חנוכה, חג הניסים.
נס פך השמן שהספיק לשמונה ימים. איך אפשר לקחת את זה לימינו?
מה חסר לנו תמיד והיינו רוצים שיספיק לנו יותר? "זמן"
אז אולי נסתכל על זמן קצת אחרת?
אולי זמן הוא קצת פאסה?
אולי זמן הוא המצאה מודרנית ובכלל לא רלוונטי?
אקהרט טול, בספרו "כוחו של הרגע", אומר משפט כל כך טריוויאלי:
"אנחנו לא יכולים לפעול אף פעם בעבר או בעתיד והרגע הנוכחי הזה קורה עכשיו".
כמה קשה לנו להיות במקום אחד בזמן אחד. דווקא במקום (זמן) היחיד שאפשר לפעול בו - עכשיו!
כמה פעמים אנו נמצאים מול רשימת מטלות שיש לנו לעשות, ולא עושים כלום?
מצד אחד אנחנו בלחץ מכל אותן מטלות, ומצד שני מכים עצמנו שלא עשינו עד עכשיו ועכשיו יש לנו הרבה...
אז מה קורה כאן?
אנחנו כאן, עכשיו, עם יכולת לעשות, אבל אנחנו מנסים להיות בשני מקומות בבת אחת (הווה ועבר או הווה ועתיד) והכי חשוב בלחץ!!!
אז אולי זמן אינו רלוונטי?
כמה פעמים קרה לכם שחמש דקות מרוכזות נראו כמו שעה ואתם מופתעים איך הספקתם ואתם מרוצים מהתוצאה?
אם נשים פוקוס על מה שבשליטתנו, ועל הדברים שאנחנו יכולים להשפיע עליהם, ונעזוב את אלו שלא, ראו זה נס- הזמן "נמתח" ופתאום מספיק לנו.
במקום לנהל את הזמן ולנסות לשלוט בו (מישהו יודע איך עושים את זה?)
ננהל את האנרגיה שלי, הפוקוס שלי, את הפעולות שלי, את הצרכים שלי (גם להראות טוב זה צורך), אפסיק להנדס רשימות ופשוט אפעל.
במקום האמונה שזמן זה, או שיש אותו או שאין אותו, נחליף בהנחה שאולי אפשר לייצר זמן?
אולי להקפיד יותר על מה אני אומר לו כן ועל מה אני אומר לא, ייצר לי יותר זמן?
נפסיק להתנגד ולהאשים את מה שקורה ופשוט נפעל מתוך זה.
במקום להתנגד למשבר הכלכלי ולנסות לנתח מתי הוא יגמר ולמה זה קרה לנו, נתמקד במה אנחנו כן יכולים לעשות עכשיו ודווקא עכשיו. לא נתמקד בבעיות אלא נתמקד בהזדמנויות שמאחוריהן.
מתאמנים שלי עברו מימי עבודה של 13-15 שעות ל-9 שעות עם אפקטיביות הרבה יותר גבוהה. איך? כי הם פשוט היו. היו לא רק פיסית, אלא פשוט, כשהיו בעבודה השאירו את הבית בבית, האצילו סמכויות, התמקדו במה צריך לעשות ושחררו. וכשהיו בבית, השאירו את העבודה בעבודה. ופתאום שיחות של: "אני לא רואה את הילדים, אין לי זמן לעצמי אני אמא לא מספיק טובה", נעלמו.
כשננטרל את מושג הזמן, כשנפעל מתוך מה שחשוב ולאו דווקא דחוף נעלה אפקטיביות.
כמה שקט, אנרגיה וזמן נוסיף למעגל ההשפעה שלנו.
כל כך פשוט? האמת? כן, די פשוט.
אם נתעסק באמת ב"כאן ועכשיו" ולא נתחרט בגלל מה שלא הספקנו בעבר או לא מה מחכה לנו בעתיד, אז ראו זה פלא, פתאום יהיה לנו זמן!!!
