לאחרונה התפרסמו שתי ידיעות בתקשורת הארצית הכוללות דברי ביקורת כלפי הסדרה הקומית המצוינת "פולישוק" המשודרת בערוץ השני. במרכזה של הסדרה עומדת דמותו של השר רובי פולישוק, תפקיד אותו מגלם בהצלחה די יתרה ששון גבאי.
כמי שהיה בעבר ופעל כחלק אינטגראלי מהעולם הפוליטי הזה, אני מוצא באופן אישי הרבה מאוד עניין בסדרה הזאת, המתארת בצורה הומוריסטית אומנם, אך די מהימנה ואותנטית, את המתרחש מאחורי הקלעים במסדרונות הכנסת, בלשכות השרים ובמשרדי הממשלה. על כך מגיעות מילים חמות ליוצר הסדרה המיומן, שמואל הספרי. שמחתי גם לגלות כי לא מעט אנשים שאינם חלק ומעולם לא היו מעורבים בנבכי ההתנהלות היומיומית בזירה הפוליטית, מוצאים עניין רב בסדרה הזאת ובהזדמנויות לא אחדות ביומיום, נתקלתי באנשים המשוחחים בינהם על הסדרה.
לאור זאת, לא אכחד כי מעט השתוממתי למקרא הידיעות על הביקורת שהטיחו פוליטיקאים בתכני הסדרה ואשר עם כל הכנות נשמעו באוזניי כמעט נלעגת ומגוחכת, ואני אומר זאת כמי שיש לו הכרות אישית ואף הערכה רבה לחלק מהנפשות הפועלות. ראשונה הייתה זו חברת הכנסת לשעבר, עו"ד מלי פולישוק-בלוך, שמחתה על השימוש בשם משפחתה "פולישוק". לאחר מכן היו אלה גורמים בכירים מאוד בעיריית נתניה, ראש העירייה, מרים פיירברג-אכר וממלאת מקומה, ד"ר אביטל לאופר, שדאגו אף הן להעביר את מחאתן הפומבית באמצעי התקשורת (בין השאר בעיתון "מעריב" ובראיונות שנתנו לרדיו אמצע הדרך), על כך שעיר-האם של השר רובי פולישוק, היא דווקא נתניה ולא עיר אחרת.
מלבד יחסי-ציבור המצוינים לה זכתה הסדרה הודות ל"רעש התקשורתי" ואשר הוסיפו לה וודאי נקודות רייטינג רבות, לא נראה לי ש"הפסטיבל" הוסיף דבר או חצי דבר למקטרגים עצמם, רק להיפך! טרוניות מסוג זה רק נותנות ביטוי תקשורתי נוסף ומחדדות את מושא הביקורת גם לתועדתם של אלה שלא היה לה מושג קלוש מי הוא רובי פולישוק. אין לי למשל מושג מאיזו עיר, או מאיזה מחוז בחירה הגיע השר שהפך אח"כ לראש הממשלה, ג'ימס האקר, או מנכ"ל משרדו, סר האמפרי האלפבי, מהסדרה המיתולוגית של הבי.בי.סי: "כן, אדוני השר"! ואני גם לא סבור כי קברניטי עיר או מחוז כלשהו באנגליה היו מעלים על דעתם לצאת כנגד הסדרה מכיוון שדמות כזו או אחרת מיוחסת לה.
מבחינה היסטורית עושה רושם כי הפוליטיקאים בישראל מגלים לא מעט קושי להתמודד עם ביקורת של תוכניות סתירה. כבר בשנות ה-50 היו חברי-כנסת שמחו מעל הדוכן במליאה כנגד תוכנית הרדיו "שלושה בסירה אחת". מאוחר יותר קמה זעקה כנגד תוכניות טלוויזיה כמו "ניקוי ראש", "החמישייה הקאמרית", "החרצופים" ותוכניות רבות אחרות. כל המחאות הללו רק תרמו ונפחו את שיעורי הרייטינג של תוכניות אלה ויצרו סביבן עניין ציבורי נוסף.
ואגב, אין זו הפעם הראשונה שסדרה בכיכובו של השחקן, ששון גבאי, מעוררת סערה ציבורית זוטא; באמצע שנות ה-90 עלתה לאקרנים הסדרה "סיטון", המתאר את סיפורו של עורך-דין ירושלמי מהזן הישן, אותו גילם גבאי וענה לשם הבדיוני גבריאל-רומנו סיטון. כטיזר, במטרה ליצור עניין בתוכנית, יצאו בערוץ 1 ששידר את הסדרה בקמפיין פרסום בו נכתב באותיות קידוש לבנה: 'עו"ד סיטון מברך את פרקליטי או.ג'יי סימפסון'. סימסון זוכה כזכור באותה העת בארה"ב מאשמת רציחתה של גרושתו. עו"ד ירושלמי "אמיתי" בשם, חגי סיטון, לא אהב את הפרסום וניסה להוציא צו מניעה כנגד שידור הסדרה ואף פעל למצות את הדין עם רשות השידור באמצעות תביעת לשון הרע.
