נשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' ברק - נאם בכנס "משפטנים לזכויות אדם", ועורר גלי זעם ומחאה, לצד התרפסות והתחנפות מהקשת השמאלית.
פרופ' ברק - גאון משפטי (על החיוב והשלילה) - אבל פוליטיקאי קטן, חד כיווני, שטועה ומטעה ובסוף הקדנציה משפטית מעורר סערה מיותרת המשחקת לידי מתנגדי ושונאי ישראל. חבל, שבמו ידיו ופיו, הוא מנתץ את תדמיתו - כיהודי וציוני גאה, לעת בלותו.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
על פי הפרסומים בתקשורת, הנשיא פרופ' ברק נאם בכנס "משפטנים למען זכויות האדם" של הקרן החדשה לישראל ובו נאמרו הדברים הבאים:
"ליהודים זכות ראשונים לעליה לישראל, אבל מרגע שמגיעים לכאן, זכויותיהם צריכות להיות שוות לזכויות הערבים". הוא המשיך ודיבר על זכות היהודים לשמירה על אופיה של המדינה, כמדינה יהודית ודמוקרטית ובו בזמן צידד בהיותה מדינת כל אזרחיה, תוך הדגשה כי מצב זכויות האדם בשטחים משפיע על המצב בישראל. והוסיף את המשפט הקיצוני הלא מאוזן, התמוה ומעורר הסערה: "אם תשאלו יהודי: האם אתה בעד שוויון עם הערבים? הוא יגיד בוודאי. אם תשאל: אם הוא בעד לזרוק את כל הערבים לים, יגיד בוודאי. הוא לא רואה סתירה בין הדברים.
ובכן אדוני, פרופ' ברק הנכבד, כשאתה גולש לפוליטיקה ולאמירות גורפות וכלליות, וחופן בתוכן את כלל הציבור היהודי בישראל, אתה כולל אוטומטית גם אותי.
ולהלן תשובתי:
אני שעליתי ארצה אחרי שניצלתי מהשואה בפולין, שירתתי את המדינה 33 שנה + 15 שנות מילואים, באתי למדינה יהודית, ציונית דמוקרטית וריבונית, ובשום אופן לא - למדינת כל אזרחיה.
במגילת העצמאות מצויין במפורש - שבן-גוריון בהכרזתו ההיסטורית, במוזיאון ת"א, הדגיש בעברית ובקול רם - על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.
אסור לבלבל בין זכויות אזרחיות מלאות, למיעוטים, לאזרחים לא יהודים - לבין היותה של המדינה, בצביונה, רוחה, מטרתה כמיהתה וחזונה - כמדינה יהודית ציונית, מושבו הקבוע של העם היהודי בארץ ישראל, וכמקור השראה ובירתה הפיזית והרוחנית של ישראל וירושלים - לעם ישראל בפזורה בעולם.
זכויות מלאות כן! למי שמוכן לקבל את מדינת ישראל, כמדינת היהודים. מאחר והפלסטינים, נוסח אבו-מאזן ואבו-הניה (חמא'ס, פת'ח, חזבאללה), לא מוכנים להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית, נותק הקשר בין שאיפתם להסכם שלום עם ישראל.
אזרחי ישראל הערבים - ע"י נציגיהם הנבחרים בכנסת נוסח עזמי בשארה (שברח לחו"ל מסיבות ביטחוניות), ונציגיהם כמו אחמד טיבי, זחלקה, סרסור ואחרים - לא מוכנים ולא מסכימים לקבל את ישראל כמדינה יהודית. רק בישראל, בדמוקרטיה "משוגעת" כמו שלנו - יכול להיות מצב אבסורדי שח"כ אחמד טיבי, יהיה נציג לגיטימי בכנסת מחד ויועץ לעראפת עוכר ושונא ישראל מאידך, משייט ומטייל בארצות אויב, סוריה, לבנון - ויוצא נקי מניגודי אינטרסים, מתמיכה בארגוני אויב: חמאס, חזבאללה וברוב חוצפתו, דורש זכויות מלאות אזרחיות, ללא כל רצון למלא את מינימום הדרישות לאזרחות מלאה ונאמנות למדינה. כך הוא וכך יתר נציגי המגזר בכנסת.
כאשר הח"כים הערבים, סירבו בלהט להצעה שבמקום שירות צבאי, הנוער הערבי יעשה "שירות לאומי" - עבור המגזר הערבי (לא עבור היהודים), הם סירבו וכינו את מי שישתתף במבצע "מצורע" - בתנאים אלה, לתת זכויות מלאות, ללא מינימום חובות, זאת בדיחה רעה.
כאשר בתקופת האינתיפאדה בתקופת הטילים מעיראק של חוסיין והסקאדים מעזה, הם הזדהו עם האויב יותר מאשר עם קורבנות ונפגעים שלנו, זכויות מלאות, הן מתנה יקרה מדי למי שלא רוצה לשרת, לעזור, למדינה ומצפה להשמדתה.
האם יש יהודים שרוצים לזרוק את הערבים לים? אני מניח שיש מבין הקיצונים.
