המהומות שפרצו השבוע באירן, לאחר היוודע תוצאות הבחירות במדינה, הוכיחו שוב את גדולתו של העם האיראני, שלא מהסס לצאת למלחמה על הצדק והאמת שלו, גם אם כרוך הדבר בנפגעים רבים ובעימות מול שלטון אלים ושמרני, אך מעבר לכך, הוכחה גם עוצמתה של הטכנולוגיה, אשר התגלתה כאחד הכלים החזקים ביותר של פעילי האופוזיציה.
המשטר האיראני אמנם התכונן מבעוד מועד למלחמה הטכנולוגית מול פעילי האופוזיציה, אך תכנן לעשות זאת עם השיטה המסורתית מהעבר - הצנזורה. השיטה עבדה טוב למדי בשלושים השנה האחרונות, מאז המהפכה, אך לא עוד. כיומיים לפני הבחירות, כשקצב הודעות ה-SMS שהורצו בין האזרחים עבר את ה-110 מיליון, הוא חסם את התשתית הסלולארית. בהמשך, כשהחלה להתפשט דרך פייסבוק השמועה על התרמית לכאורה בתוצאות הבחירות, הוא חסם גם את הגישה לאתר.
ככול שנקפו השעות וככל שעברו הימים כך הפכה אירן לסגורה ומסוגרת עוד יותר. אתרים נוספים באינטרנט נחסמו (כולל, יוטיוב והגרסה האנגלית של Ynet), רשתות התקשורת הזרות לא הורשו לסקר את האירועים וההפגנות, שידורי הלוויין שובשו (כולל שידורי ה-BBC בפרסית) ובתקשורת הפרסית הממוסדת ניסו להעלים כל זכר למהומות במהדורות החדשות.
למה לא הצליח השלטון האיראני?
כל הניסיונות האלו, כך נראה, העלו חרס. השלטון האיראני ניסה לחסום ערוצי טכנולוגיה מרכזיים, אך כל חסימה כזו, גילתה ערוץ מידע אלטרנטיבי נוסף, דרכו העבירו פעילי האופוזיציה את הידיעות שלהם. כאשר נחסם פייסבוק, החלו הגולשים לעדכן את חבריהם דרך טוויטר. כאשר נחסמו רשתות התקשורת בטלוויזיה, החלו אלפי איראנים לתעד את הנעשה ברחובות באמצעות המצלמות שלהם שבטלפונים הניידים.
את כדור השלג הזה שהחל להתגלגל במורד ההר, כך נראה, השלטון כבר לא יכל לעצור, לפחות לא בשיטות המסורתיות. מה שאנו רואים זה "סיפור דרמטי" שיכול להתפשט במהירות ולקהלים רחבים, באמצעות הטכנולוגיות החדשות שהפכו להיות זמינות לכל.
במקביל כדאי לשים לב לעבודה שמדיות התקשורת החדשות משמשות גם ככלי ליצירת קשר, תיאום הפגנות והעברת מסרים, מהמנהיגות "המוחה" לקהל המפגינים.
מה הן המשמעויות של המדיות החדשות?
המהומות באירן חושפות בפנינו, בצורה הבולטת ביותר אולי, את השינוי האדיר שחל בשנים האחרונות במדיה, בפוליטיקה העולמית ובתרבות האנושית. שלטונות פוליטיים כבר לא יכולים להסתיר את האמת מהתושבים באותה יעילות, כפי שיכלו לעשות בעבר, ולאזרח הקטן יש כיום הרבה יותר כוח להשפיע ותפקיד הרבה יותר משמעותי בדיון הציבורי.
כיום, כל אחד יכול בקלות, במהירות וללא השקעה פיזית או כספית רבה, להגיע למספר בלתי מוגבל של אנשים. בעידן הנוכחי, אין הרבה סיכוי להצליח לחסום אדם מוכשר שינסה לעשות זאת. לכך, יש השלכות רבות, לא רק במישור הפוליטי, אלא גם במישורים נוספים, וביניהם, גם במישור העסקי. אנשים וארגונים שישכילו להבין זאת וישנו את דפוסי התגובה המסורתיים, בהם השתמשו בעבר, יוכלו להתמודד טוב יותר עם משברים.
