ה"פ 200102/08, ניצה הדרי ואח' נ' עיריית תל-אביב-יפו
כב' השופט: י' אטדגי
11.06.2009
העובדות:
1. המבקשת 1 היתה הבעלים הרשומים של הרכב נשוא תובענה זו. המבקש 2 הוא בעלה של המבקשת.
2. המשיבה הוציאה למבקשת, בתקופה שמיום 19.4.99 ועד ליום 21.12.01, 17 הודעות תשלום קנס בגין עבירות שנעברו על חוק העזר לתל אביב יפו (העמדת רכב וחנייתו) התשמ"ד-1983 בקשר לרכב.
3. המבקשים העלו בכתב התובענה ובתצהיר התומך בו, שניתן על ידי המבקש, טענות הנוגעות לביטול ההרשעות וגזרי הדין, טענות הנוגעות להתיישנות העבירות הנקובות בדו"חות וטענות הנוגעות להתיישנות העונשים שנקבעו בגזרי הדין.
ההכרעה:
1. ההוראה בדבר התיישנותם של עונשים שנפסקו מצויה בסעיף 10 לחסד"פ.
2. סיווג העבירות קבוע כיום בסעיף 24 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
3. עבירות הקנס הנדונות הן עבירות שהעונש עליהן הוא קנס בלבד, ולפיכך חלה עליהן הסיפא שבסעיף 24(2) או הסיפא שבסעיף 24(3). כיוון שכך, הסיווג לעוון או לחטא נקבע על פי השאלה, האם הקנס עולה או אינו עולה על שיעור הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום.
4. ההתיישנות על עבירות הקנס שבפקודת התעבורה מאז תיקון מס' 51 היא עשר שנים ולא שלוש שנים כפי שהיה קודם לכן.
5. לכאורה תיקון 51 אמור לחול גם על עבירות החניה שבחוקי העזר, וזאת מהטעם שחוקי העזר העירוניים הדנים בהעמדת רכב וחנייתו הותקנו מכח סעיף 77(א) (2) ו (3) לפקודת התעבורה.
6. כיוון שהקנס המירבי הנקוב בסעיף 254 לפקודת העיריות אינו עולה על שיעור הקנס הנקוב בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, הרי שסיווגן של עבירות החניה שעל פי חוקי העזר הינו בהתאם לסעיף 24(3) סיפא לחוק העונשין, כלומר: חטא. בהתאם לכך, תקופת ההתיישנות על העבירות הללו ממשיכה להיות כפי שהיתה: שלוש שנים.
7. מרוץ ההתיישנות שנקוב בסעיף 229(א) לחסד"פ, שסעיף 229 (ח2) מפנה אליו הוא תשעים ימים מיום המצאת הודעת תשלום הקנס.
8. מרוץ התיישנות העונשים בעבירות קנס, שהנאשם בהן לא שילם את הקנס ולא ביקש להישפט עליהן, וכשאין בפנינו ראיה אחרת על המצאת הודעת תשלום הקנס לנאשם, מתחיל 105 ימים מהיום שהודעת תשלום הקנס נשלחה אליו בדואר רשום (15 יום מכח החזקה שבתקנה 44 א לחסד"פ ועוד 90 יום לפי סעיף 229(א) לחסד"פ).
9. כי על פי סעיף 225 א(א) לחסד"פ ניתן להמציא הודעת תשלום קנס תוך שנה בלבד מיום ביצוע עבירת הקנס (זוהי, למעשה, גם תקופת התיישנות עבירת חטא לפי סעיף 9(א)(4) לחסד"פ).
10. הצגת דרישה חוזרת לתשלום קנס שהוטל בד"וח חניה מהווה המשך ביצוע העונש כמשמעו בסעיף 10 לחסד"פ, ונקיטת מהלך כזה לפני חלוף תקופת ההתישנות מחזירה את מרוץ ההתישנות לנקודת ההתחלה ומנין התקופה מתחיל מראשיתו.
11. חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א' לתסד"פ חלה גם על משלוחם בדואר רשום של מכתבי מבצע שיטרית, אך לשם העמדת החזקה יש להוכיח את משלוחם של המכתבים בדואר רשום, וללא הוכחה כזאת לא קמה כלל החזקה הנזכרת.
12. לא הוכח משלוחם של מכתבי מבצע שיטרית למבקשת. משכך, מרוץ ההתיישנות של העונשים המתייחסים ל-14 הדו"חות הראשונים לא הופסק, ומשחלפו שלוש שנים מתחילת מרוץ ההתיישנות של כל הדו"חות הללו קודם למכתב הדרישה שנשלח למבקשת ביום 5.8.04, הרי שהעונשים בכל הדו"חות הללו התיישנו.
13. ניתן בזה צו הצהרתי לפיו כל העונשים, נשוא דו"חות מס' 1 עד 14 (כולל) התיישנו, ואין לפעול לגביית הקנסות הכלולים בהם. העונשים, נשוא דו"חות מס' 15, 16 ו-17, לא התיישנו, וניתן לפעול לגביית הקנסות הכלולים בהם.
