מדיטציה ונעליים 

מה למדיטציה ונעליים
התורה כולה יכולה להקרא כמטאפורה והפסוק " ...של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא". (שמות ג' א-ה)
מקפל בתוכו מטאפורות ומסרים שונים, ואחד מרבדיו מדבר על ההנחיה כיצד להגיע אל עצמך דרך מדיטציה.. להתחבר אל המקורות תרתי.
יש להקדים ולומר שבטרם נאמר הפסוק הזה, בני ישראל עבדים במצרים כבר למעלה ממאתיים שנה. בהקבלה, אנו עבדים ליצרים, להרגלים, למקומות הצרים והמיצרים שלנו.
על מנת לצאת מעבדות, עלינו להניח להרגלים, למגבלות, לחומות ולשלשלאות שכל כך הגבילו אותנו.
אז איך עושים זאת?
החיים הם השתנויות תמידיות, המדיטציה מעוררת, מעירה ומאירה אותנו. היא קוראת לנו להשיל מעלינו את אותם הרגלים המוטבעים בנו.
".....של נעליך מעל רגליך...."
הרגליים מוליכות אותנו בכל הדרכים, בין אם הן מוכרות ובין הן מנוכרות, כאלה מסוקלות ולא אחת מתסכלות ועם זאת אנו ממשיכים ללכת באותן דרכים צרות פעם אחר פעם מתוך אותם הרגלים שהפכו אותנו לעבדים.
דוקא מתוך המקום הצר שכל כך מיצר, מגביל ומשאיר אותנו בגלות (כל אחד בגלותו הוא) הגיעה עת הגאולה.
מדיטציה היא הדרך להגיע אל עצמך אל הגאולה האישית שלך . לשבור את שלשלאות העבדות שלך.
של - השל כמו הנחש המשיל את עורו, של את נעליך- מנעוליך, השל את שלשלאות מנעוליך.
בד"כ כשמדובר בשלשלאות ובמנעולים עולה מיד המחשבה שעל מנת לפרוץ אותם יש להשתמש בכוח. אך אין זה כך. כמו בפתיחת כספת, אין צורך להשתמש בכוח אלא בקוד. כל אחד מתתחבר אל הקוד האישי שלו, אין קוד אחד משותף לכולם.

נעליך - אלה הם אותם מנעולים הנועלים אותך. ובפונטית נעליך יקראו כמו נהליך - הדברים שמנהלים ומרעילים אותך - כעס, היצמדות, בורות, גאוה וקנאה.
זאת ועוד, נעליים הן שתיים - וזה מדבר על דואליות, פרדוקסים ולבטים... השל אותם, הפסק להתלבט בין לכאן ולכאן. הפסק את הבריחה הגיע זמן הבחירה.

רגליך - הרגליך הקבועים שלא נתת עליהם את הדעת הם הם שמנהלים, מגבילים ומשעבדים אותך

... כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא.
המקום, אין הכוונה למיקום פיזי גיאוגרפי אלא מקום בנקודת זמן. המקום, זה ה-רגע שאתה חווה אותו, עומד עליו, אדמת קודש הוא. להיות בהוויה בזמן הווה מתוך אהבה זוהי קדושה.
ואין ספק שאדם החולץ נעליו מרגיש טוב יותר את המקום שעליו הוא עומד. זוהי מעין קריאה לעצירה ולהתבוננות פנימה ומעמיקה יותר דרך תחושות.
לשנות הרגלים - אין זה אומר לשנות את עצמך אלא לשנות את המנהגים שהתקבעו אצלך. המדיטציה מגלה לנו דרכים להרפות ולהפסיק את השעבוד שנראה עד כה בלתי אפשרי.
אנו חיים בעולם אינטנסיבי. איננו עוצרים לרגע לחוות את הרגע, להתבונן לתוכנו.
האינטנסיביות הזו לוחצת ומלחיצה. אצל כל אחד זה בא לידי ביטוי בצורה אחרת, לכל אחד סיפור חיים שונה. אירועים שהטביעו את חותמם בעבר או בהווה. סביבה, לחצים בכול אחד מתחומי החיים: בזוגיות, באהבה, במיניות, בעבודה, בלימודים וכיו"ב. כל אלה מטביעים את חותמם עלינו. ואם לא די בכך אנו משתעבדים להטבעות האלה ולתובענות הנתבעת מאיתנו בתוך כל האינטנסיביות הזו.
לעיתים קורה שנזדמן לנו רגע של חסד רגע של שקט והוא כל כך נדיר עד כי הוא נחווה כאיום או לפעמים כביטול זמן יקר

המדיטציה מאפשרת לשבת בשקט ולהיות בתוך עצמך, בשלווה וברוגע. כשהמחשבה מצליחה להיפרד מכל אחיזה ומלמדת להפרד מגירויים חיצוניים, ובעיקר לא לקשור אותם אלינו ולא להיות תלויים בהם. (ההיצמדות למקום, לאנשים, לחפצים ולמצבים), היא מאפשרת לנו להשתחרר ממה נכון או לא נכון, ממה עשו לנו או מה אמרו לנו... (גנבו לי, אכלו לי, שתו לי...) משחררת אותנו מהציפיות שלנו כיצד אנו חושבים שהמציאות צריכה להיראות או מה ואיך צריך לקרות על מנת שנהיה מאושרים. מחשבות טורדניות ואינסופיות המביאות לחוסר סיפוק שמקורן בחסר ובחסך מתוך נפש במצוקה המגיבה לכל דבר בסביבה.

המדיטציה מחזירה אותנו לנוכחות בהווה ללא התנגדות ומביאה אותנו למקום בטוח ושקט הקיים בכל אחד מאיתנו. היא "מחזירה אותנו הביתה" ואז מתאפשרת הרפיה ובחירה. בחיבור הפנימי יש תשובות עמוקות מתוך הנהגה עצמית. כל אחד מתחבר אל עצמו בדרכו מכאן מתחיל החיבור להיות בבחירה ולהפסיק את הבריחה.
קבלההשלמה מתוך הודיה טומנת בחובה ברכה גדולה. אנו מעוררים מתוכנו את הכוח למודעות פנימית רחבה וגבוהה יותר... להשיל את נעלינו מעל רגלינו....

אלי-אליזה לנדאו
www.elilandau.com