שלמה המלך נחשב בתנ"ך לסמל החכמה. הוא גם היה בעל כשרון להבין את שפת החיות, ומסופר שמלכת שבא באה לנסותו בחידות, לבחון אם שמע חכמתו יש לה בסיס. אך שיאה של חכמת שלמה היתה במשפט, בו היה נאלץ להכריע בין שתי נשים אשר גרו יחד, ובאו עם תינוק שכל אחת מהם טענה שהוא שלה. באין עדות מסייעת, כשכל אחת אומרת כולו שלי, ובאין קצה חוט מתאר המקרא דרך מהממת כיצד פתר שלמה את הדילמה. הוא ציווה מאחד המשרתים להביא חרב וציווה עליו לגזור את הילד לשניים. ה"נימוק" כביכול היה, מאחר ואין דרך להגיע להכרעת דין ה"הצודק" יהיה ששתי הנשים יחלוקו ביניהן את הרך הנולד! מכאן הפך הביטוי "משפט שלמה" למטבע לשון של חלוקה שווה במחלוקת שאי אפשר להכריע בה! אבל שלמה שניחן בשפע חכמה תיאר כבר את המהלך הבא: ואכן הדברים התגלגלו כפי שציפה. אשה אחת צעקה ,"גיזרוהו! לא לי לא לך יהיה", בעוד השנייה התחננה שיתנו אותו לשנייה ובלבד שיחיה. ברור שבשלב זה הבין מייד שלמה מי האם האמיתית. זו בעלת היצר האמהי לבנה רצתה שיחיה גם אם תפסיד אותו בעוד השנייה לבה לא חסך פעימה כשהסכימה שיגזרוהו. אכן סיפור מהמם ומרתק שקשה להאמין שבימינו יקרה, כי לו שופט בתקופתנו היה כך מכריע משפט היו מגדירים זאת "שחכמה אלוהית שלא מן העולם הזה ניתנה לו!".העתונים היו מתחרים ביניהם מי יתן כותרת ראשית מהממת יותר לסצינה שנתגלתה במשפט.
אך כמו מוטיבים רבים בתנ"ך יש להניח שסיפור זה לא היה אמיתי אלא יוחס לשלמה כ"יחסי ציבור" להעלות את קרנו כחכם באדם. תופעה של סיפורים מקבלילים בתנ"ך ואצל עמים אחרים ניתן למצוא גם במקבילה של סיפור המבול , כ"ספורי גלגמש", או את חוקי חמורבי כמקבילה של תורת משה. והנה סיפור שמזכיר את משפט שלמה שמהלך בין הבדווים:
משפט שלמה הבדווי (מתאים למספרי סיפורים...).
מעשה בשיח בדווי, אשר נודע בחכמתו הרבה. יום אחד התייצבו לפניו שניים מבני שבטו ועימם סייח רך, וכל אחד מהם טען כי סוסתו ילדה את הסייח. מאחר ולא היתה לו אפשרות לחרוץ משפט, החליט לפתור סוגיה זו בדרך מיוחדת! הוא ציווה לשם את הסייח על אי בודד בתוך אגם מים סמוך ולהביא אל שפת האגם את שתי הסוסות. ואכן כך נעשה! משראו הסוסות את הסייח מרחוק התקרבו אליו, אך בשלב מסויים בדרך, כשהמים נעשו עמוקים יותר החלה סוסה אחת לסגת חזרה אל שפת האגם, בעוד הסוסה השנייה ניסתה לקרב לאי עליו ניצב הסייח בכל כוחה, אפילו במחיר של טביעה! זוהי הסוסה, אמו של הסייח!, פסק השייח החכם לתדהמת כל הרואים את המחזה! האם מעשייה זו לא מזכירה לכם את משפט שלמה?
אך כמו מוטיבים רבים בתנ"ך יש להניח שסיפור זה לא היה אמיתי אלא יוחס לשלמה כ"יחסי ציבור" להעלות את קרנו כחכם באדם. תופעה של סיפורים מקבלילים בתנ"ך ואצל עמים אחרים ניתן למצוא גם במקבילה של סיפור המבול , כ"ספורי גלגמש", או את חוקי חמורבי כמקבילה של תורת משה. והנה סיפור שמזכיר את משפט שלמה שמהלך בין הבדווים:
משפט שלמה הבדווי (מתאים למספרי סיפורים...).
מעשה בשיח בדווי, אשר נודע בחכמתו הרבה. יום אחד התייצבו לפניו שניים מבני שבטו ועימם סייח רך, וכל אחד מהם טען כי סוסתו ילדה את הסייח. מאחר ולא היתה לו אפשרות לחרוץ משפט, החליט לפתור סוגיה זו בדרך מיוחדת! הוא ציווה לשם את הסייח על אי בודד בתוך אגם מים סמוך ולהביא אל שפת האגם את שתי הסוסות. ואכן כך נעשה! משראו הסוסות את הסייח מרחוק התקרבו אליו, אך בשלב מסויים בדרך, כשהמים נעשו עמוקים יותר החלה סוסה אחת לסגת חזרה אל שפת האגם, בעוד הסוסה השנייה ניסתה לקרב לאי עליו ניצב הסייח בכל כוחה, אפילו במחיר של טביעה! זוהי הסוסה, אמו של הסייח!, פסק השייח החכם לתדהמת כל הרואים את המחזה! האם מעשייה זו לא מזכירה לכם את משפט שלמה?
מוסיקאי חובב מדע ואסטרונומיה עוסק בחידונאות בעל שני אתרי טריויה http://www.trivia-liraz.co.il
http://www.mar-trivia.co.il
ושני אתרים נוספים: http://www.cosmopedia.co.il . ערך את ספר השיאים של ישראל.( http://www.syim.co.il ) כתב כאלף ערכים ל"ויקיפדיה" בכינויים שונים.
כתב שני ספרוני מדע,"מסר מכוכב הלכת ארץ" עם מבוא מאת פרופ. דרור שדה ו"המפץ הגדול" גילגולה של תיאוריה מדעית".
http://www.mar-trivia.co.il
ושני אתרים נוספים: http://www.cosmopedia.co.il . ערך את ספר השיאים של ישראל.( http://www.syim.co.il ) כתב כאלף ערכים ל"ויקיפדיה" בכינויים שונים.
כתב שני ספרוני מדע,"מסר מכוכב הלכת ארץ" עם מבוא מאת פרופ. דרור שדה ו"המפץ הגדול" גילגולה של תיאוריה מדעית".