תזונה-השפעה נפשית 

תזונה-השפעה רגשית

מחסור בויטמינים ומינראלים אינה תופעה נדירה או יוצאת דופן.

המחשבה שאנו אוכלים היטב הינה רעיון הגיוני בעולם המערבי המשופע ועשיר במזון.

אך לאמתו של דבר אין זה מדויק.

החקלאות המודרנית רבת התפוקה מזבלת את האדמה בכימיקלים ומרססת אותה ברעלים – שני אלמנטים שבעדינות נאמר  - אינם מזינים אותה באמת.

האדמה הדלה, עשירה בזיבול כימיקלי-רעלי.

הירקות והפירות תפוחי ומיופייפי ההינדוס הגנטי ומלאי הריסוס, אינם מועילים לנו מספיק תזונתית.

למשל, הידעתם שבחקלאות קונבנציונאלית נוהגים להוסיף הורמון גדילה לפירות וירקות על מנת שיצמחו מהר יותר ויפה יותר?

קיימת טענה שילדים מקבלים דרך המזון  את הורמון הגדילה והוא גורם להם לצמיחה מוקדמת והתבגרות מינית כפויה טרם עת.

המזון הדל בויטמינים בגלל האדמה הדלה, ההינדוס הגנטי והריסוס הרעלי – מחייב אותנו לאכול כמויות אדירות של מזון על מנת להיות מוזנים כראוי.( וכמובן לעסוק בניקוי רעלים יומיומי...) 

אם לפני שבעים שנה היינו מקבלים את כל הויטמין סי שאנו זקוקים לו משניים שלושה תפוזים, כיום נקבל אותה כמות בערך מארגז תפוזים.

נוסף על כך הויטמינים המסיסים במים נפלטים כל יום מן הגוף תוך כדי הזעה ומתן שתן. כך שמידי יום עלינו לספקם מחדש לגוף. הויטמינים היחידים שמצטברים הם אלו המסיסים בשמן: A,D,E,K . כל השאר עלינו לספק מחדש מדי יום. כך שלא צריך להתאמץ על מנת שיהיה מחסור בויטמינים.

הבה ונראה כיצד מחסור בויטמינים או מינראלים עלול להשפיע על מצבים רגשיים. לדוגמא:

מחסור בויטמינים עלול להוביל למצבים הבאים

1B – עצבנות, רגישות לרעש,בלבול, פחדים, חוסר יציבות רגשית.

3B – דיכאון, עצבנות, חרדות, סכיזופרניה ושינויים באישיות.

5B-  פאנטוטניק אסיד – תת סוכר  (רכבת הרים אמוציונאלית)

6B –  פירידוקסין –פגיעה במשק הסוכר, דיכאון, עצבנות ליקויי   

         למידה.

12B  – תופעות פסיכוטיות, מצבי רוח, מתח נפשי, בעיות בדיבור.

15B– בעיות נפשיות.

ביוטין – נדודי שינה, הפרעות נפשיות, דיכאון.

חומצה פולית – בעיות נפשיות.

ברזל –דיכאון וחוסר תיאבון.

קובלט – דיכאון וחוסר תיאבון.

אינוסיטול – נדודי שינה, הפרעות רגשיות.

חומצה פארא אמינו בנזואינית – דיכאון, מצבי רוח, הפרעות נפשיות.

סידן – עצבנות, מתח, נדודי שינה.

מגנזיום – רגזנות, עצבנות, טיקים, פרכוסים.

מנגן – אדישות מינית, בלבול, שיבושי פעילות עצבית.

זרחן – עצבנות.

נחושת – שיבושי פעילות עצבית (נזק לציפוי המיאלין – הציפוי העצבי).

סלניום – דיכאון.

יוד – דיכאון, הפרעות נפשיות ומנטאליות.

אומגה 3 –חומצת שומן חיונית שגופנו אינו יכול ליצר בעצמו.

