לפני כשבועיים התחלתי להרגיש שחיפוש אחר אושר אמיתי לא דורש ממני לעלות על מטוס ולחפש הרפתקאות רחוקות, אלא אפשר וצריך למצוא אותו בארצנו הקדושה ישראל.
יום ראשון כו' בתמוז יצאנו עם בוקר למעלה מ-50 איש לסיור בצפון, שכל כולו רוחניות ואושר כשהתפריט מורכב מסיור בקברות צדיקים ,תפילות,תקיעות שופר ,נגינה ערבה מתובלת בשירי קודש וארוחה כיד המלך פרי בישולם של מספר צעירים שהפכו את אחד היערות בצפון למעין גן אירועים .
יוזמת והנהגת הטיול התבצעו הודות לרב שמואל אברך שליט"א ,פעיליו הנאמנים ואברכי הכולל אש דת כפר סבא בראשותו.
בתחילתו של הסיור הגענו לקברו של ר' יונתן בן עוזיאל ששם ידוע שכל הרוצה לבקש זיווג הגון ומוצלח בישראל, יגיע לשם ויישא תפילה לבורא עולם.
כשנכנסתי למתחם הקבר לא שיערתי עד כמה אתחיל להבין את טעויותיי מהעבר. איפה לא הייתי וטיילתי וכמה ריגושים חיפשתי ושום דבר לא ריגש אותי עד אשר שמעתי את קול תקיעות השופר של הרב שמואל אברך ,שלוו בתפילת הציבור בוקעת הרקיעים של "ה' אל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת...".
באותם רגעים הרגשתי שאני ממריא אל על ומתחבר לבורא עולם ובאמת יכול להגיד לו עד כמה התגעגעתי אליו וכמה אני בתור בחור צעיר זקוק לו בצומת הדרכים אשר אני נמצא בה.
לאחר מכן המשכנו לקברו של ר' שמעון בר יוחאי,קברו של שר צבאו של שלמה בניהו בן יהוידע והמעיין של שמעיה ואבטליון שמי שלא טבל בו לא הרגיש מים קרים מימיו. גם במשך הנסיעה חזרה לכפר סבא עירנו, הרגשת ההתעוררות הרוחנית לא נחה לרגע, כאשר אברכי הרב פתחו בשירת קודש שסחפה את כלל הנוסעים כשבנוסף לקראת הסוף קיבלנו בונוס העונה לשם " אלוף הארץ בג'ודו חוזר בתשובה" וכל זאת מעורבב עם קולותיו הרועמים שריתקו אותנו למסך.
אם ציינתי מקודם שלסיור זה הספיק אוטובוס אחד, אזי לסיור ההילולה של ר' אור החיים הקדוש להר הזיתים שהתקיים ביד' בתמוז ,כמעט ולא הספיקו שני אוטובוסים. איך שהשמועה פרשה לה כנפיים!!!
לסיור זה שלווה בעשרות צעירים הייתה התכוננות כמו למבצע צבאי.
היו מפקדי פלוגות ששמם שמור במערכת, אחראי לוגיסטיקה,חיל חינוך ובידור ושני נהגים, כשעל כל המבצע פיקח בחרדת קודש הרב שמואל אברך שליט"א.
בתחילתו של המסע עצרנו באחד היערות בדרך לירושלים והתחלנו בתפילה שעליה נאמר "ואליהו לא נענה אלא במנחה".
לאחר מכן המשכנו בדרכנו לעבר עיר הבירה של מדינתו היהודית ירושלים.
מה אומר לכם גולשי נוער היקרים? לא משנה כמה פעמים אגיע לירושלים תמיד ארגיש בה ניחוח מיוחד שאין גם לא בדרום אמריקה.
אולי זה האוויר הצלול כיין, אולי זה האנשים הססגוניים, אולי זה הקדושה וההיסטוריה של העיר ואולי זה העתיד הצפוי לנו בעיר הזאת כשהמילה הר הזיתם יבקע מהדהדת בראשי כל הזמן.
בהגיענו אל העיר נהגנו החליט לעשות לנו כמו שאומרים בתימנית "סיבובים סיבובים" ורק לאחר משחקיו של יצר הרע ירדנו מהאוטובוס והגענו לרחבת הקברים של רבותינו הקדושים : הרש"ש ואור החיים הקדוש.
