מבנה אחר שהעסיק אותי בחודש האחרון הוא משכן הדמוקרטיה הלא רחוק משם. אני לא יודע כמה מכם יודעים מה מונח מאחורי הפוזה המכובדת של ההיכל שנבנה בשנת 1966, אבל, בשלוש השנים האחרונות הוא הכפיל את שטחו באיפוק ציבורי ראוי לתיעוד. וכך נסענו - איציק הצלם ואני - לצלם את הקומפלקס החדש מכל זווית אפשרית, וגם מזוויות בלתי אפשריות, משום שסיור מצולם במשכן הדמוקרטיה הוא פריווילגיה השמורה ליחידי סגולה, וגם זאת בתנאים מחמירים שעליהם צריך להישבע בכתב בביתן הכניסה החדש, שבו חוץ מאולטרה?סאונד של כיס המרה עושים לך הכל.
לפני האירוע המרגש התרחצתי, הסתרקתי, לבשתי את החולצה הלבנה הכי חגיגית שלי ואת מכנסי הג'ינס שקנו לי ליומולדת - 490 ש"ח במבצע של סוף הכלכלה. שעה נסיעה מתל אביב, שעה של חיפוש חנייה + טיול שנתי בשאטל של קריית הממשלה - ואנחנו ב"ביתן פלומבו" החדש, כשמצידו האחר ממתין לנו בקוצר רוח נחום האדריכל, אחרי שטרח להכין את הסיור שבוע מראש ולצייד אותנו בכל האישורים המתאימים.
הכל טוב ויפה אמר שוטר המשמר העומד בשער ה"מחנה", אבל לכנסת אסור להיכנס בג'ינס! התביישתי קצת בבורותי וקצת בתלבושתי, אבל נחום האדריכל התעשת, התנצל ששכח לידע אותנו בתקנה המכשילה, והציע ברצינות שנרוץ מהר לקנות מכנסי לא-ג'ינס בעיר. כיוון שלא היו בידינו 49 שקלים, וגם לא נראה לנו הגיוני שרק בגלל שטות כזאת יחזירו אותנו למציאות של תל אביב, פלטתי בצר לי לעבר משכן הדמוקרטיה - "בחיאת איציק (היו"ר), את לא זוכרת שהיינו הולכים לשוק מחנה יהודה לקנות מכנסי "אתא" וחולמים שהם ייראו כמו ג'ינס מאמריקה?"
תתנהג יפה אמר השוטר, אתה אמנם עורך של כתב-עת לאדריכלות, אבל הכנסת זה מקום מכובד. מה המשמעות של המושג "מכובד" חשבתי ביני לבין הצלם, הרי מדובר בכלל במושג מופשט שקשור מאז ומתמיד בהתנהגות מוסרית - כבוד המשפחה, צניעות, ענווה ונאמנות. מה לכל זה ולמושחתי המוסר שהסתננו לשם? הרי ההיפך ממכובד זה מלוכלך, מוזנח, מרופט, חושפני, ואולי סר טעם אופנתי - מה לכל זה ולג'ינס המכובסים שלי?
כבוד מתקשר בדרך כלל ליראה, ויראה מתקשרת למהות - לא למראית עין. החוק היחיד העוסק בכבוד הוא "חוק כבוד האדם וחירותו", שהסעיפים החשובים בו הם שוויון, חופש הביטוי וזכות המחאה. האם הכנסת מייצגת את העם היושב בציון או את העם השוכב בעלייה השניה? הרי 98 אחוזים מהעם ובכלל זה גם הנשים שבינינו, לובשים ג'ינס גם בחתונות, ואף אחד לא חושב שהם פחות מכובדים מאלה שמשתלחים בחוסר כבוד בעמיתיהם - ליד דוכן הנאומים, בוועדות הכנסת בוועידות המפלגה ואיפה לא!
עאלק דמוקרטיה חשבתי. ביקרתי ברייכסטאג, ביקרתי אפילו במוזיאון גוגנהיים בניו-יורק, ואף אחד לא ביקש ממני להשיל את כבודי בכניסה. מזל שהדיקטטורה כבר בפתח.
וגילוי נאות, כמו שנהוג לומר היום במקומות לא נאותים - בלשכת הכנסת אישרו לנו הפעם להיכנס, בהתאם לסעיף המתיר לתיירים לסייר בכנסת בג'ינס, בתנאי שהישראלים לא יעתיקו מהם את הילכות הגויים הנלוזות.
נ. ב. היו"ר החדש ביטל בינתיים את התקנה האינטליגנטית, אבל החלטנו בכל זאת לפרסם את הדברים כדי שהיו"ר הבא לא יאלץ אותנו לשיר את ההימנון בכניסה למשכן.
ד"ר עמי רן