במחקר שנערך על ידי המחלקה הפסיכיאטרית של בית החולים האוניברסיטאי הסיני שבטייוואן התגלה קשר בין חוסר חומצת שומן חיונית אומגה 3 בתאי הדם ובתזונה דלה באומגה 3 לבין מצבי דפרסיה פסיכיאטרית.

היפוגליקמיה

היפוגליקמיה או סוכר נמוך בדם נפוץ הרבה יותר מכפי שנוטים לשער. תכופות סוככר נמוך נגרם כתוצאה מהרביית פחמימות דרך חטיפים, ממתקים עתירי סוכר, בצקים וכדומה.

בדורות האחרונים הולעטו ילדים כבר כפעוטות במיני מתיקה וחטיפים על בסיס יומיומי, מה שפגע ביכולות המנטליות שלהם ובעיות  אחרות. להלן:

סימפטומים נפשיים של היפוגליקמיה

o        תחושת טרדה. דאגה מתמדת ועד פאניקה.

o       עצבנות.

o       רגזנות.

o       אגרסיה – התפרצויות זעם ללא סיבה.

o       חוסר מנוחה.

o       התנהגות אובססיבית -  קומפולסיבית. פוביות.

o       שכחנות. פיזור נפש.

o       טשטוש. חוסר ריכוז. תחושת מעופפות.

o       דיכאון – מאופיין במועקה פיזית בבית החזה.

o       התנהגות בלתי חברתית.

o       התקפות בכי, ללא סיבה.

o       סיוטי לילה. והתעוררות עם זיעה קרה.

o       הפרעות קשב, ריכוז והתמקדות.

תהליך ההיפוגליקמיה

1.     אכילה או שתייה של מזון עתיר פחמימות/סוכרים.

2.     הגוף משחרר אינסולין על מנת להחדיר את הסוכר לתאים – אך כמות האינסולין המרובה מסלקת את מרבית הסוכר מן הדם והאדם נשאר עם סוכר נמוך מידי בדם  ונכנס לתחושת דחיפות (אמרג'נסי) – סימפטומים אפשריים : ערפול, חולשה, טשטוש.

3.     הגוף מגיב למצב הדחיפות על ידי "שפיכת" אדרנלין אל תוך המערכת. כתוצאה מכך צצים סימפטומים נוספים: מתח, דפיקות לב מואצות, רגזנות, רעב. צורך דחוף 'לשאוב' מזון פנימה.

כתוצאה מכך האדם חש לאכול סוכרים/פחמימות נוספים ורכבת ההרים ההורמונאלית הזאת  עולה ויורדת ללא הרף.

כתוצאה מחברת השפע המערבית – רובנו חווים ברמה זו או אחרת מצבים היפוגליקמיים. אבל הסובלים העיקריים הם ילדים הגדלים על חטיפים ועל ג'אנק פוד.

כלומר מרביתם.

הם סובלים ממצבי היפוגליקמיה המתבטאים הן בהתנהגות רגזנית פרועה עד אלימות וחוסר שליטה. 

הפרעות לימוד הן פועל יוצא של כל זה.

מאחר ומצבי נפילת סוכר גורמים להפרעות קשב וריכוז  קשיי התמקדות ואפילו היפראקטיביות.

המלצות לתזונה מאוזנת

קווקר – עתיר ויטמינים. מרגיע ומאזן את מערכת העצבים הרגשית והפיזית. דייסת קווקר (עדיף על בסיס מים או חלב שיבולת שועל), גרנולה, עוגיות קווקר)

טחינה גולמית – עתירת סידן הנספג בגוף כמעט במלואו ותורם הן לרוגע נפשי והן לבניית עצמות ושמירתן.

טחינה גולמית + דבש או סוכר פירות= חלווה. ממתק מספק בריא וטעים מאוד.

