הקיום שלנו מותנה בקבלת התזונה המתאימה לנו באופן שוטף ומסודר. רובינו נוטים להסתכל על תזונה כמושג המתאר את המזון והמשקה שאנחנו מכניסים אל גופינו, אך ניתן גם להסתכל על תזונה באופן רחב יותר מהאופן שאנחנו אולי רגילים, ולראות כי אנחנו ניזונים כל הזמן, אבל ביותר מאשר ברמה אחת.
על סקלה של חומריות או מוצקות ניתן למצוא אכן ברמה הגסה והמוצקה ביותר את המזון והשתייה שאנו ניזונים מהם. ברמה המוחשית פחות מתקיימת הנשימה וברמה העוד יותר מופשטת ממנה מתקיימת התזונה המנטלית והרגשית שלנו, למעשה כל המידע המגיע אלינו ללא הרף מהיקום, דרך החושים והתפיסה שלנו.
בני אדם מסוגלים לשרוד כמה ימים בלי אוכל, כמה דקות בלי אוויר, אבל פחות משניה בלי מידע חושי. במהלך לימודי הקונג-פו שלי, אני נחשפת אל עבודה עם שלוש הרמות של התזונה ואל שיפורן ובכתבה זו אנסה להציג את הרשמים שלי עד כה, כמו גם מתהליכי לימוד וטיפול קודמים שעברתי.
לכל אחד מאיתנו האפשרות להשפיע על שלוש הרמות האלה, שכרגע תיארתי, באופנים שונים, גם לטובה וגם לרעה. אפשר ממש לראות כי כאיכות התזונה שלנו, כך גם איכות החיים שלנו, לפחות במובנים מסוימים. בכתבה זו אתמקד בעיקר בתיאור של שלושה שלבים של תהליך התזונה: איכות המזון שאנו בוחרים, תהליך העיכול עצמו ואיכות הפרידה מהחלקים המיותרים לנו וההוצאה החוצה. אתאר את שלושת השלבים בקצרה ביחס לשלושת רמות התזונה שתיארתי ובחלק מהמקרים אציע אף דוגמאות לדרכים לשפר אותם.
שלוש רמות של תזונה
ברמה הבסיסית והמוחשית ביותר קל להבחין בתזונה הפיזית של אוכל ומשקה הנכנסים דרך הפה שלנו ומשמשים לבניה של הגוף ולאספקת אנרגיה לחיים שלנו. מה שלא משמש אותנו יוצא כפסולת בדרכים שונות, בין היתר דרך הצואה, השתן והזיעה שלנו.
ברמה מוצקה פחות, אפשר לראות את הנשימה המשמשת אף היא לקיום החיים ושגם בה קיימת התרחשות מתמדת של הכנסה והוצאה של אוויר אלינו ומתוכנו. תהליך הנשימה כולל שאיפה של חמצן וחומרים שונים ונשיפה של מה שמיותר לנו, כמו במקרה של התזונה המוצקה יותר.
ברמה הכי פחות פיזית, ניתן לראות את התזונה המנטלית, הזנת המידע הבלתי פוסקת אל תוך המערכת שלנו דרך החושים והעברת מידע החוצה בדרכים שונות. המידע מגיע אלינו בדרכים שונות, דרך החושים, והוא כולל מידע מחשבתי, דמיון, זיכרון וגם מידע רגשי.
מתוך התיאור של שלוש הרמות הללו אפשר להבחין בכך שקיימת למעשה תחלופה מתמדת בינינו לבין היקום. אנחנו לא מתקיימים כיחידה מבודדת, כפי שחלקנו אולי מדמיינים, אלא ישנו חיבור מתמיד ופעפוע של חומרים ברמות דחיסות שונות, אלינו והחוצה מאיתנו.
תזונה # 1: מזון ושתייה
מה נכנס
ככל שאיכות החומר ממנו אנו ניזונים גבוהה יותר, כך נוכל להפיק ממנו יותר חומרי גלם איכותיים לבנייה ולחיים. כדוגמה למזון ברמה תזונתית ירודה אפשר למצוא מזון המכיל בעיקר חומרים מעובדים או מלאכותיים ובעלי ערך תזונתי נמוך, מזון מרוסס ומלא ברעלים ובחומרים משמרים ואחרים. לעומתו אפשר להזין את עצמנו במזון אורגני שמלא בכל טוב ומגיע קרוב מהטבע, ושאינו מעובד ולא עבר תהליכים שונים שמוציאים ממנו את ערכו.