עכשיו עצמו עיניים וחשבו על הסיטואציה הבאה: לילה, ירושלים,אוויר קר, מולך הכותל המערבי ולידך עשרות אנשים נאספים אל מול הקבר של הרש"ש הקדוש, כשפתאום נשמע קול השופר ההולך וחזק מאוד של הרב שמואל אברך שחודר ללבך בחדות הנמשלת למעופו של טיל המשוגר אל המטרה.
לאחר כחצי שעה של שעת ת"ש שבה כל אחד נשא את תפילותיו הייחודיות לו, הגענו לאוטובוסים ושם חיכו לנו בורקסים, קרואסונים, שתייה קלה כשכל זאת נתרם ע"י בחור מבורך ששמו שמור במערכת.
הלאה.. ,
היעד הבא הוא הכותל המערבי ששם התפללנו תפילת ערבית כשלאחר מכן הגיע הצ'ופר של הערב בדמות גיטרות, דרבוקות והרבה שמח בניצוחם של עשרות הצעירים שהגיעו לטיול זה.
לאחר ארוחת ערב הגיע השיעור השבועי של הרב שמי שחשב שטיול יבטל את העיתים לתורה,לא יודע עד כמה שצמאים למשהו עושים הכול בשביל להשיג אותו.
לקראת 2 בלילה העייפות התנחלה גם אצל האנרגטיים ביננו ואנשים התחילו לנקר בעמידה וזה היה הסימן שצריך לצעוד לעבר מושבי האוטובוס המחכים לנו.
למעלה מ110 איש צעדו בשקט כשמרחוק נראינו כאילו זה עתה יצאנו ממצרים.
הגעתי לאוטובוס ולאחר שהצצתי בשעוני,עצמתי את עיניי ונרדמתי שנת ישרים כשבחלומי אני חולם על
רוחניות,תפילות, תקיעות שופר בכותל המערבי,גיטרות המתלוות לשירי קודש והרבה אושר.
בהתעוררי משנתי נזכרתי בחלומי והתחלתי לחייך .
אבי ראה אותי ושאל אותי מדוע אני מחייך לעצמי, אז עניתי לו שלפעמים חלומות מתגשמים.
מישהו צריך יותר מזה?
יום ראשון כו' בתמוז יצאנו עם בוקר למעלה מ-50 איש לסיור בצפון, שכל כולו רוחניות ואושר כשהתפריט מורכב מסיור בקברות צדיקים ,תפילות,תקיעות שופר ,נגינה ערבה מתובלת בשירי קודש וארוחה כיד המלך פרי בישולם של מספר צעירים שהפכו את אחד היערות בצפון למעין גן אירועים .
יוזמת והנהגת הטיול התבצעו הודות לרב שמואל אברך שליט"א ,פעיליו הנאמנים ואברכי הכולל אש דת כפר סבא בראשותו.
בתחילתו של הסיור הגענו לקברו של ר' יונתן בן עוזיאל ששם ידוע שכל הרוצה לבקש זיווג הגון ומוצלח בישראל, יגיע לשם ויישא תפילה לבורא עולם.
כשנכנסתי למתחם הקבר לא שיערתי עד כמה אתחיל להבין את טעויותיי מהעבר. איפה לא הייתי וטיילתי וכמה ריגושים חיפשתי ושום דבר לא ריגש אותי עד אשר שמעתי את קול תקיעות השופר של הרב שמואל אברך ,שלוו בתפילת הציבור בוקעת הרקיעים של "ה' אל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת...".
באותם רגעים הרגשתי שאני ממריא אל על ומתחבר לבורא עולם ובאמת יכול להגיד לו עד כמה התגעגעתי אליו וכמה אני בתור בחור צעיר זקוק לו בצומת הדרכים אשר אני נמצא בה.
לאחר מכן המשכנו לקברו של ר' שמעון בר יוחאי,קברו של שר צבאו של שלמה בניהו בן יהוידע והמעיין של שמעיה ואבטליון שמי שלא טבל בו לא הרגיש מים קרים מימיו. גם במשך הנסיעה חזרה לכפר סבא עירנו, הרגשת ההתעוררות הרוחנית לא נחה לרגע, כאשר אברכי הרב פתחו בשירת קודש שסחפה את כלל הנוסעים כשבנוסף לקראת הסוף קיבלנו בונוס העונה לשם " אלוף הארץ בג'ודו חוזר בתשובה" וכל זאת מעורבב עם קולותיו הרועמים שריתקו אותנו למסך.