לצמחונים – שתי ביצים ליום. הביצים מספקות את כל חומצות האמינו שהגוף נזקק לבנייתו ושאינו מסוגל לייצרן בעצמו. עדיף לאכול ביצה רכה או חביתת עין או עלומה שאז החומר המתחלב שבחלמון עדיין במלוא פעילותו ומונע יצירת כולסטרול בגוף.

קמח מלא ומוצריו - פסטה, לחם, לחמניות, אטריות ופיתות – מקמח מלא.

קמח לבן ומוצריו – לא רק שהם ריקים ונטולי ויטמינים כמעט אלא שלשם עיכולם – הם גונבים ויטמיני B מהגוף המדולדל כבר וגורמים לחוסר נוסף! התוצאה מתח נפשי חוסר ריכוז וכדומה. ראה בטבלת החסרים.

חלב וגבינות עיזים – מתאימות לגוף האדם יותר ממוצרי פרה.

מוצרי פרה מכילים בין השאר סוכר לקטוז שעם הגיל האנזים המעכל אותו הולך ונעלם מה שגורם לבעיות עיכול כמו גזים נפיחויות וחוסר נוחות.

בנוסף לכך חלב הפרה עתיר בסידן שנועד לגדל את עצמותיו העבות של בעל חיים שמשקלו ינוע בין 400  ל 700 ק"ג. לא ממש דומה לצרכיו של יצור אנוש. עם כל לגימת חלב פרה או מנת גבינה אנו מגיחים פנימה מנה גדושה של סידן שהגוף כלל אינו מעכל, אך לעומת זאת המוח המודע לעודפי סידן בלתי סבירים או מתאימים מודיע לגוף להיפתר מסידן. בעקבות חישוב מהיר הוא מגיע למסקנה  שכמות הסידן הגבוהה ביותר בגוף נמצאת בעצמות ולכן הגיוני ביותר להיפתר מסידן- שם. וכך הוא עושה. כן, מוצרי חלב פרה מסייעים מאוד לאוסטיאופורוזיס.

חלב עיזים הדל בלקטוז ומיועד לבעל חיים שמשקלו דומה יותר למשקל אדם ממשקלן של פרות אינו עתיר סידן בלתי יעיל ואינו מזיק כחלב פרה. אם חייבים מוצרי חלב הרי שעדיף  גבינות מחלב עיזים או כבשים.

פרט לחלב עיזים קיימים תחליפי חלב נפלאים כמו:

חלב אורז, חלב שיבולת שועל, חלב קינואה,וחלב שקדים.

כולם נפלאים לבישול דייסות ולאכילה עם דגני בוקר מלאים, גרנולה, קינואה תפוחה וכדומה.

כמה שפחות מזון מעובד – ככל שהמזון שאנו קונים קרוב יותר למצבו הטבעי ואינו מעורבב עם חומרים נוספים כך הוא יעיל יותר לבריאותנו ומזיק פחות.

להרבות באכילת ירקות ופירות – עדיף אורגניים ככל שניתן.

קיטניות – הן מזון מצוין המשלב פחמימות וחלבונים. ככל האפשר עדיף להנביט אותן קודם לכן. קיטניות מונבטות עתירות חלבונים ועשירות בויטמינים לפעמים פי שניים ושלושה, ועשירות באנזימי עיכול.

חלקם של המונבטים אף מסייעים בריפוי מחלות קשות, נמצא שבנבטים קיימים מרכיבים פעילים אשר מגוננים מפני התפתחות גידולים ממאירים.

תוספים למזון

אך מה שעלול לפגוע בבריאותנו הפיזית והנפשית  איננו רק מה שאין אנו מספקים לגופנו.

חומרים שאנו אכן מכניסים לגופנו דרך חלק מן המזון – פוגעים גם פוגעים בנו!

והכוונה הינה לתוספים השונים שחברות המזון מכניסות למזון מוכן ולמזון שעבר עיבוד. תוספים הנועדים לשפר את צבעו, המרקם שלו, ריחו וטעמו.