נס פך השמן שהספיק לשמונה ימים. איך אפשר לקחת את זה לימינו?
מה חסר לנו תמיד והיינו רוצים שיספיק לנו יותר? "זמן"
אז אולי נסתכל על זמן קצת אחרת?
אולי זמן הוא קצת פאסה?
אולי זמן הוא המצאה מודרנית ובכלל לא רלוונטי?
אקהרט טול, בספרו "כוחו של הרגע", אומר משפט כל כך טריוויאלי:
"אנחנו לא יכולים לפעול אף פעם בעבר או בעתיד והרגע הנוכחי הזה קורה עכשיו".
כמה קשה לנו להיות במקום אחד בזמן אחד. דווקא במקום (זמן) היחיד שאפשר לפעול בו - עכשיו!
כמה פעמים אנו נמצאים מול רשימת מטלות שיש לנו לעשות, ולא עושים כלום?
מצד אחד אנחנו בלחץ מכל אותן מטלות, ומצד שני מכים עצמנו שלא עשינו עד עכשיו ועכשיו יש לנו הרבה...
אז מה קורה כאן?
אנחנו כאן, עכשיו, עם יכולת לעשות, אבל אנחנו מנסים להיות בשני מקומות בבת אחת (הווה ועבר או הווה ועתיד) והכי חשוב בלחץ!!!
אז אולי זמן אינו רלוונטי?
כמה פעמים קרה לכם שחמש דקות מרוכזות נראו כמו שעה ואתם מופתעים איך הספקתם ואתם מרוצים מהתוצאה?
אם נשים פוקוס על מה שבשליטתנו, ועל הדברים שאנחנו יכולים להשפיע עליהם, ונעזוב את אלו שלא, ראו זה נס- הזמן "נמתח" ופתאום מספיק לנו.
במקום לנהל את הזמן ולנסות לשלוט בו (מישהו יודע איך עושים את זה?)
ננהל את האנרגיה שלי, הפוקוס שלי, את הפעולות שלי, את הצרכים שלי (גם להראות טוב זה צורך), אפסיק להנדס רשימות ופשוט אפעל.
במקום האמונה שזמן זה, או שיש אותו או שאין אותו, נחליף בהנחה שאולי אפשר לייצר זמן?
אולי להקפיד יותר על מה אני אומר לו כן ועל מה אני אומר לא, ייצר לי יותר זמן?
נפסיק להתנגד ולהאשים את מה שקורה ופשוט נפעל מתוך זה.
במקום להתנגד למשבר הכלכלי ולנסות לנתח מתי הוא יגמר ולמה זה קרה לנו, נתמקד במה אנחנו כן יכולים לעשות עכשיו ודווקא עכשיו. לא נתמקד בבעיות אלא נתמקד בהזדמנויות שמאחוריהן.
מתאמנים שלי עברו מימי עבודה של 13-15 שעות ל-9 שעות עם אפקטיביות הרבה יותר גבוהה. איך? כי הם פשוט היו. היו לא רק פיסית, אלא פשוט, כשהיו בעבודה השאירו את הבית בבית, האצילו סמכויות, התמקדו במה צריך לעשות ושחררו. וכשהיו בבית, השאירו את העבודה בעבודה. ופתאום שיחות של: "אני לא רואה את הילדים, אין לי זמן לעצמי אני אמא לא מספיק טובה", נעלמו.
כשננטרל את מושג הזמן, כשנפעל מתוך מה שחשוב ולאו דווקא דחוף נעלה אפקטיביות.
כמה שקט, אנרגיה וזמן נוסיף למעגל ההשפעה שלנו.
כל כך פשוט? האמת? כן, די פשוט.
אם נתעסק באמת ב"כאן ועכשיו" ולא נתחרט בגלל מה שלא הספקנו בעבר או לא מה מחכה לנו בעתיד, אז ראו זה פלא, פתאום יהיה לנו זמן!!!