האם יש ערבים הרוצים לזרוק את היהודים לים? אני בטוח שיש רבים יותר מאשר היהודים, והם אמרו זאת בהזדמנויות שונות, כולל נציגיהם בכנסת. אז מה הפלא - שבנתונים אלה, לא יהיה שוויון מלא.
אמרתי בעבר - במספר מאמרים בנוגע לחוק האזרחות, שקבלת אזרחות ישראלית היא מתנה וזכות אך לא נצחית ולא לכל החיים, לגבי מי שלא מוכן להיות כפוף ונאמן לחוקי ישראל ומוסדותיה. לכן - אני גורס שיש זכות מלאה לשר הפנים - עפ"י החוק לשלול אזרחות - למי שפוגע בשלטון החוק, בוגד במדינה, מקיים קשרים עם האויב, מסית ומדיח נגד המדינה, נוסע למדינות אויב ומזדהה עם מנהיגיה השואפים להשמדת ישראל.
כאשר נשיא בית משפט בישראל ובמיוחד דמות מוערכת וחשובה במערך שלטון החוק מתבטא - בדרך שפרופ' ברק בחר בכנס - הנזק התדמיתי והמעשי לישראל הוא בלתי הפיך.
מספיק מהיום לאויבי ישראל, שונאי ישראל בעולם ולא רק ערבים ומדינות מוסלמיות אלא גם שמאלנים אנרכיסטים אירופיים. לצטט את ברק - בכנסים, בהפגנות ובפרעות שיבואו מן הסתם, כנגד ריכוזי ישראליים בעולם. וכבר מצטטים את ברק - "החזבאללה" וארגונים נוספים.
ההשקפות הפוסט ציוניות של ברק, יהודי גאה, ניצול שואה, שופט עליון במדינה יהודית דמוקרטית ריבונית - כואבות, מרגיזות ומעוררות שאט נפש.
במאמר פרידה מבית המשפט העליון - כתבתי על פרופ' ברק תחת הכותרת: "גוליבר בארץ המשפט", מבחינה משפטית, איני מתחרט על הדברים. למרות שציינתי שכמו כל גאון - נדמה לו שהוא יודע ורואה כל דבר יותר טוב מאחרים ולמרות שפסיקותיו, החלטותיו ופרשנותו, בנושאים שונים היו מעוררי מחלוקת וחלקם מזיקים ולא נכונים. לא רק משפטנים אלא גם שופטי העליון, היו חלוקים בדעותיהם לגבי חלק מפסיקותיו ופרשנותו, כמו "הכל שפיט", הכל ניתן לפתרון משפטי והתערבות בוטה בתחומים לא שפיטים, כמו מוסר, אמונה, ממשלה, מדיניות ומשילות.
לכך צריך להוסיף, מספר החלטות בתחום המשפט הפלילי, תחום לא חזק במיוחד של ברק.
לסיכום: מדינת כל אזרחיה עומדת בסתירה מובנית, למדינה יהודית ציונית דמוקרטית ריבונית ברוח הכרזת המדינה ומגילת העצמאות לכן לא נוכל להסכים ולקבל את הנוסחה המבוקשת של ברק, לא במלואה ולא בחלקה. מה עוד שנוסחה זו של מדינת כל אזרחיה - הוא חלומם הרטוב של עזמי בשארה, אחמד טיבי ותומכיו.
להזכיר לציבור היהודי והערבי - ואולי גם לממשל אובמה והקהילייה הבינלאומית, החלטת האו"ם 181 - משנת 1947 - בדבר ההחלטה על חלוקת הארץ נאמר שם במפורש, הקמת מדינה יהודית ומדינה ערבית, לא פלסטינית ולא כל אזרחיה.
אי לכך - על פרופ' ברק ותומכיו הנלהבים מעיתון הארץ ומהשמאל - להפסיק לחלום ולרדת לקרקע המציאות. יש אמנם "קסם בנאיביות שלהם אך אין בו מסד מציאותי עכשווי. מדינה יהודית היא לא רק פתרון - היא הכרח המציאות וההיסטוריה.
נקודות למחשבה והרהורים:
1. שוויון זכויות - לא מחלקים ביד רחבה, לא מתוך אידיאולוגיה, ולא מתוך כניע לרעיונות אוניברסאליים. שוויון צריך להרוויח ביושר, בנאמנות, ברצון כן, ולהוכיח זאת במעשה. (ראה לדוגמא קבלת אזרחות בארצות הברית).
2. פרופ' ברק - הבריק כמשפטן, אבל חלוד מאוד בזירה הפוליטית.
3. "הסיסמאות" שהוא זורק לחלל - והחסידים השוטים שנוהרים אחריו, לא פחות מסוכנים ממחבלים שמתפוצצים באוטובוסים וברחובות.
4. במקרה הספציפי - הברק פגע בפרופסור עצמו. וחבל שאנשים גדולים שמגיעים לשיא, מנתצים את תדמיתם במו ידיהם לעת זקנתם.