תוספים אלה עלולים לגרום לנזקים כבדים.

הם גורמים לבעיות של מערכת הנשימה, מגרנות, בעיות של מערכת העיכול, לאלרגיות ועד לבעיות של היפראקטיביות והפרעות קשב וריכוז.

באלו תוספים מדובר

ý    תוספים המשפרים או משנים את צבע המזון – דהיינו צבעי מאכל.

ý    תוספים המשמרים את המזון, על מנת שיהיו לו חיי מדף ארוכים.

ý    תוספים המשפרים את ריחו וטעמו.

ý    תוספים גורמי לחות – על מנת למנוע את התייבשותו – למשל עוגות מדף.

ý    מונעי קצף – למראה אסתטי.

ý    מונעי הדבקה.

ý    מלבינים מכל הסוגים.

ý    הזרקות מים – מלאות חומרים של צבע לייפוי הבשר וחומרי שימור לבל יירקב.

כל אלה מתווספים לכל סוגי המזון המוכן, כמו למשל:

חטיפים, ממתקים, מזון מבושל הקנוי במרכולים, בשר קפוא, נקניקים ונקניקיות, המבורגרים, פסטרמות, סלטים מוכנים מכל הסוגים ועוד ועוד.

                     לדוגמה:

·        צבע מאכל  צהוב – המסומן על מוצרים כ: 102 E ושמו טרטרזין – זפת הפחם (עשוי מנפט). במחקר מעמיק ומקיף שנערך באוסטרליה נמצא שיש לו קשר מובהק להיפראקטיביות והפרעות קשב וריכוז אצל ילדים.                                                                 

החומר נמצא במוצרים אלה למשל:

שקדי מרק, דגני בוקר, אטריות, פסטה מכל הסוגים, מרקים, מסטיקים, מעדני חלב, משקאות תוססים, גלידות, שלגונים ורטבים מסוימים.

עלולים לגרום לבעיות בריאות שחלקן קשות מאוד וחשודים בגרימת היפראקטיביות ובעיות קשב וריכוז הם גם:

 122 E-  124-E  127 E-  129 E- 132 E -133E - .

ובל נשכח כמובן את הריסוס הכימיקלי הרעלי המשופע על הירקות והפירות שאנו אוכלים  וממלא גם את הבשר העוף והביצים דרך תזונת  הבקר והעופות.

פלואור – במים ובמשחות השיניים

הפלואוריד המצוי במשחות ובג'ל לשיניים הינו לרוב נתרן פלואוריד שהינו פסולת לוואי מתעשיית האלומיניום. הפלואוריד המוסף למי השתיה הינו חומצה הידרו פלואורוסילית או סיליקו פלואורית המהווים פסולת לוואי בתעשיות הזכוכית והדשנים הכימיים

 החוקרת דוריס ג'ונס מעידה על כך כי קיימים כיום מחקרים המוכיחים כי הפלואוריד עלול להזיק כמעט לכל איבר בגוף האדם וכי הוא אחראי באופן חלקי  על  בעיות  כהיפראקטיביות בעיות קשב וריכוז, מצבי רוח ובעיות התנהגותיות שונות. ולמחלות  כפיברומיאלגיה, סינדרום התשישות הכרונית, בעיות לב, לחץ דם נמוך, וסוגי סרטן שונים, וגורם להפלות, ומומים מולדים על ידי פגיעה בעובר.

הפלואור גם  מפריע לבניית עצמות בעיקר בתקופת הגדילה וההתפתחות אצל  ילדים.

הוא רעיל יותר מעופרת ומעט פחות מזיק מזרניך ומשמש מרכיב בחומרים לקטילת מזיקים מכרסמים ופיטריות ומהווה מרכיב בתרופות מאלחשות ומרדימות.

