, כל כך חזק ונשגב מאיתנו ואין לנו לאן לברוח. בעולם של כח ומעמד, האדם שמורכב ממאפיינים של יסוד וקוד קיום, בטוח שהאחר חייב להתנהל לפי איך שהוא עצמו תופס ומכיר את החיים. מתוך הקשר כזה האדם ביסוד הסבל יעשה הכל לכפות על האדם האחר את מאפייני הקבוצה וקוד הקיום שלו כדי שהאחר ייחיה על פי מה שהאדם הפרטי מכיר מעצמו. מתוך זה שהאדם הפרטי מחפש

הכרה ואהבה מהאחר הוא ינסה להפוך את האחר לתלותי בו ויחייה את חייו מתוך תלות באחר שיאשר ויאהב אותו, עד כדי כך שהוא יאנוס את האחר לקבל את מה שיש לו לתת.
במצב קלוקל שכזה האדם יחייה את חייו מתוך הצורך להוכיח שהוא יודע יותר טוב מהאחר ויסרב לקבל מהאחר, אלא אם כן זה תואם למה שהוא יודע ומבין. ביכולת ההקשבה, סבלנות וסובלנות, יכולת הניתוח ועוד, האדם יממש רק אחוזים בודדים מתוך הפונטציאל האדיר שהוא קיבל מתוך יסוד האושר ומתוך קוד הקיום, מפני שהוא יהיה עסוק בלהוכיח את מי ומה
שהוא לאחרים. הוא יחווה את חייו במחשבות טורדניות ובמאמץ מתוך ההקשר: איך רואים אותי, מה חושבים עליי ואיך אני נתפס.
האדם הפרטי לקח את המאפיינים המדהימים אותם הוא קיבל והפך אותם לכלי נשק נגד האחר, וכל זאת במחיר של לחיות את חייו בסבל, אי נינוחות וחוסר מימוש עצמי.
התרופה על פי קוד הקיום
לנטוש את המאמץ ולהיכנע למי ומה שאנחנו בלי הצורך באישורים ותלות באחר.
בטעות חשבנו שאם נהיה תלותיים ומאושרים על ידי האחר, אנו נחייה את חיינו ביחד מתוך הרמוניה ואהבה אמתית. אנו חשבנו שכמה שנשיג יותר, זה המימוש העצמי. אנו לא מגיעים לרמה של מימוש עצמי למרות הרדיפה שלנו אחר כח ומעמד מפני שאין לנו מושג מי ומה שאנחנו. אנו כל כך עסוקים להוכיח את עצמנו במקום קודם כל לקבל את עצמנו. כל הטענות שלנו כלפי בני האדם בסביבה שלנו מגיעים מתוך הצורך שלנו שהם ייחיו על פי מה שאנחנו חושבים שהוא נכון וצודק ומתוך כך אנו לא מקבלים את האחר ונהנים ממנו באמת.
אנו השופטים והמענישים של עצמנו במקום להיות האוהבים והנותנים לעצמנו.
על פי קוד הקיום, אדם שייחיה את חייו במתאם למי ומה שהוא, יכיר ויאהב את עצמו על מי ומה שהוא, יעריך את עצמו, ייתן קודם כל לעצמו, יאסוף הוכחות כמה שהוא טוב, נדיב, רחמן, אכפתי, אותנטי ועוד, לא ייקח את עצמו כמובן מאליו וכתוצאה מכך לא ייקח את האחר כמובן מאליו וישחרר את האחר להיות מי ומה שהוא מבלי הצורך בשפיטה, בקורת והשוואתיות של האחר אליו. הוא יפסיק לאנוס את האחר לקבל את מה שיש לו לתת וייתן לאחר את ההזדמנות מתוך זה שהוא אוהב את עצמו לקבל מהאחר.



אדם שחי במתאם למי ומה שהוא חי את חייו בנינוחות ומימוש עצמי. כל פעם שעולה מחשבה בראש אזי האדם נמצא בכח ומעמד. זה אומר שכל מאמץ שיגיע שווה לכך שהאדם מערער על היכולת של האחר כדי להוכיח שהוא יותר טוב מהאחר.
קבלה של האחר תגיע רק ביום הקבלה של האדם את עצמו.
בתהליך שעובר האדם על פי קוד הקיום, הוא לומד להכיר את עצמו להסיר את המחשבות הטורדניות והפחדים שאחזו בו מגיל קטן, לעולם התחרותי וההשגי אליו הוא נולד. האדם
יעבור תהליך ניקוי של פרשנויות, מודלי ידיעה והתנהגויות שהגיעו מתוך הצורך שלו בהכרה מהאחר מתוך הכח והמעמד. בתהליך האדם ייחשף למה שיש לו להעניק קודם כל לעצמו
מתוך יסוד האושר ויפרק את הפחד הנוראי מפני בדידות ומפני הפרנויה של איך הוא נתפס ונראה בעיני אחרים.
בתהליך על פי קוד הקיום המאמן כפי שנקרא עד כה הופך להיות מתגמל של האדם המגיע לעבור את תהליך ניקוי מפרשנויות ומסקנות, שגורמים לנו מחשבות טורדניות, פחדים, גורמים לאי צמיחה ואי התפתחות כתוצאה מהפרשנות שאנו חיים בעולם של כוח ומעמד שבו אנו חייבים להשיג, ולהיות בעלי כוח ומעמד. המתגמל מקשיב קודם כל מתוך התעניינות אמתית ואותנטית, ללא פרשנויות ורצון להוכיח לאדם שמגיע לתהליך, את מי ומה שהוא. מתוך כך נוצרים יחסים קרובים של תגמול הדדי. האדם שמגיע לתהליך על פי קוד הקיום, מגלה את העולם המופלא שקיים בו, עולם שיש בו אין סוף רצון לנתינה וביחד אנו מגלים את יכולת הקבלה מהאחר.
התהליך עם המתגמל יחשוף את האדם בתהליך על פי קוד הקיום בפעם הראשונה בחייו למערכת יחסים מתגמלת ואוהבת.
בתהליך על פי קוד הקיום המתגמל עורך שיחת זיהו לאדם, שמבוססת על הכרה אמתית במי ומה שהוא וזיהוי ההקשרים והמסקנות שהאדם מביא איתו. בשיחת הזיהוי, המתגמל יחד עם האדם מוצא את קוד הקיום ואת היסוד אליו שייך האדם. בשיחת הזיהוי האדם מקבל דפים כתובים והסבר על קוד הקיום שלו ועל יסוד האושר שלו. המתגמל יחשוף לאדם את דרך החיים מתוך מאמץ וסבל, בו האדם חי כתוצאה מהרצון להשיג ולהיות הכי טוב, וכתוצאה מכך מממש חלק קטן מהפוטנציאל הטמון בו.