סיפורים וטרינריים - אל תשליכני לעת זקנה 

מרפאה וטרינרית לחיות בית ומחמד קטנות מהווה אבן שואבת לאנשים מבוגרים רבים.
חלקם מגיעים למרפאה מסיבות אובייקטיביות מובנות לצורך טיפולים וטרינריים שוטפים ביקיריהם על 4,
אולם חלקם בהחלט רואים במרפאה הוטרינרית השכונתית את התחליף למרפאת קופ"ח האזורית.

ישנם אנשים מבוגרים המגיעים לביקור עם כלב או חתול מבוגרים כמותם, ושניהם מתנהלים להם לאיטם אל המרפאה וממנה.

וישנם מבוגרים אחרים, אשר ילדיהם עזבו את הבית, ובכדי שלא להיוותר עריריים וגלמודים מרבית שעות היממה הם מגדלים כלב או חתול צעיר ושובב, הממלאים את ימיהם ומזכירים את עלומיהם עת היו הורים צעירים לילדים רכים.

בשנים האחרונות הפכה הרפואה הוטרינרית לחיות מחמד קטנות לרפואה גריאטרית במהותה.

אני עוסק בפרקטיקה וטרינרית מזה 18 שנה, ועד היום אני מטפל בכלבים וחתולים שהכרתי כגורים עוללים בראשית ימיי כווטרינר.

באותה עת, בתחילת הקריירה שלי, תוחלת החיים הממוצעת של כלבים בישראל עמדה על 6-10 שנים. כיום היא עומדת להערכתי על 15-20 שנה.

הדבר נובע ממספר סיבות, שיפור הידע הווטרינרי בישראל, העלאת רמת המודעות של הציבור בנושא חשיבות הטיפול הרפואי המונע כגון חיסונים, תילועים ועיקורים, כניסת האינטרנט ואיתו חופש המידע הרפואי בקצות האצבעות, וכמובן עבודתם המסורה של עמיתיי הוטרינרים בתחום הרפואי והאינפורמטיבי לציבור.

אני מניח כי שיפור דומה בתוחלת החיים של בני אדם באותה תקופה הייתה גורמת לכך שאנשים היו חיים היום עד גיל 150-200!

לפיכך , הסטטיסטיקה בארץ ובעולם קובעת כי לפני כ-20 שנה מרבית חיות המחמד היו גורים, ואילו כיום התהפכה המגמה, ומרבית חיות המחמד העילאיות כגון כלבים וחתולים הנם מבוגרים וזקנים.

לפיכך, הרפואה הוטרינרית המודרנית מוצאת את עצמה עוסקת יותר ויותר בתכנים של בעיות לב, כשלים כליתיים, תפקודי ריאות בעייתיים, אי ספיקת כבד ועוד תחלואים האופייניים לבני גיל הזהב החייתיים.

דבר זה גורם לעיתים לתדהמה ושעשוע ללקוחותיי המבוגרים, שכן הם מוצאים את עצמם מטפלים בבני טיפוחיהם באותן התרופות והאמצעים שהם עצמם משתמשים בהם.

מצד שני, במקרים לא מעטים רואים האנשים המבוגרים את כלביהם וחתוליהם כבבואה שלהם עצמם, והם מתמלאים חששות ופחדים עם כל התדרדרות במצבם הרפואי של כלביהם.

לקוחות רבים שואלים אותי בני כמה בעצם הכלבים שלהם, כלומר, כיצד נעשית ההשוואה בין גיל הכלב לגיל האדם. יש כאלה המכפילים בפשטות את גיל הכלב פי 7 וכך מקבלים הערכה אנלוגית לאדם, כלומר כלב בן 5 "מקביל" לאדם בן 35 , כלב בן 10 מקביל לאדם בן 70 וכלב בן 20 שנה מקביל לאדם בן 140 וכד'.
אני טוען מזה שנים כי תחשיב זה אינו נכון עובדתית, לטענתי אין להשוות בין הגיל הכרונולוגי של אנשים לכלביהם, אלא יש להשוות בין "ביצועים" פיזיולוגיים. כלומר, כלב בן 6 חודשים יכול כבר להרביע, בעוד שילד בן 3.5 שנים לא יכול...
ההתפתחות הגופנית של אדם מסתיימת בגיל 18-19 בעוד שההתפתחות הגופנית המקבילה בכלב הינה גיל 1.5 שנים בערך. אישה למשל מגיעה לגיל המעבר בגיל 50 בערך, בעוד שבכלבות אין כלל גיל מעבר... ועוד כהנה וכהנה דוגמאות המפריכות את ההיגיון שבהשוואה גילאית בין אנשים וכלביהם.

אני מניח שתחשיב זה של 1/7 מקורו בעובדה שלפני מספר עשורים תוחלת החיים הממוצעת של האדם הייתה 70 שנה ושל הכלב 10 שנים, אולם היום תוחלת החיים הממוצעת של אנשים הנה 80 שנה בקירוב ושל הכלבים 20 שנה כך שמתמטית לפחות היחס היום עומד על 1/4.

אולם עובדה ידועה היא כי כלבים וחתולים, במיוחד כלבים, מזדקנים בקצב מהיר יותר מבעליהם. אנו עדיין זוכרים את כלבינו כגורים שובבים, והנה כהרף עין הם מזדקנים ומשתרכים אחרינו באיטיות מכמירת לב. אנשים מבוגרים תמיד מספרים לי על 5-6 כלבים שהם גידלו במהלך חייהם, אחד אחרי השני ומספרים על מעלליהם בערגה ובגעגועים.

טיפים להתנהגות עם בעלי חיים מבוגרים:

? להקפיד על בדיקה וטרינרית מקיפה אחת לשישה חודשים
? ניקוי שיניים ועקירה לפי הצורך אחת לשנה-שנתיים
? ביגוד מתאים בחורף לכלבים מבוגרים קצרי שיער
? התאמת המזון לגיל הכלב ולמצב השיניים שלו
? מתן תדיר של תרופות לפי המלצת הוטרינר
? הליכה איטית , מתונה, ולא מאומצת בטיולים היומיים
? הליכה בצל , והקפדה על שתייה מרובה בימי הקיץ החמים
? בדיקה של מתן הצרכים, לבדוק האם יש השתנה מרובה מידי, שתייה מרובה מידי, קושי במתן צרכים, עצירות וכד'.
? בדיקה של שינויי התנהגות, בבעלי חיים מבוגרים ניתן לאבחן שיטיון (דמנציה) עם הגיל
? לבדוק מצב החושים, ראייה, שמיעה, להתאים את קצב החיים לכלב או חתול שמתעוור או מתחרש
? הסברים לבני הבית, בייחוד לילדים, על כך שבעל החיים כבר מבוגר ויש להתייחס אליו אחרת מהתקופה בה היה גור שובב.