בנוסף, גם כמויות האוכל ותזמון האכילה משפיעים על האופן שבו אנחנו ניזונים. האם הכמות והתזמון מתאימים לנו ולצרכים הגופניים האמיתיים שלנו. במידה ולא, כדי להתחיל ולהקשיב לגוף ולתת לו באמת את מה שהוא מבקש.
איכות עיבוד המזון
פרמטר נוסף שאתייחס אליו כאן היא איכות החלקים המעכלים את המזון בתוכי. בתהליך העיכול קיימות מספר תחנות שלכל אחת מהן חשיבות בפני עצמה. התחנה הראשונה היא הלעיסה והפירוק הראשוני של המזון. במידה ואדם כמעט ולא לועס ובולע את האוכל, או אוכל מהר מאד, תהליך התזונה שלו לרוב יושפע מכך ויהיה פחות יעיל מאשר אצל אדם שמשקיע בשלב הזה תשומת לב וזמן.
שלב נוסף בתהליך הוא שלב העיכול עצמו, בחלקים הפנימיים של מערכת העיכול, ביניהם הקיבה והמעי הדק והגס. אם ישנה בעיה או חוסר איזון כלשהו, העיכול לא מתרחש בצורה אופטימלית ואז גם אם נדאג להזין את עצמנו באוכל מאד איכותי, הגוף לא יוכל לקלוט אותו והוא יצא החוצה כלעומת שבא, מבלי שהגוף הצליח להשתמש בו, או רק באופן חלקי. לעיתים, אנחנו אף מוציאים מהגוף פסולת של מזון לא מעובד, שיכול היה להוות לנו אנרגיה, אבל לא הצליח להתעכל. זהו מצב שבו הגוף לא מצליח להפיק את החומרים הנדרשים מהמזון והמזון רק עובר בתוכו, ותו לא. ניתן לשפר את מערכת העיכול עצמה בדרכים שונות, ביניהן דרך פעילות גופנית ואכילת מזון שמעודד את פעילותה.
מה יוצא
בשלב הבא, ישנו החלק האחראי על ריקון הפסולת מהגוף, אם החלק הזה לא מאוזן, כי אז יישארו בתוך הגוף שאריות של פסולת, שהיא למעשה אוסף של חומרים מיותרים ורעלים שעלולים להזיק לגוף. מצב זה עשוי להוות בעיה בריאותית, במידה ונמשך לאורך זמן. כן, בתחנה הסופית, מתגלים הממצאים של כל ההתנהלות שקדמה. לפיכך, כדאי להתחיל כבר בהתחלה, ולהשפיע לטובה על בחירות המזון שאנחנו מכניסים.
תזונה # 2: נשימה
מה נכנס
בשלב הראשון נבחן את איכות השאיפה שלנו. האם הנשימה שלנו עמוקה מספיק ומאפשרת, במידת הצורך, לאוויר להגיע עד לסרעפת ולבטן או שמא היא נשארת תמיד בגובה החזה או אף נתקעת (בחוויה שלנו) עוד באזור הגרון. האם הנשימה שלנו גמישה מספיק ויכולה להשתנות בקלות בהתאם לפעילות שאנחנו עושים, או שמא היא נשארת שטוחה או קצרה, גם כשאנו נזקקים ליותר אוויר. כמו כן, ישנה חשיבות רבה לסביבה שלנו. האם אנחנו שואפים בסביבה עתירת רעלים, גזים ופיח או שמא באזורים בהם האוויר נקי ומשובח.
איכות עיבוד המזון
גם במקרה של הנשימה, לגוף יש אפשרות לקלוט את החמצן טוב יותר או פחות. האיכות הזאת נקבעת, בין היתר, על-ידי מצב הריאות שלנו. לדוגמה, אצל מעשנים, לעיתים מצב הריאות מאפשר רק ספיגה חלקית בלבד. כדוגמה, פעילות גופנית מתאימה יכולה להשפיע לטובה גם במקרה הזה. וכמומן, הימנעות מפגיעה ביכולת של הגוף לקבל את החמצן הנדרש, כמו גם למידה של תרגילי נשימה שונים.
