בעיות שונות עלולות להקשות על המשפחה כולה בחזרה הביתה:
• שילוב מחדש של בן /בת הזוג במעגל העבודה- במעבר בין המדינות חווה בן הזוג את הוויתור הגדול ביותר מכל בני המשפחה. בעוד המוצב (העובד הנשלח לחו"ל) עבד, המשיך בנתיב הקריירה ואף התקדם בה בעצם נסיעתו, בן/בת הזוג שלא עבד במשך תקופה ארוכה, צריך להתמודד עתה עם החזרה לשוק העבודה.
בעצם הצטרפותם למוצב, עזבו בני הזוג נושאי עניין חשובים בעבודה כגון סטאטוס, קבוצת התייחסות, עיכוב בקידום, ואולי אף ויתור על מקום העבודה עקב הנסיעה. עם החזרה מוצאים לעתים בני הזוג החוזרים עבודה בסטאטוס נמוך יותר מזה שהכירו בעבר, ואולי אף עם פחות שעות עבודה וירידה בהכנסה. במצבים כאלה אין מדובר רק בבעיה כספית, אלא גם בהשפעה פסיכולוגית קשה.
· תחושת אובדן הסטאטוס החברתי והיתרונות הכלכליים -המעבר מארץ אחת לארץ אחרת כולל שינויים במצב החברתי של המוצב ומשפחתו. כאשר המוצב יוצא לשליחות בארץ זרה הוא משמש כמעין נציג ארגון האם בפעילויותיה שם וכשגריר בלתי-רשמי של ארצו. סיטואציה זו מחזקת את תחושת השליחות שהוטלה על המוצב ומשפחתו ומייחדת אותו גם בתוך ארגון האם וגם בארץ המארחת. נוסף על כך, בארגונים רבים נוטים להעניק למוצב הטבות שונות כדי להקל על תפקודו, כגון עזרה בשכר דירה ובמימון מכונית. כל אלו מרגילים את המוצב ומשפחתו לסטאטוס חברתי מסוים, אלא שתוקפו של סטאטוס זה פג עם השיבה הביתה.
השיבה הביתה מביאה עמה את תחושת האכזבה החברתית עקב איבוד הסטאטוס והערכה העצמית ונוסף לאיבוד היתרונות האישיים, גם את איבוד המתנות שבשליחות. ממחקרים עולה, כי ישנם מוצבים הסובלים מאובדן הסטאטוס החברתי ביחס למצבם בארץ המארחת. בהיותם עובדים בארץ המארחת הם חשים "דגים גדולים בשלולית קטנה", אולם עם חזרתם הביתה הם הופכים לאחד מתוך אלפי אחרים וחווים מבחינתם ירידה משמעותית בסטאטוס.
• בעיות ביחסים במשפחה- מחקרים מצביעים על כך שלעתים בן/בת הזוג של המוצב יהיו פחות תומכים בעת החזרה הביתה מאשר בתקופת השהות משום שלא צפו את הבעיות בחזרה לסביבה הביתית. בני הזוג כבר חוו ויתור גדול בעצם הנסיעה ואינם מעוניינים לחוות ויתור בשנית. ועל כן החזרה הביתה יכולה להביא עמה רגשות של אכזבה, קושי וחוסר שביעות רצון של בן/בת הזוג שעלולים לסבך את היחסים במשפחה ולהקשות על קליטת המשפחה בחזרה. מובן שכל אלה מוסיפים לחצים עבור המוצב החוזר והמתמודד בו-זמנית גם עם בעיות הקשורות למעברו התפקידי ולהשתלבותו מחדש בסביבה הארגונית .
• בעיות חינוך ילדים הילדים גדלו עתה וכבר יש להם צרכים שונים מאלו שהיו להם בתקופת השליחות. בחזרתם הם עלולים להיתקל בקשיי השתלבות מחודשת בבית הספר ובקבוצות החברתיות. מחקרים מדווחים על קשיי הילדים להשתלב בבית הספר החדש, ברכישת תרבות התנהגותית חדשה, חברים חדשים, בתחושות של לחץ "להיות כמו כולם" ובהתנהגות מופנמת בבית הספר. כמו כן הילדים שחזרו אל בית הספר במדינת האם עשויים לסבול מחסכים תרבותיים כגון שליטה בשפת האם, ידע במקצועות הנלמדים רק כאן ועוד .
לעתים קורה שהילדים חוזרים ישירות לשירות הצבאי. לילדים אלו הגיוס קשה שבעתיים. הלם החזרה לתרבות הישראלית מוכפל ומועצם ומשתלב עם הלם ההתאקלמות למסגרת הצבאית הסגורה.
• בעיות דיור - לעתים מוכר המוצב את ביתו טרם היציאה לשליחות ובחזרתו הוא נתקל בקשיי מימון לרכישת בית חדש, בעיקר אם ברצונו לשמור על רמת החיים שלה הורגל בארץ המארחת. ישנם מוצבים אשר אינם יכולים להרשות לעצמם לקנות בית הזהה לזה שמכרו לפני כמה שנים והם מוטרדים מהבדלי הדיור הקיימים בין המצוי בארץ האם לבין רמת הדיור הגבוהה שאליה התרגלו במהלך השליחות.
· קושי רגשי -החזרה לארץ האם היא שוב חזרה לתחושת החרדה, העצבנות וחוסר הביטחון שידעה המשפחה בעת שהתחיל המוצב את שליחותו. סטאטוס חברתי חדש ושונה וציפיות חדשות הקשורות לסטאטוס זה עם החזרה לארץ, מעלות את רמת אי-הוודאות ומקשות על ההסתגלות. מחקרים מעידים על רמת חרדה גבוהה בקרב מוצבים חוזרים ובני/בנות זוגם כתוצאה מקשיי ההסתגלות. לעתים רבים הקשיים הללו עד כדי בקשת תפקיד חדש נוסף מחוץ לארץ האם, למרות האפשרות לשרת את הארגון בפעילויותיו הביתיות באופן יעיל.
· בלבול תרבותי -הרגלים מן התרבות החדשה שאליה נחשפו המוצבים, מקשה עליהם להתרגל חזרה לתרבותם הישנה. למשל במחקר מסוים על מוצבים פיניים ששהו בחו"ל, נמצא כי במהלך תפקיד המוצבות הם התרגלו לתקשר בצורה חופשית עם הסובבים אותם. עם חזרתם הם המשיכו להיות חביבים ולברך אנשים בסביבה ניטראלית, כמו למשל במעלית. התנהגותם זו התפרשה שם כחוסר נימוס.
פרטים נוספים באתר: http://www.relocation-book.co.il