כב' השופט: י' אטדגי
11.06.2009
העובדות:
1. המבקשת 1 היתה הבעלים הרשומים של הרכב נשוא תובענה זו. המבקש 2 הוא בעלה של המבקשת.
2. המשיבה הוציאה למבקשת, בתקופה שמיום 19.4.99 ועד ליום 21.12.01, 17 הודעות תשלום קנס בגין עבירות שנעברו על חוק העזר לתל אביב יפו (העמדת רכב וחנייתו) התשמ"ד-1983 בקשר לרכב.
3. המבקשים העלו בכתב התובענה ובתצהיר התומך בו, שניתן על ידי המבקש, טענות הנוגעות לביטול ההרשעות וגזרי הדין, טענות הנוגעות להתיישנות העבירות הנקובות בדו"חות וטענות הנוגעות להתיישנות העונשים שנקבעו בגזרי הדין.
ההכרעה:
1. ההוראה בדבר התיישנותם של עונשים שנפסקו מצויה בסעיף 10 לחסד"פ.
2. סיווג העבירות קבוע כיום בסעיף 24 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
3. עבירות הקנס הנדונות הן עבירות שהעונש עליהן הוא קנס בלבד, ולפיכך חלה עליהן הסיפא שבסעיף 24(2) או הסיפא שבסעיף 24(3). כיוון שכך, הסיווג לעוון או לחטא נקבע על פי השאלה, האם הקנס עולה או אינו עולה על שיעור הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום.
4. ההתיישנות על עבירות הקנס שבפקודת התעבורה מאז תיקון מס' 51 היא עשר שנים ולא שלוש שנים כפי שהיה קודם לכן.
5. לכאורה תיקון 51 אמור לחול גם על עבירות החניה שבחוקי העזר, וזאת מהטעם שחוקי העזר העירוניים הדנים בהעמדת רכב וחנייתו הותקנו מכח סעיף 77(א) (2) ו (3) לפקודת התעבורה.
6. כיוון שהקנס המירבי הנקוב בסעיף 254 לפקודת העיריות אינו עולה על שיעור הקנס הנקוב בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, הרי שסיווגן של עבירות החניה שעל פי חוקי העזר הינו בהתאם לסעיף 24(3) סיפא לחוק העונשין, כלומר: חטא. בהתאם לכך, תקופת ההתיישנות על העבירות הללו ממשיכה להיות כפי שהיתה: שלוש שנים.
7. מרוץ ההתיישנות שנקוב בסעיף 229(א) לחסד"פ, שסעיף 229 (ח2) מפנה אליו הוא תשעים ימים מיום המצאת הודעת תשלום הקנס.
8. מרוץ התיישנות העונשים בעבירות קנס, שהנאשם בהן לא שילם את הקנס ולא ביקש להישפט עליהן, וכשאין בפנינו ראיה אחרת על המצאת הודעת תשלום הקנס לנאשם, מתחיל 105 ימים מהיום שהודעת תשלום הקנס נשלחה אליו בדואר רשום (15 יום מכח החזקה שבתקנה 44 א לחסד"פ ועוד 90 יום לפי סעיף 229(א) לחסד"פ).
9. כי על פי סעיף 225 א(א) לחסד"פ ניתן להמציא הודעת תשלום קנס תוך שנה בלבד מיום ביצוע עבירת הקנס (זוהי, למעשה, גם תקופת התיישנות עבירת חטא לפי סעיף 9(א)(4) לחסד"פ).
10. הצגת דרישה חוזרת לתשלום קנס שהוטל בד"וח חניה מהווה המשך ביצוע העונש כמשמעו בסעיף 10 לחסד"פ, ונקיטת מהלך כזה לפני חלוף תקופת ההתישנות מחזירה את מרוץ ההתישנות לנקודת ההתחלה ומנין התקופה מתחיל מראשיתו.
11. חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א' לתסד"פ חלה גם על משלוחם בדואר רשום של מכתבי מבצע שיטרית, אך לשם העמדת החזקה יש להוכיח את משלוחם של המכתבים בדואר רשום, וללא הוכחה כזאת לא קמה כלל החזקה הנזכרת.
12. לא הוכח משלוחם של מכתבי מבצע שיטרית למבקשת. משכך, מרוץ ההתיישנות של העונשים המתייחסים ל-14 הדו"חות הראשונים לא הופסק, ומשחלפו שלוש שנים מתחילת מרוץ ההתיישנות של כל הדו"חות הללו קודם למכתב הדרישה שנשלח למבקשת ביום 5.8.04, הרי שהעונשים בכל הדו"חות הללו התיישנו.
13. ניתן בזה צו הצהרתי לפיו כל העונשים, נשוא דו"חות מס' 1 עד 14 (כולל) התיישנו, ואין לפעול לגביית הקנסות הכלולים בהם. העונשים, נשוא דו"חות מס' 15, 16 ו-17, לא התיישנו, וניתן לפעול לגביית הקנסות הכלולים בהם.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
