פסיכותרפיה גופנית ושיטת סדונה 

פסיכותרפיה גופנית ושיטת סדונה דע את עצמך

המושג "דע את עצמך" מתייחס לשני היבטים של ההתפתחות שלנו: האחד הוא דע את המנגנון של היותך אדם כפי שאתה ברגע זה, והשני הוא דע את המהות האמיתית שלך, שהיא מעבר לזה. מאמר זה מתייחס לחלק הראשון של הגילוי, ומביא דרכים מעשיות לחקירה וליישום.

כדי לדעת מי אנחנו כן מעבר לגוף הפיזי שלנו על כל תפישותיו, עלינו לדעת תחילה מי אנחנו לא. זאת נדע ע"י חקירה מגמתית והתמודדות מכוונת ומובנית עם כל חומרי התודעה שעולים אל פני השטח. כמובן שההפרדה שאני עושה במאמר זה היא מלאכותית ברובה, מכיוון ששתי החקירות אינן נפרדות זו מזו, והאחת יוצרת את השנייה ומשתלבת בה. אולם המטרה כאן היא לשים את הדגש על העבודה המעשית של הטיהור הפנימי וההתפתחות האישית, שבלעדיהם לא תהיה שום התפתחות רוחנית אמיתית אפשרית. כדי להיחשף אל המהות שלנו, עלינו לטהרה מכל מה שהלבשנו עליה עם השנים.

כדי שנוכל להמשיך, עלינו להבין תחילה כיצד נוצרו המבנים המנטאליים שלנו, שממשיכים לנהל אותנו גם כיום. סביב המהות הרכה, הילדית, שלנו החלו להתגבש עם השנים מערכות של אמונות, תפישות, התניות ודעות. זהו הילד בתוכנו שזו הייתה דרכו להתארגן בעולם שאינו מסוגל לספק לו את כל האהבה והתמיכה להן הוא זקוק. הילד הזה ממשיך באופן בלתי מודע גם בבגרותנו לנסות ולהגן עלינו (ללא הצלחה מרובה, הייתי אומרת) מפני היפגעות נוספת מצד אחד, ולנסות לפתור את הקונפליקטים שנוצרו אז ע"י שחזור שלהם, גם כן באופן בלתי מודע לנו, מצד שני. (כאן אינני מדברת על דפוסים בריאים שנקראים 'מערכות פתוחות', אלא רק על מעכבים שנקראים 'מערכות סגורות'). כלומר, אנרגיה טהורה של אהבה ורצון לאהוב ולממש את עצמנו בחיים באופן הכי מלא שאנו יכולים, עוותה, וכעת היא באה לידי ביטוי בדפוסי התנהגות שליליים, המושתתים על כאב וקונפליקטים פנימיים. הפחד שלנו מלגעת בכאב אינו מאפשר לנו להביא את עצמנו לידי ביטוי מלא של חיים מספקים ועשירים בכל הרמות, מהגופנית ועד הרוחנית.

תהליך ההיסגרות הזה גורם לנו גם שלא לקחת אחריות על מצבנו הפנימי, אלא להשליך החוצה את האשמה על אנשים אחרים או על החיים עצמם. כך אנחנו מאבדים את כל כוח החיות שלנו לטובת אנשים או מצבים חיצוניים, והדרך היחידה בה אנו יכולים להרגיש את החיים זה ע"י השליטה בהם. איננו סומכים יותר לא על עצמנו ולא על הגוף שלנו, ככאלה שיכולים לספק לנו הנאה ויופי בחיים.

מכאן אנו רואים כי תהליך של התפתחות ויצירת שינויים בחיינו הוא תהליך, שחייב לשלב ידיעת עצמנו על כל הרבדים השונים, הכלה וריפוי של דפוסים ישנים ופתיחה לדפוסים חדשים של הבנה, אנרגיה והתנהגות. לתהליך זה אנו קוראים: "מעגל ההתמרה" או "מעגל השחרור". זהו תהליך הדרגתי של למידה וחשיפה עצמית בדרך של הרחבת המודעות והעמקתה לכל הרבדים השונים שלנו - מנטאליים, רגשיים, תחושתיים, אנרגטיים ורוחניים, והאינטראקציה ביניהם. התהליך הוא בן 4 שלבים, שכל אחד מהם מקדם אותנו לעבר הבנה עמוקה יותר של עצמנו, של מערכות היחסים שלנו ועד לריפוי ולאינטגרציה מלאה. אנחנו משקמים ומחדשים את זרימת האנרגיה בגוף, שעוותה או שנחסמה, ולא אפשרה חיים בעלי חיות. תהליך מעגלי זה מאפשר לנו לחזור אל החיים כשאנו משוחררים מהתניות ומלאי אהבה ובהירות.