מה יוצא
גם בחלק של הוצאת האוויר מהגוף אפשר למצוא תהליך ריקון של חומרים מיותרים ופסולת המתבצע באיכויות שונות. הוא יכול להתבצע לדוגמה ברמה שטחית, כשכמות גדולה של אוויר נשארת תמיד בגוף או כשהוצאת האוויר יוצרת לחץ מיותר בגוף. השאיפה היא בסופו של דבר היא לאפשר לנשימה להיות מותאמת לפעילות שאנו עושים ולא להיות מוגבלת בכל אחד מחלקיה.
תזונה # 3: מידע, תזונה מנטלית ורגשית
מה נכנס
לגבי החלק המנטאלי, אנחנו מוזנים, ואפשר לומר אפילו מוצפים במידע, בכל רגע של ערות, ואף בשינה, מרגע היווצרנו. המידע הזה מגיע ועובר סינונים ופרשנויות. את חלקו אנחנו בוחרים במודע ואת רובו לא, כמו גם את הפרשנות שלנו.
אפשר להסתכל לדוגמה על סוגי המידע שאנחנו נחשפים אליהם מבחירה. האם מדובר בעיתונים יומיים, חדשות צהובות, אולי ספרי הגות? מבלי להיכנס כרגע לענייני טעם וריח, יש משמעות לאיכות התזונה המנטלית/רגשית שאנחנו מגישים לעצמנו. האם אנחנו מתמקדים בסוג מידע אחד? לדוגמה מידע שכלי או רגשי או אולי תחושתי. ועד כמה ההכרות שלנו איתו ישירה? מידע כמו רכילות, ומידע מיד-שניה, שונה ממידע ישיר מתוך התנסות, לדוגמה.
תוכלו להסתכל סביב ולראות את ההבדלים האדירים הקיימים לעיתים בסוג, איכות וצורת הזנת המידע המנטלי של אנשים שונים.
איכות עיבוד המזון
ננסה להסתכל לרגע על תהליך העיכול והעיבוד שהמידע עובר בתוכנו. האם הוא נתקל מיד בהתנגדות לכל דבר חדש שהוא פוגש, או שמא כל דבר מתקבל מיד, ללא בדיקה כלל. האם המידע מצליח להיות מוטמע במערכת ולהיפגש עם שאר המידע הרלבנטי ליצירת מבנה חדש או שמא הוא יוצא "מהאוזן השנייה" ללא עיבוד. תוכלו להמשיך ולהסתכל על ההיבטים השונים של עיבוד המידע האישי שלכם ושל אחרים. כל שנדרש הוא להתחיל ולהבחין בכך.
מה יוצא
גם כאן מתקיים החלק של הוצאת מידע החוצה, בין היתר של מידע מיותר. בשלב זה אפשר להסתכל על האופן שבו אנחנו יוצרים רעיונות ותפיסות חדשות בעקבות שילוב של מידע קיים וחדש ואיך אנחנו מביאים אותם לידי ביטוי בחיינו, הן במילים וביטוי כלפי חוץ והן בשינויים ממשיים המתרחשים בנו בעקבות זאת. האם אנחנו מצליחים לעסוק ביצירה בעזרת המידע המגיע אלינו או שמא אנחנו רק ממחזרים מידע קיים ופולטים אותו באוטומטיות.
התחלנו להסתכל, בכתבה הקצרה הזאת, על המרכיב האדיר הזה בקיום שלנו, התזונה. ניסיתי לאפשר מבט ראשוני על כך שהחליפין הזה שאנחנו מקיימים עם היקום משפיע עלינו ועל איכות חיינו ולהצביע על אפשרויות שונות להמשיך ולבחון את הנושא ואולי אף להתחיל ולטפח אותו. אני מקווה שתיעזרו במידע הזה, ולו בקטן, בכדי לשים לב ולשפר את התזונה שאתם מעניקים לעצמכם, ובכך גם את חייכם.