החוקר גון ל. וולבדבוט מצא כי מלבד היותו של הפלואור מזיק לשיניים ולעצמות הוא גם פוגע בכל הרקמות רכות בגוף. במחקר שערך גילה כי יון  הפלואורין הקטן בעל המטען החשמלי הגבוה יכול לחדור לכל תא בגוף ולהתחבר ליונים אחרים. נמצא שהוא מפריע  למטבוליזם הסידן והזרחן כמו גם לתפקוד יותרת בלוטת התריס.

המאפיין הרעלת פלואור בד"כ תשישות קשה. העייפות נגרמת כתוצאה מפגיעה בהורמוני בלוטת התריס. שכן בנוכחות הפלואורין מסולק היוד. אותו יוד לו זקוקה הבלוטה על מנת לתפקד.

ב1950 חמש שנים לאחר החדרת פלואור למי השתיה בגרנד רפידס בארצות הברית כמעט הוכפלו מקרי התמותה במקום ממחלות לב ואילו  מקרי התמותה מסכרת, סרטן וטרשת העורקים עלו במידה ניכרת מכל מקום אחר בארצות הברית.

החוקר היפני טקה מורי מצא כי יש קשר ישיר בין מחלות לב לבין  רעלת פלואוריד בשיניהם של ילדים ששתו מים מופלרים.

הפלואור משפיע לרעה על המוח ועל מערכת העצבים המרכזית וגורם לבעיות נוורולוגיות כמו: סחרחורת, עוויתות גפיים, כאבי ראש, הפרעות ראיה, נזק לרקמות חוט השדרה ועוד.

נתונים סטטיסטיים מורים כי תמותת ילדים מתת תזונה בעיר קוריקו בצ'ילה גבוהה ב 104% מתמותת ילדים מאותה בעיה באזורים אחרים בצ'ילה. מימיה של קוריקו מופלרים מאז 1953.

ובחדשות בשנת 2006 כבר פורסם בארץ שמחקר הוכיח כי פלואור גורם לילדים לסרטן העצמות.

ישראל הינה המדינה האחרונה בעולם, מלבד אירלנד שבה הרשויות עדיין מוסיפות פלואור למי השתייה!

מה לעשות?

לשתות ולבשל אך ורק במים מינראלים – עדיף כאלה שאינם תוצרת הארץ. בשהותי ב2006 בקיבוץ גונן התלוננו חברי הקיבוץ בפני על שהם נאלצים לאחרונה להוסיף פלואור למי השתייה הנפלאים שלהם, משום שהרשויות התנו בזאת את רשותם שהקיבוץ ישווק את המיים ברחבי הארץ. כך שלא בטוח שלא כל המים המינראלים תוצרת הארץ הינם נטולי תוספת פלואור.

על משחות שיניים

כך שלא מספיק שאנחנו מקבלים אותו במים המופלרים בישראל אנחנו מקבלים אותו גם במשחות השיניים והפלואור נספג הן דרך ריריות הפה והן בבליעה בלתי מכוונת.

בכלל, משחות השיניים הרגילות מלאות חומרים "נפלאים התורמים לבריאות" המין האנושי. במידה כזו שהן מעלות את הסיכון לסרטן הפה.

סרטן הפה הינה אחת המחלות האכזריות ביותר שקיימות. בד"כ זהו סרטן מסוג קרצינומה, השולחת גרורות לכל הגוף דרך מחזור הלימפה. לכן גילוי מוקדם של רופא שיניים יכול להציל חיים!

המרכיבים החשודים כמסרטנים הם:

סודיום לאורל – SLS

סולפט שהוא דטרגנט חזק ומזיק הנמצא בעולם בשימוש במוסכים לניקוי כתמי שמן, מרצפות וניקוי גריז ממנועים.

יתרונו: זול.

השפעתו על תאי האפיטל המצפים את חלל הפה הרסנית. הוא פוגע בחלבונים  בקרום התא, מקלף את תאי האפיטל וגורם לאפטות. השפעתו ההרסנית על תאי התא מגבירה את חדירות התא ומאפשרת חדירת חומרים כימיים רעליים עד כדי שינוי סרטני.

