שיחה פרסומית 

תחשבו שאתם עומדים על הדשא באמצע אצטדיון כדורגל וכל אחד מהצופים מנסה להגיד לכם משהו. אין ספק שתשמעו הרבה מאוד רעש, סיכוי גבוה מאוד שתרגישו לא בנוח ותתעצבנו על המצב וסיכוי נמוך במיוחד שתצליחו באמת להקשיב למישהו מהצופים ולהבין מה הוא מנסה להגיד לכם. זה פחות או יותר המצב שקיים היום בפרסום המסורתי.
עם עשרות פרסומות ופרומואים בכל מקבץ פרסומות ברדיו ובטלוויזיה, קשה מאוד לצרכן לזכור רבות מהפרסומות שהוא פוגש במהלך היום. ההצפה הפרסומית שנוצרת בכל ערוץ מדיה גורמת לקהל לפתח אדישות לפרסומות במקרה הטוב או לחפש חלופות להעברת הפרסומות במקרה הפחות טוב. על פי הערכה, השימוש במכשירי DVR, שמאפשרים לצופה לדלג על פרסומות הטלוויזיה, גרמו למפרסמי הטלוויזיה בארה"ב ב-2006 להפסדים של כ-8 מיליארד דולר!
אז מה האופציות שעומדות בפנינו בתור מפרסמים?
מצד אחד אפשר להציף את ערוץ המדיה בפרסומות שיהיו רק שלנו, כמו שעשתה חברת אורנג' בישראל כשבקמפיין הראשון שלה בארץ רכשה את רוב שטחי הפרסום של שלטי החוצות ויצרה לעצמה מונופול מדיה לפרק זמן מסוים. רק שמונופול כזה עולה הרבה מאוד כסף ולא כל חברה יכולה להרשות לעצמה את תקציב הפרסום של אורנג'. כאן נכנס לתמונה פרסום הגרילה, למה? כי פרסום הגרילה ממציא לעצמו את המדיה!
היתרון הגדול בהמצאה של המדיה היא שאתה הופך להיות היחיד שמשתמש בה, כלומר במקום לעמוד עם כל הקהל באצטדיון ולצעוק בתקווה שהבחור על הדשא ישמע אותך בפרסום הגרילה תוכל לקחת את אותו הבחור לשיחה של אחד על אחד. בשיחה כזאת קל יותר להעביר את המסר, קל יותר להפתיע ולחדש וקל הרבה יותר להתגבר על החסמים שנוצרים אצל כל אחד מאיתנו מול מבול הפרסומות במדיה המסורתית. לדוגמא, חברת ביטוח שוויצרית שניצלה את יום שישי השלוש עשרה כדי לפזר ברחוב עציצים שבורים שנראים כאילו נפלו מבניין עם פתקים שקוראים לקהל לא לקחת סיכונים ביום כזה ולעשות ביטוח או חברת kit kat שהפכה ספסל בגן לפרסומת לחטיף, ואלה רק שתי דוגמאות קטנות של פרסום שהמציא לעצמו מדיה והצליח להגיע לשיחה מפתיעה של אחד על אחד עם הקהל שלו.
אז רגע לפני שאתם יוצאים עם הקמפיין הבא כדאי שתבדקו מה יש לפרסום הגרילה להציע לכם.