התפישה היסודית של מעגל ההתמרה היא, שהדרך היחידה להשתחרר מדפוס ישן היא לעבור דרכו - דרך הרגשות, התחושות, ההגבלות הישנות, יותר לתוך הגוף, בתוכו אנו גרים. תחילה לומד המתרגל כיצד להיות עד מתבונן, מבין שהחוויה מקורה אצלו ולא מחוצה לו, לומד לקחת אחריות על המחשבות ועל הרגשות שלו, מקבל עצמו כפי שהוא ללא שיפוט או כניעה למעגל הרסני של אשמה, לומד להכיל את כל החלקים שבו במקום להתנגד להם או לדחותם, משחרר דפוסי חשיבה והתנהגות מעכבים ויוצא החוצה עם דפוסים פתוחים חדשים, תוך אינטגרציה מלאה של כל הרבדים שלו. תהליך מעגלי זה יכול לקחת רגע, שעה, שנה וחיים שלמים, ואין לנו רק מעגל אחד אלא מעגלים רבים, השלובים זה בזה.

שלב המודעות:

חווית הכאב הראשוני כוסתה ע"י קהות רגשית ותחושתית או ע"י רציונליזציה, שלא רק שלא אפשרו לנו להיות מודעים לו, אלא גורמים לנו להבין באופן לא נכון את סיבת ההתנהגות שלנו כיום ולפרשה בדרך שתסתיר את הקונפליקטים הפנימיים במקום לפתור אותם. בשלב המודעות, אם כך, אנו מתעוררים לחוויה ישירה דרך החושים: אנחנו נעשים מודעים לחוויה שלנו כפי שהיא באה לידי ביטוי בגוף הפיזי ע"י כך שאנו הופכים להיות עד נוכח ומתבונן. מצב העד מאפשר לנו להתחיל ולראות את מצבנו, במקום להמשיך ולהיטמע בתוך הרגשות והמצוקות שלנו. אנחנו מתחילים לזהות את ההרגלים שלנו ומפתחים מודעות פיזית, קוגניטיבית ורגשית. כשאנו מסכימים להודות במה שקורה לנו בתוך הגוף, אנחנו מתחילים לשקם את היכולת לרפא את עצמנו. תשומת הלב מופנית פנימה במקום החוצה גם באופן פעיל וגם באופן של פתיחות לרעיונות חדשים. בשלב המודעות אנו לומדים להתחיל ולחוות את החיים כפי שהם במקום התלותיות בהתרחשות חיצונית או בצורה. שום שינוי אינו אפשרי אם אינו מתחיל בשלב זה של מודעות להתרחשות הכוללת כפי שהיא.

שלב השייכות:

שלב זה עוסק ביכולת לשאת ולקבל את מצב התעוררות המודעות דרך כל רגש שעולה. כלומר, כאן אנו כבר מתחילים לקחת אחריות מלאה על כל מה שקורה לנו ולראות כי אנו האחראיים הבלעדיים על עולמנו הפנימי בכל רגע נתון ולא אף אחד אחר.

שלב זה של המעגל קשור ביכולת לומר את האמת לגבי מצבנו וביכולת לאפשר לכל תחושה בגוף להתפתח לרגש, ולאפשר לרגש להיות מורגש במלואו מבלי שננסה לשלוט בו. אנחנו לומדים לסמוך שוב על הגוף, להבדיל בין אנרגיה שלי לבין זו של מישהו אחר, לומדים על גבולות והכלה ומעמיקים את היחסים שלנו עם מה שנעשינו מודעים לו. בכך אנו מעמיקים לתוך העצמי שלנו ושל האחר, וגם מאפשרים לעומק של החוויה לנוע בתוכנו ולשנות אותנו.

