לעבוד בשביל שלך ולא בשבילים של אחרים 

בתקופה זו, בה האבטלה חוגגת, הרבה אנשים יוצאים למצב של חירות חדשה. זוהי הזדמנות פז עבורם לבחון מחדש את כל הקונספט של עבודה ואולי לעשות שינוי רציני ודרסתי בחייהם.

רוב האנשים, במקרים שכאלה, ממשיכים לחפש בדרכים הישנות, מסגרות, שיגרמו להם לצאת החוצה בבוקר ולסדר בעבורם את החיים.

כן, כן בהחלט. עבודה אצל מישהו אחר, מסדרת לך את החיים. אתה מקבל מקום מוכן, מוצרים מוכנים, משרד, או שולחן או כיסא, טלפון, אנשים שעובדים לידך, מנהל שכופה עליך לעשות דברים. אתה מסודר. לא צריך לחשוב יותר מדי בעצמך, אין צורך במשמעת מי יודע מה, כי המניע, הוא - כביכול - המשכורת בסוף החודש. ו... הרצון להיות נאהב ונערץ על ידי הבוסים והחברים בעבודה. סידור מקסים.

אתה שם את עצמך בקלחת הלחצים בעבודה והיא יוצרת אצלך את הלחץ הפנימי לגדול, להתפתח, להגיע רחוק יותר, כדי... להראות להם... לבוסים, לעובדים, ללקוחות.

המנוע הינו... כאילו... פנימי, אולם הוא למעשה, לחלוטין - חיצוני. בפעם הראשונה, שאדם מנהל מפגש אמיתי עם עצמו, זה כשהוא לוקח החלטה לעבור לעבודה עצמאית, להיות בעל עסק או עצמאי בתחום כלשהו.

כשאתה מחליט לעבוד בעבור עצמך, זה כבר סיפור אחר. כי... הכל עליך. אתה צריך לקנות הכל, לסדר לעצמך מקום לעבוד בו. גם אם זה בבית, צריך מקום מיוחד, בשביל הרגשת המסגרת והסדר.

אבל... במקרה הזה... צריך משמעת של ברזל. כי אף אחד לא יכריח אותך לקום בבוקר בשעה הנכונה, אף אחד לא יכפה עליך לעבוד קשה ולתת דוחות על כל מה שאתה עושה. זה אתה עם אתה בלבד. ואתה זה שצריך לתת דין וחשבון לעצמך.

ופה... פה מתחילים להבין את הקשר האמיתי או לא, שיש לך עם עצמך. שכן, אם אינך מסוגל לגייס את המשמעת לעבוד ככה וככה שעות רצופות במשך יום, בעבור אדם אחד בלבד, שהינו אתה... אז ישנה בעיה רצינית בתקשורת פנימית. (אתה עם עצמך).

הרבה אנשים מודים בפני עצמם ובפני אחרים, שהם רוצים להיות עצמאיים, לפתוח עסק וכו'... רובם אומרים זאת לאורך זמן רב. והנה... באה הזדמנות, פוטרו מהעבודה... או אחר ואז... מגיעים כל התירוצים - 'אני לא יודע לשווק את עצמי, אני לא יודע איך לבנות עסק, אני לא יודע איך לנהל עסק' וכו'.

אז... זה לא קל, למי שרגיל לחצוב את דרכו הלוך ושוב מהעבודה הבייתה וההפך ולא רגיל בלבנות בתים חדשים מהיסודות, אלא להיות פועל קבלן פשוט. אבל... זה גם לא בלתי אפשרי.

התכונה האחת, שצריכה להיות שם יותר מהאחרות, הינה - משמעת עצמית מאוד גדולה ונאמנות עוד יותר מאסיבית לעצמי. בשביל זה צריך אימון, כדי לאמן את השריר הזה, היטב היטב.

כל אדם מחוייב לעצמו לבנות לעצמו את נתיב חייו שלו ולא של אחרים, את העקרונות שלו ולא של אחרים, את המקדש שלו ולא של אחרים.