ע"א 3781/07, אליהו אליהו נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה ואח'
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה, כבוד השופטת מ' נאור, כבוד השופט י' דנציגר
עו"ד א' קמר למערער; עו"ד ר' אלפר למשיבות
31.05.2009
העובדות:
1. ביום 31.3.1957 נרשם המערער כבעלים של חלקים מתוך שלוש חלקות קרקע בפתח תקווה. מחוות דעתה של המומחית, שמאית המקרקעין, שמינה בית המשפט המחוזי, עולה כי במשך השנים חלו על החלקות מספר תכניות רלבנטיות.
2. ביום 6.1.1984 פורסמה ברשומות הודעה לפי פקודת הקרקעות ולפיה הקרקע ובכללה החלקות, דרושה לוועדה המקומית לתכנון ובניה לחלוטין לצרכי ציבור וכי הוועדה המקומית מתכוונת לקנות מיד חזקה בקרקע. לטענת המשיבות, החל מיום פרסום ההודעה לפי סעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות, הוצע למערער לקבל פיצוי כספי בגין ההפקעה, אולם המערער סירב לקבל פיצוי כספי ודרש קרקע חלופית.
החלטה:
3. אין חולק כי ניתן להכיר, בתנאים מסוימים, בתקפותה המשפטית של הבטחה מנהלית כמקור לזכות בידי מקבל ההבטחה. מספר תנאים מצטברים נדרשים להתקיים על מנת לחייב את הרשות לקיים הבטחה שנתנה: (א) נותן ההבטחה היה בעל סמכות לתיתה; (ב) הייתה לו כוונה להקנות לה תוקף משפטי; (ג) הוא בעל יכולת למלא אחריה; (ד) אין צידוק חוקי לשנותה או לבטלה. בענייננו, לא הוכח התנאי המקדמי כי אכן ניתנה הבטחה מפורשת, ברורה וחד משמעית.
4. סעיף 12 לפקודת הקרקעות קובע את העקרונות שלפיהם ייקבע הפיצוי בגין הפקעת מקרקעין על פי הפקודה. שני עקרונות מרכזיים בקביעת הפיצויים: האחד, כי הערכת שווי הקרקע תיעשה על פי התמורה המשתלמת עבור קרקע הנמכרת בידי מוכר מרצון לקונה מרצון; השני, כי הערכת שוויה של הקרקע תיעשה כשוויה ביום הפרסום ברשומות של ההודעה לפי סעיף 5 לפקודת הקרקעות. כידוע, מטרת הפיצויים היא להעמיד את בעל הזכות במקרקעין באותו מצב כספי שבו היה עומד אלמלא ההפקעה. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי הפיצוי בגין ההפקעה נועד לרפא את הפגיעה בזכותו של בעל המקרקעין אך לא להעמידו במצב טוב יותר. לפיכך, בעל הזכות המופקעת לא יהיה זכאי לקבל פיצויים בסכום גבוה יותר משווי המקרקעין שהופקעו.
5. השומה שנערכה על ידי המומחית תואמת את הוראות הדין הן בנוגע למועד שביחס אליו חושב שווי החלקות והן בנוגע לייעוד התכנוני שבהתאם לו חושב השווי כאמור.
6. עקרון השוויון הוא אמנם מעמודי התווך של כל משטר דמוקרטי ושל שיטת המשפט הישראלית בכלל זה. יחד עם זאת, שוויון אינו מחייב זהות. השאלה אם הבדל פוגע בשוויון במקרה מסוים תלויה בהקשר, בנסיבות ובשיקולים המיוחדים לאותו מקרה.
7. הנכונות להתפשר היא אכן שיקול רלוונטי כאשר בוחנים האם מתן יחס שונה לשני אנשים השייכים לאותה "קבוצת שוויון" אכן מהווה פגיעה בעיקרון השוויון. שוני זה בהתנהלותם של בעלי הקרקעות, מצדיק גם את השוני בהתייחסות. אין פירוש הדבר כי בעל דין שעומד על זכויותיו יקבל פחות מן המגיע לו על פי דין. אולם, כאשר הרשות מחליטה "ללכת לקראת" מי שמוכן לוותר על חלק מטענותיו, אין פירוש הדבר כי היא "מפלה" אותו לטובה.