סודיום סכרין

משנת 1977 ועד 2000 הוגדר סודיום סכרין ברשות הפדרלית להגנה מסרטן – כחומר מסרטן. והוא הוחזר לשימוש ע"י לחץ של הקונגרס האמריקאי שייצג לכאורה את רצון העם, לאחר שנמצא כי האספרטיים מזיג לכאורה אפילו יותר.

במחקרים שנערכו על בעלי חיים נמצא כי הסכרין גרם לסרטן שלפוחית השתן, אך לא הוכח שגם אצל בני אדם. קיים חשש נוסף שלא אומת כי הסכרין גורם לסרטן שחלות ורחם אצל נשים.

חומרים מזיקים נוספים במשחות שיניים

חומצה בנזואית-  שמו האמיתי של האספירין.

פרופילן גליקול – חומר מלחלח הרעיל בכמויות גדולות.

סויה?  היו זהירים עם מזון זה

יש לדעת כי כבר לפני למעלה מעשור הוצאה בארצות הברית הסויה בתחליפי חלב לתינוקות – אל מחוץ לחוק .

הסיבה לכך:

מנת אבקה תחליף לחלב לתינוק שווה = לכ - 5 גלולות נגד הריון. (סויה הינה פיטואסטרוגן. משתמשים בה תכופות נגד  תופעות גיל המעבר מהיותה אסטרוגן צמחי).

במאה גרם סויה יש גרם אחד של איזולפבונים, שמקבילים ל- 100 מיקרוגרם של אסטרוגן. מאה מיקרוגרם של אסטרוגן  מקבילים לכמות של גלולה אחת למניעת הריון!

ילדות שהוזנו מינקותן והלאה בסויה כתחליפי חלב ולאחר מכן כתזונה נפוצה 'נהנו' מהתבגרות הורמונלית מואצת שכללה הנצת שדיים ושער ערווה בגיל 6-7 והופעת מחזור חודשי בגילאי 8-9.

בנים שהוזנו כך נטו לסבול מבעיות אין אונות כבוגרים, ולפעמים מזהות מינית מעורפלת .

הנשים היפניות ידועות ככאלה שאינן סובלות מגלי חום והן אוכלות מינקותן טופו על רמה יומיומית.

(אולי אני טועה, אבל האם מישהו נתן את דעתו על כך שהגברים היפנים נהנים בסופו של יום עבודה מחברתן של מארחות שהדבר הכי סקסי שמתרחש בחברתן זה שירת קריוקי משותפת... :-))

לעיתים אכילת סויה על בסיס קבוע גורמת לכך שהגוף ממעט או מפסיק לגמרי לייצר אסטרוגן, משום שהוא מקבל אותו מבחוץ. קיימים מחקרים המקשרים זאת עם מצבי שיטיון אצל גברים ביחס של כמעט 2.5 יותר משאר האוכלוסיה שאינה אוכלת מוצרים אלו.

כשאנו מדברים על סויה אנו מתכוונים לתחליפי בשר מכל הסוגים לטופו, לחלב סויה ואבקת תחליף חלב לתינוקות. ברוטב סויה ובשמן סויה אין איזופלבנואידים שהם פיטואסטרוגן כך שהם בטוחים לשימוש .

  אבל הסויה אינה פוגעת רק האיזון ההורמונלי אלא גם בבלוטת התריס.

סטטיסטית נמצא כי סרטן בלוטת התריס מופיע בשכיחות גבוהה אצל תושבי אסיה האוכלים סויה כחלק מן התפריט הקבוע שלהם.

הסויה יחד עם משפחת המצליבים ידועים כמאטים את פעילות בלוטת התריס. ואחת התופעות הנפוצות של פגיעה זו – היא דיכאון.

רחל בר-אור הינה דוקטוראנטית בנטורופתיה. rakelbarorr.com