אדיר בנימיני
www.adir-b.com
כמי שהיה בעבר ופעל כחלק אינטגראלי מהעולם הפוליטי הזה, אני מוצא באופן אישי הרבה מאוד עניין בסדרה הזאת, המתארת בצורה הומוריסטית אומנם, אך די מהימנה ואותנטית, את המתרחש מאחורי הקלעים במסדרונות הכנסת, בלשכות השרים ובמשרדי הממשלה. על כך מגיעות מילים חמות ליוצר הסדרה המיומן, שמואל הספרי. שמחתי גם לגלות כי לא מעט אנשים שאינם חלק ומעולם לא היו מעורבים בנבכי ההתנהלות היומיומית בזירה הפוליטית, מוצאים עניין רב בסדרה הזאת ובהזדמנויות לא אחדות ביומיום, נתקלתי באנשים המשוחחים בינהם על הסדרה.
לאור זאת, לא אכחד כי מעט השתוממתי למקרא הידיעות על הביקורת שהטיחו פוליטיקאים בתכני הסדרה ואשר עם כל הכנות נשמעו באוזניי כמעט נלעגת ומגוחכת, ואני אומר זאת כמי שיש לו הכרות אישית ואף הערכה רבה לחלק מהנפשות הפועלות. ראשונה הייתה זו חברת הכנסת לשעבר, עו"ד מלי פולישוק-בלוך, שמחתה על השימוש בשם משפחתה "פולישוק". לאחר מכן היו אלה גורמים בכירים מאוד בעיריית נתניה, ראש העירייה, מרים פיירברג-אכר וממלאת מקומה, ד"ר אביטל לאופר, שדאגו אף הן להעביר את מחאתן הפומבית באמצעי התקשורת (בין השאר בעיתון "מעריב" ובראיונות שנתנו לרדיו אמצע הדרך), על כך שעיר-האם של השר רובי פולישוק, היא דווקא נתניה ולא עיר אחרת.
מלבד יחסי-ציבור המצוינים לה זכתה הסדרה הודות ל"רעש התקשורתי" ואשר הוסיפו לה וודאי נקודות רייטינג רבות, לא נראה לי ש"הפסטיבל" הוסיף דבר או חצי דבר למקטרגים עצמם, רק להיפך! טרוניות מסוג זה רק נותנות ביטוי תקשורתי נוסף ומחדדות את מושא הביקורת גם לתועדתם של אלה שלא היה לה מושג קלוש מי הוא רובי פולישוק. אין לי למשל מושג מאיזו עיר, או מאיזה מחוז בחירה הגיע השר שהפך אח"כ לראש הממשלה, ג'ימס האקר, או מנכ"ל משרדו, סר האמפרי האלפבי, מהסדרה המיתולוגית של הבי.בי.סי: "כן, אדוני השר"! ואני גם לא סבור כי קברניטי עיר או מחוז כלשהו באנגליה היו מעלים על דעתם לצאת כנגד הסדרה מכיוון שדמות כזו או אחרת מיוחסת לה.
מבחינה היסטורית עושה רושם כי הפוליטיקאים בישראל מגלים לא מעט קושי להתמודד עם ביקורת של תוכניות סתירה. כבר בשנות ה-50 היו חברי-כנסת שמחו מעל הדוכן במליאה כנגד תוכנית הרדיו "שלושה בסירה אחת". מאוחר יותר קמה זעקה כנגד תוכניות טלוויזיה כמו "ניקוי ראש", "החמישייה הקאמרית", "החרצופים" ותוכניות רבות אחרות. כל המחאות הללו רק תרמו ונפחו את שיעורי הרייטינג של תוכניות אלה ויצרו סביבן עניין ציבורי נוסף.
ואגב, אין זו הפעם הראשונה שסדרה בכיכובו של השחקן, ששון גבאי, מעוררת סערה ציבורית זוטא; באמצע שנות ה-90 עלתה לאקרנים הסדרה "סיטון", המתאר את סיפורו של עורך-דין ירושלמי מהזן הישן, אותו גילם גבאי וענה לשם הבדיוני גבריאל-רומנו סיטון. כטיזר, במטרה ליצור עניין בתוכנית, יצאו בערוץ 1 ששידר את הסדרה בקמפיין פרסום בו נכתב באותיות קידוש לבנה: 'עו"ד סיטון מברך את פרקליטי או.ג'יי סימפסון'. סימסון זוכה כזכור באותה העת בארה"ב מאשמת רציחתה של גרושתו. עו"ד ירושלמי "אמיתי" בשם, חגי סיטון, לא אהב את הפרסום וניסה להוציא צו מניעה כנגד שידור הסדרה ואף פעל למצות את הדין עם רשות השידור באמצעות תביעת לשון הרע.
אדיר בנימיני
www.adir-b.com
אדיר בנימיני
משפטן ובעל תואר ראשון ושני במדע-המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
חבר מועצת עיריית נתניה ה-13 (2003-2008).
http://www.adir-b.com/
משפטן ובעל תואר ראשון ושני במדע-המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
חבר מועצת עיריית נתניה ה-13 (2003-2008).
http://www.adir-b.com/