אם ציינתי מקודם שלסיור זה הספיק אוטובוס אחד, אזי לסיור ההילולה של ר' אור החיים הקדוש להר הזיתים שהתקיים ביד' בתמוז ,כמעט ולא הספיקו שני אוטובוסים. איך שהשמועה פרשה לה כנפיים!!!
לסיור זה שלווה בעשרות צעירים הייתה התכוננות כמו למבצע צבאי.
היו מפקדי פלוגות ששמם שמור במערכת, אחראי לוגיסטיקה,חיל חינוך ובידור ושני נהגים, כשעל כל המבצע פיקח בחרדת קודש הרב שמואל אברך שליט"א.
בתחילתו של המסע עצרנו באחד היערות בדרך לירושלים והתחלנו בתפילה שעליה נאמר "ואליהו לא נענה אלא במנחה".
לאחר מכן המשכנו בדרכנו לעבר עיר הבירה של מדינתו היהודית ירושלים.
מה אומר לכם גולשי נוער היקרים? לא משנה כמה פעמים אגיע לירושלים תמיד ארגיש בה ניחוח מיוחד שאין גם לא בדרום אמריקה.
אולי זה האוויר הצלול כיין, אולי זה האנשים הססגוניים, אולי זה הקדושה וההיסטוריה של העיר ואולי זה העתיד הצפוי לנו בעיר הזאת כשהמילה הר הזיתם יבקע מהדהדת בראשי כל הזמן.
בהגיענו אל העיר נהגנו החליט לעשות לנו כמו שאומרים בתימנית "סיבובים סיבובים" ורק לאחר משחקיו של יצר הרע ירדנו מהאוטובוס והגענו לרחבת הקברים של רבותינו הקדושים : הרש"ש ואור החיים הקדוש.
עכשיו עצמו עיניים וחשבו על הסיטואציה הבאה: לילה, ירושלים,אוויר קר, מולך הכותל המערבי ולידך עשרות אנשים נאספים אל מול הקבר של הרש"ש הקדוש, כשפתאום נשמע קול השופר ההולך וחזק מאוד של הרב שמואל אברך שחודר ללבך בחדות הנמשלת למעופו של טיל המשוגר אל המטרה.
לאחר כחצי שעה של שעת ת"ש שבה כל אחד נשא את תפילותיו הייחודיות לו, הגענו לאוטובוסים ושם חיכו לנו בורקסים, קרואסונים, שתייה קלה כשכל זאת נתרם ע"י בחור מבורך ששמו שמור במערכת.
הלאה.. ,
היעד הבא הוא הכותל המערבי ששם התפללנו תפילת ערבית כשלאחר מכן הגיע הצ'ופר של הערב בדמות גיטרות, דרבוקות והרבה שמח בניצוחם של עשרות הצעירים שהגיעו לטיול זה.
לאחר ארוחת ערב הגיע השיעור השבועי של הרב שמי שחשב שטיול יבטל את העיתים לתורה,לא יודע עד כמה שצמאים למשהו עושים הכול בשביל להשיג אותו.
לקראת 2 בלילה העייפות התנחלה גם אצל האנרגטיים ביננו ואנשים התחילו לנקר בעמידה וזה היה הסימן שצריך לצעוד לעבר מושבי האוטובוס המחכים לנו.
למעלה מ110 איש צעדו בשקט כשמרחוק נראינו כאילו זה עתה יצאנו ממצרים.
הגעתי לאוטובוס ולאחר שהצצתי בשעוני,עצמתי את עיניי ונרדמתי שנת ישרים כשבחלומי אני חולם על
רוחניות,תפילות, תקיעות שופר בכותל המערבי,גיטרות המתלוות לשירי קודש והרבה אושר.
בהתעוררי משנתי נזכרתי בחלומי והתחלתי לחייך .
אבי ראה אותי ושאל אותי מדוע אני מחייך לעצמי, אז עניתי לו שלפעמים חלומות מתגשמים.
מישהו צריך יותר מזה?