דוגמא מצוינת שממחישה את המשמעות של הבנת התמורות במדיה, ניתן לראות בתעשיית התקליטים. חברות רבות שהשקיעו בשנים האחרונות את מירב יהבן בניסיונות לחסום את ההפצה הבלתי חוקית של התכנים שלהן באינטרנט, במקום לשנות מודל עסקי בהתאם להתפתחות הטכנולוגית, פשוט פשטו את הרגל או נמצאות על סף פשיטת רגל. לעומת זאת, חברות שהכירו במציאות והציגו מודל עסקי שונה מהמודל המסורתי, כמו למשל חברת אפל עם חנות ה-iTunes המקוונת שלה, המציעה שירים להורדה בעלות מינימלית, זכו להצלחה גדולה.
מהן ההשלכות למנהלי מידע?
לשינויים בעולם התקשורת ישנם השלכות ישירות על עבודתו של מנהל המידע. בשנים הקרובות הוא יצטרך להתמודד עם יותר ויותר כלי תקשורת חדשים ולא סטנדרטיים, כמו רשתות חברתיות, מיקרו בלוגינג, ועוד. מגמה זו תאלץ אותו להתכונן לעולם חדש של תקשורת בו יצטרך למצוא ולהתמודד עם פתרונות טכנולוגיים חדשים.
מאידך גיסה, טמון כאן גם פוטנציאל גדול עבור ארגונים, אשר ידעו להבין את התמורה במדיות החדשות, לנצל את המגמה הזו ולצאת מורווחים מכל העניין. למשל, באמצעות שיווק המוצר שלהם בצורה מהירה ויעילה יותר או הגעה לשווקים חדשים בעולם, באמצעות ניצול כלים כמו Twitter או YouTube ו/או פתיחת חנויות מקוונת באינטרנט.
רקע בנושא פיקוח על המידע הארגוני
עוד הרחבות בנושא פיקוח על המידע הארגוני, הכוללות בין היתר התייחסות לחידושים ולמגמות העיקריות בתחום זה, יישומים ופתרונות, היבטים כלכליים, דגשים חשובים והאתגרים בתחום, ניתן למצוא בתקציר: פיקוח על המידע הארגוני.http://www.pcon.co.il/v5/Debrief.asp?debrief=919#d1
קובי שפיבק הוא העורך הראשי של pCon - תחקירים מקצועיים במחשוב שיוצרים יותר זמן פנוי ומצילים כסף.
http://www.pcon.co.il/data/abm/abmc.asp?b=880&z=33
למאמרים מקצועיים ואובייקטיביים נוספים של קובי שפיבק, בתחומי מידע מחשבים ואינטרנט, באתר "מאמרים" ראה - http://www.articles.co.il/author/1944
קובי שפיבק Bsc., MBA הוא העורך הראשי של תחקירי pCon ואתר pCon-line. כמי שעוסק במחשבים, על מכלול היבטיהם משנת 1976 וכן כמי שכתב וערך למעלה משמונה מאות תחקירים על כל היבטי המחשוב העיקריים, הוא נמנה על אותם אנשים בודדים בארץ ובעולם, שבאמת ובתמים, מבינים לאן הולך עולם המחשוב ומהן השלכותיו המידיות והעתידיות, על אנשים וארגונים. הוא גם פרסם מספר רב של מאמרים במרבית העיתונים הגדולים והמקצועיים, והופיע פעמים רבות בערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים. נכון להיום הוא מייעץ למרבית מנהלי המחשוב בארגונים המובילים בישראל, והוא נחשב בעיני רבים, לגורו של המחשוב העסקי.
