מתחים בזוגיות מתרחשים בין שניכם. אולם זוהי חוויה אישית של כל אחד מכם. כל אחד מכם מהווה טריגר למתח של השני. האחד עושה/אומר משהו, והשני מגיב אליו ביצירת מתח (או כעס, עלבון, תסכול או קינאה וכו'). תגובת המתח שלו תעיר תגובת מתח אצל הראשון. תגובת המתח אצל הראשון תעצים את תגובת המתח של השני, וכן הלאה. כלומר לכל אחד יש תגובה אישית של מתח שהולך ומתפתח עם תגובות השני. עיקר המתח בזוגיות מתגלגל, מתפתח ומתעצם סביב אותם נושאים.
בדרך כלל תנסו למצוא פתרון למתח דרך התייחסות לנושא שגרם למתח ביניכם.
אני מציעה לך התייחסות שונה: כל אחד ילמד להפסיק את תגובת המתח האישית שלו. הדגש לא יהיה על הסכמה על התכנים אלא על האחריות האישית שכל אחד לוקח על התגובה שלו. בכך תיעצר השרשרת של תגובה שמעירה תגובה.
כאשר עוצרים את השרשרת נעצרת ההתחפרות של כל אחד בעמדה שלו, ותפיסת המצב נהיית מציאותית ולא רגשית (לכל התחפרות בעמדה יש רקע רגשי). במצב זה הדיון המשותף שלכם בנושא יהיה יותר נקי, יותר בהיר, ויפתחו בפניכם אופציות שלא חשבתם עליהן קודם. ואולי כבר לא יהיה צורך לדבר או לדון בנושא...
כך נתמודד עם המתחים בזוגיות בתהליך בשיטת גרינברג. כל אחד לוקח אחריות על התגובות שלו, לומד לזהות איך הוא מגיב, ממה בנויה התגובה שלו כחוויה שלמה (פיזית, רגשית, מחשבתית), ואיך להפסיק את מה שהוא עושה בגוף שלו שבונה את התגובה. כשכל אחד מכם ילמד להפסיק את התגובה שלו, תגלו חוויה חדשה, יותר מרחב וחופש לבחור ולהחליט.
כשמתמודדים בצורה זו עם מתחים בזוגיות, לא מתפתח עימות או מתח חוזר סביב אותו נושא. הקונפליקט הזה נגמר.
