בכלבים אנו מכירים שני סוגים של סכרת:
? Diabetes insipidus: מחלה יחסית נדירה בכלבים המאופיינת בעיקר ע"י שתיה מרובה והשתנה מרובה (סימן קליני אופייני בכלל למחלת הסכרת),הנובעת בעיקר עקב חוסר יצור והפרשה של הורמון המופרש מבלוטה במוח(ההורמון שמו ADH ),או חוסר יכולת השפעה בכליה של ההורמון ,וכתוצאה מכך ישנה הפרה בויסות הנוזלים בגוף, תפקידו של ה ADH הנו לווסת את כמות הנוזלים המופרשים מהגוף דרך הכליה,הכליה בין שאר תפקידיה אמונה על סינון הדם וסילוק חלק מתוצרי הפסולת דרך השתן, סינון זה מווסת גם את כמות המלחים בדם והפרשתם במידת הצורך ,במידה ואיזון זה מופר אזי ישנה הפרשה בכמות גבוהה של שתן המלווה בשתיה מרובה,כחלק ממנגנון החיפוי של הגוף כנגד התיבשות.
? Diabetes mellitus: מחלה נפוצה יותר בכלבים ,המאובחנת לרוב בכלבים מעל גיל 5 שנים,ידועה גם בשם סכרת מסוג 2,(בגורי כלבים ישנו גם מופע של פגם מבני,הנקרא סכרת מסוג 1), הסכרת מסוג 2 הנה מחלה של הלבלב,הלבלב הנו איבר קטן אך חיוני הממוקם בסמיכות לקיבה, בלבלב ישנם שתי קבוצות משמעותיות של תאים ,הלוקחות חלק חשוב בתהליך העיכול,קבוצה ראשונה של תאים מיצרים אנזימים(חלבון בעל פעילות ביולוגית) הלוקחים חלק בפרוק חלבונים,קבוצת התאים השניה המכונים תאי בתא מיצרים את הורמון האינסולין,בקיצור סכרת מסוג 2 הנה כשל של תאי הלבלב מסוג בתא, לוסת את כמות הסוכר בדם .
הסוכר הנו הדלק של הגוף, כל תאי הגוף צורכים סוכר לשם תפקודם התקין והקיומי,אך לשם הגעתו לתוך התאים יש צורך בהורמון הנקרא אינסולין ואשר כאמור מופרש מהלבלב.
האינסולין בגוף מתפקד ממש כמו שוער, הוא נמצא על פני התאים ומאפשר כניסה של סוכר מזרם הדם לתוך התאים ע"י פתיחת מעבר, הסוכר הנו מרכיב הכרחי המספק אנרגיה לתפקודו התקין של התא,ללא כמות נאותה של אינסולין ,הסוכר לא יצליח להכנס לתוך התאים,כתוצאה מכך תיווצר הצטברות של סוכר בזרם הדם דבר הגורר שרשרת של אירועים אשר במידה ולא יטופלו יסתיימו במוות.
כאמור במחסור באינסולין לא תתאפשר כניסה של סוכר לתאים,דבר המביא ל"רעב" בתאים ולחוסר יכולתם לבצע את פעולתם הביולוגית,כתוצאה מכך הגוף מנסה לחפות על המחסור בסוכר שנוצר בתאים כביכול (מחסור בתאים ,עם עודף רב בדם) ומתחיל לפרק מאגרי שומן וחלבון (מקורות לאנרגיה חלופית) ע"מ לספק אנרגיה לגוף,כתוצאה מכך הכלב אוכל יותר,אך בניגוד לכלב בריא הכלב שלנו יורד במשקל, לאידך כתוצאה מעליה בכמות הסוכר בדם הגוף מנסה להיפטר מעודפים אלו ע"י הפרשתו בשתן,גלוקוז(סוכר בדם)מושך מים וכתוצאה מכך ישנה עליה גם בכמויות ההשתנה של הכלב ,הגוף ע"מ למנוע התיבשות מעלה כמויות שתיה ,ולכן ישנה תמונה קלינית ראשונית של עליה בכמויות השתיה יחד עם עליה בכמויות ההשתנה של הכלב.
ארבעה סימנים קלאסיים יש למחלת הסכרת :
? ירידה במשקל
? עליה בתצרוכת המים
? עליה בתאבון
? עליה בכמויות ותדירות ההשתנה
איבחון המחלה מבוסס על 3 פרמטרים :
? ארבעת הסימנים הקלסיים
? רמות גבוהות של סוכר בדם ( עפ"י אימות של מס בדיקות דם לסוכר בדם)
? נוכחות סוכר בשתן( עפ"י בדיקת שתן)
הטיפול במחלה הנו שילוב של מזון רפואי מיוחד,המיועד לחולי סכרת ,וטיפול תרופתי ,הזרקות של אינסולין ,ניטור רמות סוכר הנו חלק חשוב בטיפול השוטף של בעה"ח ,ע"מ לוודא כי אכן מצליחים אנו לשמור על רמות סוכר נאותות בדם,וע"י כך לשמור על חילוף חומרים תקין בגוף ,דבר אשר מונע סיבוכים,משפר איכות חיים ,ומאריך חיים.
לאחר האבחון המחלה על הבעלים לקחת בחשבון שני דברים מרכזיים:1. המחלה הנה מחלה כרונית ,כרי הטיפול בה הנו לכל החיים, מהמחלה לא נרפאים ,השאיפה כמו אצל אנשים, לאזן ולשמור על איזון של רמות הסוכר בדם,וע"י כך למנוע את תופעות הלוואי ההרסניות של המחלה .2. יש צורך במחויבות של הבעלים כלפי בע"ח ,עקב הטיפול היום יומי והמתמשך במחלה.
כאשר הכלב מאוזן מבחינת רמות הסוכר בדם ,עלות הטיפול השוטף יחסית נמוכה,המזון הרפואי והטיפול התרופתי השוטף( הזרקת אינסולין )אינם יקרים ושווים לכל ,מצד שני כאשר לא נשמרים רמות הסוכר בדם וישנה תנועתיות ברמות,דבר שלכשעצמו עלול להוות סכנת חיים לכלב,עלויות הטיפולים,והתרופות עלולות להיות יקרות מאוד ,עקב צורך דחוף באיזון רמות הסוכר בדם של הכלב,במידה ונכנס למשבר,דבר שלרוב מצריך אישפוז וטיפולים אינטנסיווים.
