על אברך אחד, (לבן, בהחלט נחשב),גנב על פי הודעתו, אבל עם אספירציות להפוך, לכשיגדל, לשופט בבית הדין הרבני,
ועל שופט אחד דתי, מאוד משכיל וליברלי, שמשמש כשופט מחוזי בעיר הקודש, ומועמד לכהן בבית המשפט העליון שלנו, על פי המלצה של אחד, שר בממשלתנו, ששמו מתחרז עם שם של מפעל לריבות, ומערכת הבלוג מצרה, כי החליט להקדיש את חייו לעשייה פוליטית, ולא הלך על ייעודו, כפי שמעיד עליו שמו, ייצור ריבות טעימות בשביל כולנו.
וכאן, כדי לקצר, אני אצטט את סיפור המעשה, מ - YNET:
"השופט דרורי, המכהן בבית המשפט המחוזי בירושלים, דן לפני שלוש שנים בעניינו של חרדי שדרס קופאית. האברך עזב חנות מבלי ששילם וכאשר הקופאית נעמדה מול מכוניתו בניסיון למנוע ממנו לברוח - הוא נסע בכל מקרה ופגע בה בכוונה. השופט החליט לא להרשיע את האברך, שהודה במעשים, מחשש שרישום פלילי יפגע בתקוותו להתמנות לבית הדין הרבני. בפסק הדין, שהשתרע על פני 321 עמודים, הסביר השופט כי האברך חזר בתשובה וביקש מחילה, כפי שדרש הרמב"ם.
דרורי, (השופט המחוזי), קבע עוד כי הפרשה דווקא היטיבה עם הנפגעת, עולה מאתיופיה, משום שבגלל האירוע היא סוף סוף "השתלבה בחברה הישראלית". "היא החלה את דבריה בהיסוס בתחושה שהיא אינה נחשבת, ואדם בעל רכב התייחס אליה כאל כלב.
בהדרגה היא נוכחה לדעת כי שופט מקשיב לכל הגיג מדבריה, עורכי הדין פונים אליה בנימוס... היא הבינה את השיפור העצום במעמדה החברתי בין תחילת הדיון לסופו".
השופט זיכה את הנאשם מגניבה, ומניסיון לגרום חבלה חמורה, (העבירה עליה יישב דודו טופז שנים בכלא), ופטר אותו בלא כלום, כי כאמור, לא רצה לפגוע בעתידו של הגנב, שרצה להתמנות לשופט, (קולגה) בית הדין הרבני, כי כפי שציין, הוא הצטער על מעשיו, וגם הרמב"ם חושב כך.
אתם בוודאי תסלחו לי, שבשלב זה הפסקתי לכתוב, והלכתי להקיא, ואיני בטוח, אם זה בגלל פסק הדין, או המציאות, שמאפשרת לשופטים כאלה לשפוט אותנו, גם למאסר עולם, אם נפשו תחפוץ בכך, או בשל ההערצה שאני חש כלפי העולה מאתיופיה, שלא עשתה את מעשה האברך לשופט המכובד, שכאמור יצא בשבחו של המעשה, וכך, מן הסתם, אולי ראוי גם שייהנה ממנו ולו רק כדי שתלמד עוד שיעור מכונן בהלכות החברה הרקובה שלנו, שבה שופט כמו זה האחרון, מועמד על ידי שר בישראל, לקידום הכי משמעותי שיש, להיות שופט עליון בערכאה הכי גבוהה שקיימת.
איך אומרים אוהדי בית"ר ירושלים, "עם ישראל חי", תרתי משמע, ולתפארת.
ושאלות מערכת הבלוג, למעורבים:
האם לכבוד השופט דרורי יש עוד כמה רעיונות חינוכיים - יצירתיים עבורינו?
איך הוא יודע מה חושב הרמב"ם, וכיצד זה רלוונטי לבית המשפט בישראל, שאינו מכיר בהלכה היהודית ופסיקותיה?
האם שמע כבוד השופט על האספקט של הענישה בדין הפלילי, שמיועדת גם לרצות את קורבנות הפשע, ולא רק להרתיע, (או האם הוא חושב שהוא ריצה את הקורבן במקרה זה, כי היה מוכן, הוא, כבודו הלבן והנעור, להקשיב לה, אתיופית שכמותה)?
האם גם אני יכול לעשות כך וכך לכמה אידיוטים בקרבנו, לחזור בתשובה, ולהישפט אצל דרורי?
האם אחרי פסק דין כזה, לא היה ראוי להעיף את האיש הביתה? (זו כבר שאלה לשר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון וכל המערכת השיפוטית, שכבר זמן רב אינה מתפקדת).
האם שר שממליץ על מועמד, לא אמור לבדוק בציציותיו לפני כן? (השר התנצל ואמר שלא ידע על הפסק דין).
איפה הייתה העיתונות לפני שלוש שנים. (הפרשה יצא לעיתונות רק בגלל הדלפות של מועמדים מתחרים, ולא כי משהו באמת חושב שמדובר באדם בלתי ראוי לתפקיד באורך אוניברסאלי).
ההצעה להעביר שופטים בדיקה פסיכיאטרית במקומה, וראוי שהיא תכלול לא רק מועמדים אלא גם מכהנים בפועל, כי אני באופן אישי מכיר יותר ממקרים בודדים של שופטים שהתחרפנו, והמערכת גוננה עליהם, למורת רוחם של כמה, שנשפטו בפניהם ואכלו אותה בעוולות בלתי ראויות, וזה בלשון המעטה מוגזמת.
נ.ב. - 1. ושאלה אחרונה, לא בלתי חשובה לכבוד השופט דרורי, אם עניין אידיוטי כמו זה, זכה אצלו, לפסק דין של 321 עמודים, כמה עמודים הוא כותב בענינים רציניים?
(ושאלה לכולנו, שופט כזה יסודי, מה ההספק שלו לדעתכם, שכן, מוכשר ככל שיהיה, בכל יום עומדים לרשותו, 24 שעות בלבד, וזהו).
2 . וברוח הפוסט, אנחנו ממליצים לכל עולי אתיופיה, להדרס כדי להשתלב בחברה הישראלית. (אליבא דה השופט דרורי). אלה שמעדיפים פחות סיכונים, שיחזרו לאתיופיה.
כותב, מבקר ומיחל