בשלב זה אנחנו לומדים מחדש לאפשר לחיים לגעת בנו ולחדור לתוכנו. אנו מגלים את היצירתיות שלנו, את היושר הפנימי ואת יכולתנו לפתור בעיות. לאחר שזיהינו שמאורע כלשהו התרחש בתוכנו, אנו ממשיכים עם היכולת לנוע איתו ולאפשר לו להניע אותנו. המטרה של שלב זה היא להתחייב לשינוי של הרגל תגובתי ולהפכו לכדי פעולה מודעת. באופן מודע אנחנו מאפשרים לחלק הדוחה, המשליך והשולט למות, ע"י זה שאנו שומרים את תשומת הלב בחוויה הישירה והמדויקת וע"י זה שאנו אומרים את האמת אודותיה. בשלב זה של המעגל אנחנו עובדים עם המבקר הפנימי ועם אשמה.

שלב הקבלה והשחרור:

קבלה קורת כאשר רכבנו על הרגש עד להשלמתו, ואנו מוכנים כבר לשחררו. הוא נע דרכנו ושינה אותנו, ועתה אנו מרפים את הגוף לשחררו. קבלה בגוף קורת באמצעות הנשימה ותרגול גישה נעדרת שיפוט כלפי עצמנו וכלפי כל מה שקורה לנו.

שלב זה קשור לרוחניות (נשימה = רוח) ולתחושה שאלוהים הוא אהבה, ותפקידנו הוא להיות נאהבים, אוהבים, של אהבה ולאהבה. קבלה צומחת מתרגול קבוע של אמירת האמת ולקיחת אחריות. קבלה אינה משהו שאנו יכולים לתת למישהו או לדבר, ואינה מחילה להתנהגות בלתי הולמת שלנו או של מישהו אחר, אלא קבלה ללא תנאי של כל הרגשות והתחושות שלנו שעולים בנו בהקשר למישהו אחר. זה אומר שאנו מבינים שהם שלנו ולא של האחר, ואנו אלה שיצרנו אותם. כשאנו מקבלים את החוויה שלנו במלואה, אנו מחויבים לאחת הפעולות האוהבות ביותר האפשריות - איננו עומדים בדרכה של החוויה של מישהו אחר.

המאפיין העיקרי של שלב הקבלה הוא התחייבות: לעצמנו ולמערכות היחסים שלנו. קבלה יוצרת מרחב. מרחב נותן מקום לטרנספורמציה האישית שהחיים דורשים מאיתנו באופן קבוע. בשלב זה הטבע הרוחני שלנו יכול לבוא לידי החלמה. אנחנו מסכימים בשלב זה לוותר על ההיאחזות בדעות ובאמונות שלנו ולהיפתח לאהבה במקום.

שלב הפעולה:

בשלב זה אנו כבר מוכנים לנוע החוצה אל העולם בצורה בריאה. שלב זה של המעגל מתחיל כאשר אנחנו יכולים לשאת תשומת לב אוהבת חסרת ביקורת כלפי עצמנו. עם יכולת זו אנו יוצאים החוצה אל העולם בדרך בריאה, כשהנוכחות שלנו נעשית כוח לשינוי חיובי בכל דבר סביבנו.

שלב זה כולל התייחסות אל העולם באותה דרך של התעוררות, אחריות וקבלה בה אנו מתייחסים אל עצמו. זה לוודא שהשינוי שהתרחש בתוכנו יגולם ביחסים של חיי היומיום כדי שיהפוך לאמיתי, ואפשר יהיה להתחיל מעגל מודעות חדש. בשלב זה אנו כבר בשלים למערכת חדשה של מיומנויות חיים. זהו שלב מעשי: אנו מוסיפים תקיפות וקבלה לחיי היומיום, מנצלים הזדמנויות וחוויות לתרגול. שיתוף הפעולה עם החיים נעשה בעל משמעות ומטרה: החלמה וטרנספורמציה דורשות תרגול קבוע, וכאשר אנו מתרגלים את ההחלמה שלנו בעולם, אנו מאשרים אותה מחדש ומחזקים אותה, ובכך יוצרים מרחב לעוד טרנספורמציה לקרות. אנחנו מפסיקים לדרוש מהעולם להזין את צרכינו הבלתי מסופקים, ובמקום זה פשוט מתייחסים אליו כפי שהוא, רואים את יופיו ואת תפארתו. אנחנו מזינים כעת את העולם באנרגיה החדשה שלנו וביכולת השיתוף שפיתחנו, מביאים אליו את מתנותינו ולא רק לוקחים.

