קצת היסטוריה על מיתוג עצמי 

הראשון, שטבע את המושג 'מיתוג אישי' היה איש השיווק האמריקאי טום פיטרס בשנת 1997. לפי פיטרס המיתוג האישי, אינו מבוסס אך ורק על שיפור העצמי, למרות שלא פסל אותו, כשלעצמו, כעומד כערך בפני עצמו, אלא על 'אריזה מחדש' או 'מיצוב מחדש' של התכנים הפנימיים. כלומר, המיתוג לא נועד לשפר את האדם, אלא רק את האופן בו רואים אותו אחרים. רובנו חונכנו וממשיכים להיות מחונכים אך ורק לשיפור פנימי, שהוא מדהים כשלעצמו. אולם מעטים מאיתנו ממשיכים את השיפור הזה ומחפשים לדעת, איך באמת הערכים הפנימיים שלהם מוקרנים החוצה ומתקבלים על ידי הסביבה.

זאת אומרת, מיתוג הוא העטיפה החיצונית של המתנה (המוצר), שהינו אתה ומה שבאת לתת כמתת לעולם.

עוד תהליך מיתוג של חברות ומוצרים חותר ל'האנשה' של מושא המותג, דהיינו, להכניס אליו כמה שיותר מרכיבים אנושיים, שידברו אל הרגש ואל הלב של האנשים, שיצרכו אותו, המיתוג האישי, נועד לתת תוקף לאיכויות של האדם הממותג. ללא מיתוג לא יהיה תוקף, חזקה, הכרעה והשפעה של האיכויות הפנימיות של האדם ואף אחד לא ידע, מה הוא יכול לתת, כמה, מה האיכות של היכולות שלו והברכה שהוא יכול להביא לאנושות.

המיתוג האישי הוא תהליך טבעי, הנוצר עקב הצורך להתבלט בסביבה רוויית המתחרים של היום. הוא טבעי, מכיוון שגם בטבע, זה שיש לו נוצות של טווס, יתפוס את תשומת הלב יותר ממי שיש לו נוצות מרופטות. הטבע מכוון אותנו ליופי, אסטטיקה ומה שנראה לעין כסדר. ככל שדבר יותר יפה ומדבר לרגשותינו בצורה זו או אחרת, יש סבירות, שיסב את תשומת ליבנו. תינוק קטן ועדין, רך לימים, מעלה גל של חמלה, גם בגבר הכי מחוספס...

מהו מותג?

מותג הוא מונח מתחום השיווק, המתאר חברה, מוצר, קו של מוצרים או שירות ובהכללה גם גורמים נוספים, כמו עמותה, אתר תיירות, מפלגה פוליטית ואף אדם פרטי. המותג אינו מדבר על המוצר בלבד, אלא הינו מונח המתייחס לסך כל העמדות, הרגשות והתפיסות, הקיימות אצל הצרכנים בנוגע לאובייקט. עמדות ורגשות אלה, מכונים לעיתים גם 'נכסי המותג'. ניקח את המותג 'קוקה - קולה'. המותג הנ"ל אינו מתאר את תכני המוצר, מרכביו והערך הבריאותי שלו. הוא מדבר על 'צעירות, חיים, שמחה וחופש' - שום קשר בינם לבין המוצר עצמו לא קיים. המותג, אם כך מוכר עטיפה, הפונה לתת-הכרה והרגש של האדם, יותר מאשר לשכל שלו.

מטרתו של המשווק הינה לייחס למותג ערכים חיוביים, כמו איכות, יוקרה, 'כיפיות' או תמורה טובה לכסף. אין ספק שיתכן בהחלט, שיקרו מקרים, שלצרכנים יהיו עמדות שליליות כלפי מותג מסוים. אם כך קורה, ייחשב הדבר, בדרך כלל, ככישלון של התהליך השיווקי.

בעבר היה נהוג להתייחס בשם 'מותג' רק אל הסממנים החיצוניים של תאגיד או מוצר, כגון - שם, סיסמה, סלוגן או מוטו (סימן מסחרי, לוגו), סמליל וסימנים ויזואליים אחרים, כמו צבעים. ואילו כיום מקובל להגדיר את הסימנים הוויזואליים רק כ'חלק מהמותג'. הם מכונים בשם 'זהות מותגית'. זה אומר, שהלוגו של חברה מסויימת, תהיה 'זהותו המיתוגית' - מה שאפשר להצביע ולהכיר כחברה עצמה, כל פעם שיראו את הלוגו. אולם, המותג לא מגביל את עצמו רק ללוגו לבדו, אלא ממשיך הלאה לסדרת עטיפות שיווקיות, חוזרות ונשנות, שגורמות לצרכן לזהות את המוצר באמצעות דרכים נוספות.

המונח העברי - מותג - הינו תחדיש, שיצר פרופ' דב יזרעאלי ונוצר כהלחם של המילים: מוצר+ תג. מהלחם מילתי זה אפשר להבין את הקונספט בכללותו - כל מה שאנחנו רוצים, שישימו צרכנים או אנשים חיצונים, כתווית, על המוצר, שבמקרה של מיתוג עצמי הינו - אנחנו בעצמנו.