דטרמינזם 

דטרמיניזם, מושג שיש לו קשר לתחומי המדע, הדת ופילוסופיה של המוסר. הבסיס של המושג נעוץ בתפיסה שלכל אירוע יש אירוע מקדים, שמשפיע על הארוע המאוחר. או בלשון אחר, לכל מסובב יש סיבה. פילוסופים על פי גישה זו טענו שניתן להגיע, תיאורטית לפחות, אם הולכים אחורה ל"מניע הראשון" שבהרבה מקרים זוהה עם אלוהים.



מבחינה דתית המושג הזה הוא בעייתי משום שאם לכל פעולה שאדם עושה, יש סיבה קודמת שהוא לא שולט עליה, הרי שעקרון החטא ועונשו, לא תופס מבחינה מוסרית. שהרי כך לא ניתן להעניש, אם עקרון חופש הבחירה לא קיים בעולם. הרמב"ם ב"שמונה הפרקים" שלו עמד על הנקודה הזו והמחיש את הענין בהביאו את דבריו של רוצח שטוען שהפשע שביצע לא היה בשליטתו ולשם פתור את הענין כך מצא פתרון בצורת הכלל "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים", כלומר האמונה היא כן בידי האדם, כך שאם הוא מאמין לא יבצע מעשי פשע. רבי עקיבא טבע כלל אחר והוא: "הכל צפוי והרשות נתונה!".



מבחינה מדעית הדטרמיניזם היה בסיס לאמונה כי המדע מתנהל בצורה לינארית וכי כל ארוע גורם לארוע אחר וכי אם ידוע מצב של מערכת בזמן מסוים ואילו כל הטבע היו ידועים, ניתן היה לחזות את מהלך הארועים עד קץ הדורות. טענה זו העלה לראשונה המדען פייר סימון דה לפלס.



תורת הקוואנטים עם עקרון אי הוודאות בה לצופה יש השפעה על הארוע, טרפה את הקלפים של גישת לפלס וכל המחזיקים בדעתו ואף גרמה להלם לאנשי המדע כשמייצג אותם אלברט אינשטיין באימרה המפורסמת "אלוהים אינו משחק בעולם בקוביות".



גם סוציולוגים ביקורתיים הוסיפו כי דטרמיניזם הוא מושג בעייתי עקב כך שאינו מצביע על חופש הבחירה של הפרט. לדוגמא, סוציולוגים רבים נדרשו לשאלה אודות דטרמיניזם טכנולוגי, במיוחד בקשר למחקר אודות המהפכה התעשייתית. היו חוקרים ממדעים שונים שטענו כי המהפכה הובלה על ידי דטרמיניזם טכנולוגי ולכן הייתה חייבת לפרוץ. מאידך טוענים סוציולוגים ביקורתיים, שקיימת התעלמות מהסיבות ההיסטוריות, חברתיות והכלכליות שהובילו לפרוץ מהפכה זו דווקא בתקוה שפרצה.