529רוחות רפאים-הנריק איבסן-תיאטרון תמונע529
הנריק איבסן היה אחד הדרמטורגים הגדולים.הוא היה ריאליסט וביצירותיו תיאר את החיים כפי שהם.
יצירותיו עסקו בחיי המשפחה,התלבטויותיהם,חולשותיהם,מוסריותם,כנותם וכו' של חבריה.הוא כתב את "רוחות רפאים"ב1881.
משך הזמן הפך המחזה לקלאסיקה וכל תיאטרון בעולם ראה ככבוד להציגו.
איבסן כתב את המחזה כביקורת על המוסריות המזויפת שבתקופתו.מחזותיו זכו להצלחה ואחת הסיבות לכך היתה שהצופים ראו בהם את עצמם את חייהם שכביכול היו מוסריים.
זהו מחזה בו נוכחים לדעת פעם נוספת שבנים משלמים את מחיר חטאי ההורים.
העלילה במחזה מתרחשת ברצף בזמן קצר ביותר.חמש הן הדמויות במחזה .
מתברר שכולם פרט אולי לאחד-קשורים בקשרי משפחה בצורה זו או אחרת.
העלילה מתרחשת בבית משפחת אלוינג בה מתאספים אם הבית-הלנה,בנה-אוסואלד שהגיע במקרה משהות ממושכת בפריז,העוזרת-רגינה ,אביה-הנגר יאקוב וכן הכומר-מאנדרס.
במטרת הלנה-חווה אורטמן להנציח את בעלה המת בהקמת בית מחסה על שמו.זאת משפחה שבעצם התפרקה וכל אחד חי עם סודותיו שנים רבות.
ברגע של אמת כאשר כולם התאספו מתגלים כל הסודות,האכזבות של כולם והסוף הבלתי נמנע.לאט לאט נחשפים סודותיהם של הדמויות והנסתר והגלוי מרכיב את הטרגדיה.אירועי העבר והסתרתם הם הגורמים העיקריים לסבל הדמויות,לסבלם של כל אחד ואחד מהם.
הלנה סבלה אדם שלא אהבה,בעלה היה לא מוסרי,איש שהעביר לצאצאיו את פגמיו בתורשה.
למרות זאת הלנה רואה במקצת את עצמה כאשמה כי שתקה ,לא רצתה לדעת את האמת ולא גילתה אותה בזמן לאחרים,על כן היא מנציחה אותו בבית המחסה.
אם היתה נוקטת בפעולות בזמן, יתכן והסוף הטראגי היה נמנע.
לכל אחד אשמה כל שהיא.
יעל קרמסקי ביימה את המחזה בשמרה על המתח שבמחזה בצורה קונבנציונלית.
היא כנראה לא הקפידה להדריך את שחקניה היטב במה שקשור לדיקציה נכונה ,דיבור ברור,אי בליעת מילים ובדיקה שכל מה שנאמר על הבמה יגיע אל הקהל באולם הלא"ענק"בתיאטרון תמונע.
אין להאשים את האקוסטיקה באולם שהיתה טובה מאוד במחזות אחרים וכן כוון שחלקם הגדול של השחקנים האחרים נשמעו היטב אך רגינה-הילה טוביאן כמעט לאורך כל ההצגה דיברה בלחש,בשקט ובלעה משפטים שלמים שלא נשמעו כלל.
התפאורה אורית אדר בכר בעזרת הוידאו ארט שלה ושל ליאור שדה היתה מיוחדת יפה ולא סטאטית.-יער וגשם בלתי פוסק עליו .המוסיקה של גיא גוטמן התאימה לעלילה והמעמדים השונים.
דורון תבורי תירגם את המחזה לעברית שזרמה היטב ושיחק בתפקיד הכומר .
רבות היו הסיבות שהטרידו אותו בגלמו תפקיד זה.
הוא ידע שהוא אחד הגורמים לכל הטרגדיה של המשפחה.הוא נתן להלנה אור ירוק להנשא לבעלה למרות שמעלליו היו ידועים לו ,לא נתן לה לעזבו לאחר שהתברר לו שהנשואין היו טעות,העלים עין ברישום האבהות של הנגר יאקוב -אייל נחמיאס ,הוא היה הססן מה יגידו הבריאות עליו,היה דו פרצופי והתנהג בהתאם לכל זה.
נהנתי מאוד ממשחקו המגוון,המיוסר, החי והרגשני של אוסואלד-הבן-יפתח אופיר.
תענוג היה לראותו משחק ומגלם היטב את התפקיד הקשה.
חווה אורטמן היתה עצורה במקצת אך גילמה היטב את תפקידה כאם הסובלת ומחביאה את סודותיה.
קשה לחוות דעה על רגינה כאשר משחקה נשאר חיצוני בלבד ללא אפשרות לשמוע את מלוא דבריה.
לראות או לא לראות:הצגה יפה,קלאסיקה במיטבה.
נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 30/6/2009 10:15
הנריק איבסן היה אחד הדרמטורגים הגדולים.הוא היה ריאליסט וביצירותיו תיאר את החיים כפי שהם.
יצירותיו עסקו בחיי המשפחה,התלבטויותיהם,חולשותיהם,מוסריותם,כנותם וכו' של חבריה.הוא כתב את "רוחות רפאים"ב1881.
משך הזמן הפך המחזה לקלאסיקה וכל תיאטרון בעולם ראה ככבוד להציגו.
איבסן כתב את המחזה כביקורת על המוסריות המזויפת שבתקופתו.מחזותיו זכו להצלחה ואחת הסיבות לכך היתה שהצופים ראו בהם את עצמם את חייהם שכביכול היו מוסריים.
זהו מחזה בו נוכחים לדעת פעם נוספת שבנים משלמים את מחיר חטאי ההורים.
העלילה במחזה מתרחשת ברצף בזמן קצר ביותר.חמש הן הדמויות במחזה .
מתברר שכולם פרט אולי לאחד-קשורים בקשרי משפחה בצורה זו או אחרת.
העלילה מתרחשת בבית משפחת אלוינג בה מתאספים אם הבית-הלנה,בנה-אוסואלד שהגיע במקרה משהות ממושכת בפריז,העוזרת-רגינה ,אביה-הנגר יאקוב וכן הכומר-מאנדרס.
במטרת הלנה-חווה אורטמן להנציח את בעלה המת בהקמת בית מחסה על שמו.זאת משפחה שבעצם התפרקה וכל אחד חי עם סודותיו שנים רבות.
ברגע של אמת כאשר כולם התאספו מתגלים כל הסודות,האכזבות של כולם והסוף הבלתי נמנע.לאט לאט נחשפים סודותיהם של הדמויות והנסתר והגלוי מרכיב את הטרגדיה.אירועי העבר והסתרתם הם הגורמים העיקריים לסבל הדמויות,לסבלם של כל אחד ואחד מהם.
הלנה סבלה אדם שלא אהבה,בעלה היה לא מוסרי,איש שהעביר לצאצאיו את פגמיו בתורשה.
למרות זאת הלנה רואה במקצת את עצמה כאשמה כי שתקה ,לא רצתה לדעת את האמת ולא גילתה אותה בזמן לאחרים,על כן היא מנציחה אותו בבית המחסה.
אם היתה נוקטת בפעולות בזמן, יתכן והסוף הטראגי היה נמנע.
לכל אחד אשמה כל שהיא.
יעל קרמסקי ביימה את המחזה בשמרה על המתח שבמחזה בצורה קונבנציונלית.
היא כנראה לא הקפידה להדריך את שחקניה היטב במה שקשור לדיקציה נכונה ,דיבור ברור,אי בליעת מילים ובדיקה שכל מה שנאמר על הבמה יגיע אל הקהל באולם הלא"ענק"בתיאטרון תמונע.
אין להאשים את האקוסטיקה באולם שהיתה טובה מאוד במחזות אחרים וכן כוון שחלקם הגדול של השחקנים האחרים נשמעו היטב אך רגינה-הילה טוביאן כמעט לאורך כל ההצגה דיברה בלחש,בשקט ובלעה משפטים שלמים שלא נשמעו כלל.
התפאורה אורית אדר בכר בעזרת הוידאו ארט שלה ושל ליאור שדה היתה מיוחדת יפה ולא סטאטית.-יער וגשם בלתי פוסק עליו .המוסיקה של גיא גוטמן התאימה לעלילה והמעמדים השונים.
דורון תבורי תירגם את המחזה לעברית שזרמה היטב ושיחק בתפקיד הכומר .
רבות היו הסיבות שהטרידו אותו בגלמו תפקיד זה.
הוא ידע שהוא אחד הגורמים לכל הטרגדיה של המשפחה.הוא נתן להלנה אור ירוק להנשא לבעלה למרות שמעלליו היו ידועים לו ,לא נתן לה לעזבו לאחר שהתברר לו שהנשואין היו טעות,העלים עין ברישום האבהות של הנגר יאקוב -אייל נחמיאס ,הוא היה הססן מה יגידו הבריאות עליו,היה דו פרצופי והתנהג בהתאם לכל זה.
נהנתי מאוד ממשחקו המגוון,המיוסר, החי והרגשני של אוסואלד-הבן-יפתח אופיר.
תענוג היה לראותו משחק ומגלם היטב את התפקיד הקשה.
חווה אורטמן היתה עצורה במקצת אך גילמה היטב את תפקידה כאם הסובלת ומחביאה את סודותיה.
קשה לחוות דעה על רגינה כאשר משחקה נשאר חיצוני בלבד ללא אפשרות לשמוע את מלוא דבריה.
לראות או לא לראות:הצגה יפה,קלאסיקה במיטבה.
נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 30/6/2009 10:15
