שינוי וצמיחה אישית דרך 'קפיצת הקאנגורו' . 

שמי תמר יואל ובהמשך למאמרי הקודם פה , ברצוני להמשיך את סדרת המאמרים שלי בנושא של חשיבה הכרתית ולהתמקד הפעם בנושא החשוב של שינוי וצמיחה דרך הרעיון של: " קפיצת הקאנגורו'.

לפעמים שינוי דורש זינוק גדול קדימה מתוך שמחה והתלהבות.

החוכמה הרווחת גורסת כי שינוי הוא ?תהליך?. שינוי זה כואב ומפחיד ולכן יש לגייס משאבים פנימיים וחיצוניים, לפעול בהדרגה, צעד אחר צעד, לשקול היטב כל מהלך, להתייעץ, לנתח את כל החלופות, לעשות הערכות מצב.

החוכמה הרווחת גורסת ששינויים מהירים הם מסוכנים. יחד עם זאת, גישה כזו לשינוי יכולה גם ליצור מגבלה וכובד. זו גישה שעלולה לעיתים קרובות לטמון בחובה את זרעי ההפסד והבינוניות. ישנם רגעים בהם נדרשת תנועה מסוג שונה לגמרי - תנועה של זינוק קדימה. כותב רבי יוסף אלבו זצ"ל בספרו: 'ספר העיקרים',מאמר שלישי ,פרק א' : ?והמחשבה היא שיסתכל כי מכל אחד מן הנבראים הנראים לעין יש ליקח ראיה על איזו מידה טובה או מוסר השכל או דבר חכמת בינה? אז בואו וניקח מוסר השכל מחיית הקנגורו.

תנועה של קנגורו היא זינוק כזה של שינוי: קפיצה *קוואנטית ומלהיבה המדלגת בבת אחת על מכשולים ותהומות ומציבה אותנו במקום חדש לגמרי. מבט על המבנה ואופן התנועה של הקנגורו הוא השראה לכל מי שרוצה שינוי. ראשית , אלה הרגליים החזקות. ברמה הסמלית הרגליים מחברות אותנו לקרקע, למציאות ולחומר. זינוק אל החלום חייב להיעשות מתוך קרקע יציבה, מתוך ראיית המציאות. יש לדעת מהי ?אפשרות מאתגרת? לעומת מה שהוא בלתי אפשרי (לפחות בטווח הנראה לעין) .שנית , נדרש בסיס. בכל כף רגל יש חמש אצבעות. חמש הוא מספר המסמל בסיס חזק. ההקבלה היא הבנה ביחס לטיב המקום ממנו אנו יוצאים לדרך. מהם האידיאלים , האמונות, וההתנהגויות שאנו רגילים ליישם - מהי ?הנוסחה המנצחת? שלנו - זו שהביאה אותנו עד הלום אך גם מגבילה את התקדמותנו מכאן והלאה?

הבנה זו דורשת תהליך של חקירה עצמית נוקבת , על מנת לראות בבהירות את הדברים כפי שהם , כולל, ובמיוחד, את העובדות על עצמנו והמגבלות הלא נעימות שלנו. שלישית , המהירות. בשלב התנועה נע הקנגורו במהירות רבה ביותר. הוא אינו עוצר כדי לחשוב לאן, הוא ממוקד ומאפשר לאינסטינקטים להוביל אותו. ואנחנו , במקום לעצור ולחשוב על כל צעד ושעל לפרטי פרטים עלינו לאפשר לעצמנו במצבים כאלה לקבל הדרכה מהאינסטינקטים ומהבטן , לאזן את הידע השכלי עם אמונה מוצקה בבורא עולם , בעצמנו ובעתיד , ולהתחיל לנוע קדימה במהירות וללא פחד. כי פחד שכזה , משמעו שמשהו פגום אצלנו בנושא האמונה והביטחון בה' יתברך. משמעות "רוח הקנגורו" שהיא מזניקה אותנו לקפיצה אחת גדולה קדימה מעל כל המכשולים והפחדים שמנעו מאיתנו עד כה לממש את חלומותינו.

תנועת הקנגורו הוא תנועה של התלהבות, שמחה והרפתקה. חיית הקנגורו מאתגרת אותנו להעיז ולזנק אל הבלתי- נודע (עם הפחד או בלי הפחד) על ידי חיבור לקצב הפנימי והידע האינטואיטיבי יחד עם אמונה מוחלטת בבורא עולם שלא ייתן לנו ליפול - כי גם בורא עולם מצפה מאיתנו שננוע קדימה ולא נהיה כמו מלאכים - בבחינת 'עומדים': "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה" (זכריה, ג' ז) - היינו, השוני בין אדם למלאך , שהמלאך עומד לעולם ואינו משתנה , הוא לא מבצע שום שינוי במדרגתו. אך לא כך מצופה מן האדם שהוא בבחינת הולך ומוסיף , כי אם אנחנו מתפללים על משהו בכל מאודנו , מאמינים בו בכל ליבנו , מדמיינים אותו בצבעים חיים ופועלים להשיגו בהתלהבות , אזי מן ההכרח שיתגשם , בעז"ה.