בתורת ההגיון דרך שבה מסיקים מסקנה ממקרה פרטי והופכים אותה למסקנה כללית. כדוגמא: אם ראית חסידה לבנה אחת , ואתה מכיל מסקנה ממקרה זה שכל החסידות לבנות , הרי שזוהי מסקנה אינדוקטיבית. הסקה זו אינה תופשת לוגית גם אם תסיק זאת אחרי שראית אלף או מיליון חסידות לבנות , מסיבה פשוטה , שדי במקרה האלף ואחת או במקרה המיליון ואחד , שבו תראה חסידה שחורה שתפריך את המסקנה הכללית. אם ראית את השמש זורחת בבוקר במשך אלף פעמים , או ידוע לך שקודמיך ראו זאת מיליון פעמים , זה לא אומר שהשמש תזרח גם מחר בבוקר. ואכן מתוך הידע האסטרונומי על אבולוצית הכוכבים ידוע לנו שבסופו של דבר יגיע סופה של השמש ועוד לפני כן סופו של כדור הארץ, כך שהכלל "השמש זורחת בבוקר" אין לו כל אחיזה לוגית ואף לא עובדתית. הסקה אינדוקטיבית לא תופסת בחיי יום יום ובוודאי לא כשמנסים לקבוע חוקים ותאוריות במדע.כבר הפילוסוף דויד יום עמד על הסכנה שבהכלת נסיון העבר על העתיד, וראה בו כשל לוגי. קרל פופר פילוסוף המדע ,שלל באופן מוחלט את השיטה האינדוקטיווית , ולעומת זאת הציע את התחליף של ההפרכה כאמת מידה להיפותזה , אם רוצים לתת לה גושפנקה מדעית. הוא קבע שכל קביעה או משפט היפותתי , חייב להיות בנוי כך שאפשרות הפרכתו תהיה קיימת , אם בעת העמדתו במבחן הניסוי או התצפית. המשפטים "כל החסידות לבנות" ו"השמש זורחת כל בוקר" הם משפטים בני הפרכה , שכן מספיק מקרה תצפיתי חריג אחד שיפריכם. ההיפותזה "שני קטבים מנוגדים של מגנט מושכים זה את זה ""ושני קטבים זהים דוחים זה את זה" הינם דוגמאות טובה להיפותזה בת הפרכה שכן ניתן להעמידה במבחן הניסוי ודי במקרה אחד בו הקטבים המנוגדים יפעלו אחרת כדי להפריכה! (ברור שבגלל מקרה אחד כגון זה לא נעשית מהפיכה מדעית , וחוזרים על הניסוי שוב ושוב , בודקים את המיכשור , ועד מציאת תאוריות מדעיות חדשות התיאוריה "הסורחת" הופכת להיות תאוריית אד הוק עד שימצא לה תחליף).לפי פופר תיאוריה שעמדה יפה בהרבה נסיונות של הפרכה אינה מוכיחה שום תקפות של תאוריה מדעית אלא רק מאוששת אותו.
המסקנה לפי כל האמור לעיל שהמדע לוגית נמצא על כרעי תרנגולת , בעוד שבפועל ניתן לעשות בו ישומים "שעובדים בשטח"...
ודוגמא משעשעת על שימוש מוטעה במסקנה שנובעת מאינדוקציה, שמופיע במאמרו של אחד העם "חצי נחמה" , על נוסע מזדמן לאכסניה בעיר אחת, ובכניסה נתקל בפקיד קבלה מגמגם. ואז הוא יוצא מתוך מסקנה ש " כל פקידי הקבלה במלון בעיר מגמגמים...!".
או בלשונו של אחד-העם:"נוסע אחד , שבא לאחת הערים ונזדמן לאכסניא בה משרת כבד-פה , וכתב בפנקסו:בעיר פלונית משרתי האכסניות הם כבדי פה. הספור הזה מצייר בצורה של התול דרכי-ההגיון של ההמון ברוב משפטיו הכלליים".
ההיפך ממושג האינדוקציה הוא דדוקציה.