הסכנה העיקרית האורבת לנו בשלב זה של המעגל היא, שאיננו רגילים להרגיש טוב. כל המערכת שלנו מתוכנתת להתנגד לרגשות ולתחושות הקשים שהפכו להרגל ממכר. אולם ע"י תרגול של התנהגות חדשה אנו מתכנתים מחדש את מערכת העצבים ומתפקדים ברמה גבוהה יותר של חיות, עניין ויושר פנימי. אחת הפעולות הדורשות תשומת לב מיוחדת היא הפעולה של להיות עד לאדם אחר מבלי לבקר או לשפוט, ולדעת לתת פידבק בדרך שתביע אהבה ותגרום לאנשים לפרוח ולקרון. בשלב זה התחלנו כבר לחיות את שלמדנו ותרגלנו.

מדיטציה לשלב המודעות:

הבא את תשומת הלב פנימה ותאר את התחושות שעולות בגופך ללא כל פרשנות או שיפוט. אם אתה מתחיל לשפוט, פשוט הייה מודע לכך וחזור לתחושות, תהיינה אשר תהיינה. סרוק את גופך ושים לב לכל חלק ואיבר שלו, שים לב לאילו חלקים אתה נותן יותר תשומת לב ולאילו פחות. בכל פעם שאתה נעשה מודע לתחושה כלשהי בגוף, נשום עמוק ואמור לעצמך: "כעת אני מודע ש...". לסירוגין כווץ ושחרר חלקים בגוף ותאר את החוויה שלך איתם.

כעת זהה חלק בגופך שאתה חש בו מתח ברגע זה, והגבר מעט את המתח. שים לב איזו תנועה רוצה לצאת משם ואפשר לה לקרות מבלי לנסות לשלוט בה. רק עקוב אחר המתח כך שהוא מבוטא בדיוק כפי שהוא. שים לב לתנועה שהתפתחה, וכיצד מנעת עצמך ממנה עד כה.

מדיטציה לשלב השייכות:

בחר אירוע היסטורי כלשהו שמטריד אותך. דמיין אותו באופן חי ככל הניתן. ציין את התחושות והפעילות העולה בגוף בעודך מדמיין. התכוונן לתחושות ולרגשות אלה ואפשר להם להופיע ע"י נשימה לתוכם, ועשה כל תנועה המבטאת אותם. הישאר עם התהליך עד שהתנועה נראית מספקת ושלמה. ציין מתי אותן התחושות עשויות להופיע בחיי היומיום ועבוד איתן כשהן מופיעות.

זהה מישהו או משהו שאתה מאשים במשהו שאתה חווה. אפשר לעצמך באמת להיכנס לזה ולהגיד לו את כל מה שאתה חפץ. תן לגוף להוביל אותך יחד עם ההאשמה, ראה כיצד הוא מגיב ובאיזו עוצמה והיכן. כעת הרפה מנושא ההאשמה, והתמקד רק ברגשות ובתחושות. האם הם מוכרים לך, מזכירים לך משהו? האם אתה מחקה מישהו אחר שנהג לדכא אותך? הרשה לעצמך להרגיש ואמור את האמת גם על היותך קורבן וגם על היותך מנצל בתסריט הזה.

מדיטציה לשלב הקבלה:

כאשר מתעורר רגש חזק, התאמן בלנשום באופן מלא כך שגופך יכול ליצור מיכל לחוויה. תן לגופך לנוע בחדר או להשמיע קולות עם האנרגיה הזו, כך שתוכל ליצור מספיק מרחב להבעת הרגש באופן יסודי. המשך לנשום ולנוע עד שהרגש הושלם. זהו תרגיל בסבילות ואפילו בקבלה בברכה את האנרגיה של רגש בתוכך, מבלי להשליך זאת החוצה על אחרים. כעת תן לו ללכת.

היזכר במישהו לו אתה רוחש אהבה רבה. הייה מודע כיצד אהבה זו מורגשת בגופך. כעת נשום באופן מלא בעודך שולח אותה האיכות של אהבה לעבר חלק בך שאתה שונא. התנהג אל חלק זה כמו אל ילד קטן שזקוק שיחזיקו אותו בביטחון ובאהבה. כעת שחרר גם את הרגש הזה.

מקורות:

GETTING OUR BODIES BACK

Christine Caldwell

(מאמר זה התפרסם לראשונה באתר מהות החיים)