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה, כבוד השופטת מ' נאור, כבוד השופט י' דנציגר
עו"ד א' קמר למערער; עו"ד ר' אלפר למשיבות
31.05.2009
העובדות:
1. ביום 31.3.1957 נרשם המערער כבעלים של חלקים מתוך שלוש חלקות קרקע בפתח תקווה. מחוות דעתה של המומחית, שמאית המקרקעין, שמינה בית המשפט המחוזי, עולה כי במשך השנים חלו על החלקות מספר תכניות רלבנטיות.
2. ביום 6.1.1984 פורסמה ברשומות הודעה לפי פקודת הקרקעות ולפיה הקרקע ובכללה החלקות, דרושה לוועדה המקומית לתכנון ובניה לחלוטין לצרכי ציבור וכי הוועדה המקומית מתכוונת לקנות מיד חזקה בקרקע. לטענת המשיבות, החל מיום פרסום ההודעה לפי סעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות, הוצע למערער לקבל פיצוי כספי בגין ההפקעה, אולם המערער סירב לקבל פיצוי כספי ודרש קרקע חלופית.
החלטה:
3. אין חולק כי ניתן להכיר, בתנאים מסוימים, בתקפותה המשפטית של הבטחה מנהלית כמקור לזכות בידי מקבל ההבטחה. מספר תנאים מצטברים נדרשים להתקיים על מנת לחייב את הרשות לקיים הבטחה שנתנה: (א) נותן ההבטחה היה בעל סמכות לתיתה; (ב) הייתה לו כוונה להקנות לה תוקף משפטי; (ג) הוא בעל יכולת למלא אחריה; (ד) אין צידוק חוקי לשנותה או לבטלה. בענייננו, לא הוכח התנאי המקדמי כי אכן ניתנה הבטחה מפורשת, ברורה וחד משמעית.
4. סעיף 12 לפקודת הקרקעות קובע את העקרונות שלפיהם ייקבע הפיצוי בגין הפקעת מקרקעין על פי הפקודה. שני עקרונות מרכזיים בקביעת הפיצויים: האחד, כי הערכת שווי הקרקע תיעשה על פי התמורה המשתלמת עבור קרקע הנמכרת בידי מוכר מרצון לקונה מרצון; השני, כי הערכת שוויה של הקרקע תיעשה כשוויה ביום הפרסום ברשומות של ההודעה לפי סעיף 5 לפקודת הקרקעות. כידוע, מטרת הפיצויים היא להעמיד את בעל הזכות במקרקעין באותו מצב כספי שבו היה עומד אלמלא ההפקעה. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי הפיצוי בגין ההפקעה נועד לרפא את הפגיעה בזכותו של בעל המקרקעין אך לא להעמידו במצב טוב יותר. לפיכך, בעל הזכות המופקעת לא יהיה זכאי לקבל פיצויים בסכום גבוה יותר משווי המקרקעין שהופקעו.
5. השומה שנערכה על ידי המומחית תואמת את הוראות הדין הן בנוגע למועד שביחס אליו חושב שווי החלקות והן בנוגע לייעוד התכנוני שבהתאם לו חושב השווי כאמור.
6. עקרון השוויון הוא אמנם מעמודי התווך של כל משטר דמוקרטי ושל שיטת המשפט הישראלית בכלל זה. יחד עם זאת, שוויון אינו מחייב זהות. השאלה אם הבדל פוגע בשוויון במקרה מסוים תלויה בהקשר, בנסיבות ובשיקולים המיוחדים לאותו מקרה.
7. הנכונות להתפשר היא אכן שיקול רלוונטי כאשר בוחנים האם מתן יחס שונה לשני אנשים השייכים לאותה "קבוצת שוויון" אכן מהווה פגיעה בעיקרון השוויון. שוני זה בהתנהלותם של בעלי הקרקעות, מצדיק גם את השוני בהתייחסות. אין פירוש הדבר כי בעל דין שעומד על זכויותיו יקבל פחות מן המגיע לו על פי דין. אולם, כאשר הרשות מחליטה "ללכת לקראת" מי שמוכן לוותר על חלק מטענותיו, אין פירוש הדבר כי היא "מפלה" אותו לטובה.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
