כיצד בוחרים עורך דין פלילי - טיפים מעורך דין פלילי גיא פלנטר 

ברשימה זו ימצא הקורא מספר עצות שימושיות אשר מטרתן לסייע בבחירת עו"ד פלילי. הדברים מבוססים על נסיונו של עורך דין פלילי גיא פלנטר, הן כתובע לשעבר בפרקליטות המדינה והן כסניגור, אולם נועדו לצרכי הכוונה כללית בלבד ואין בהם כדי להוות תחליף לקבלת יעוץ משפטי.

שכרו את שירותיו של עורך דין המתמחה במשפט פלילי

• בראש ובראשונה - שכור את שירותיו של עורך דין בעל מומחיות וניסיון במשפט פלילי. לכאורה, מה שנאמר כאן אמור להיות ברור לכל: שהרי למשל, לא תיקח רופא משפחה לבצע ניתוח לב פתוח. אך בפועל, מדי יום שוכרים חשודים או נאשמים את שירותיהם של עורכי דין שאינם מתמחים בתחום הפלילי, והאחרונים, בחוסר אחריותם, נוטלים עליהם את הייצוג.
• אמנם רישיון עריכת הדין מקנה לאותם עורכי דין את הזכות לייצג בכל תחומי המשפט (למעט בתי דין צבאיים, שם נדרש אישור מיוחד) ולכן יש לא מעט עורכי דין, שכמו חנות "כל-בו", עושים "קצת מהכל".
• אך הנזקים שנגרמים מסוג כזה של ייצוג לא ניתנים בד"כ לתיקון; דע כי בפני ערכאות ערעור, עדיף מצבו המשפטי של מי שלא היה מיוצג כלל, על פני חברו שהיה מיוצג, אך באופן גרוע.
• להבדיל מתחומי משפט רבים אחרים, עוסק המשפט הפלילי בדיני נפשות, ולכן אל תיתן לאיש "לצבור ניסיון" ו"ללמוד" על גבך ועל חשבונך. בדוק תמיד: האם עורך הדין מתמחה בתחום, כמה שנים הוא עוסק בתחום והאם טיפל במקרים דומים בעבר.
• בהקשר האחרון יש לזכור שאפילו בתחום הפלילי יש תתי-התמחויות וכך למשל, לא לכל עו"ד פלילי יש ניסיון בתחומים ספציפיים כגון: איסור הלבנת הון, תאונות דרכים ותאונות עבודה קטלניות, עבירות כלכליות וכדומה.
• במאזן שבין וותק לניסיון, עדיף לך לשכור את שירותיו של עורך דין המתמחה מזה 5 שנים בסוגיה העומדת על הפרק מאשר עורך דין שיש לו 25 שנות וותק במקצוע, אך אין לו מושג, או שיש לו מושג מועט בסוגיה הנדונה.

בדוקו מי באמת יטפל בתיק

• בשעת צרה, הפיתוי רב לרוץ "לשמות הגדולים" ולשכור את שירותיו של עורך דין בעל מוניטין או את שירותיה של פירמת עורכי דין גדולה ומכובדת. אך עליך להיות ער לכך שקיימים מודלים שונים של משרדי עורכי דין: לעיתים אכן אותו עורך דין מנוסה ומוכשר ששכרת יטפל אישית בעיניינך, אך לעיתים לא.
• מודל אחד ניתן לכנות בשם "מודל הפרונט": על פי מודל זה, אותו "פרונט" של המשרד, "המותג" שאליו פנית, השותף הבכיר בעל המוניטין "יקלוט" אותך (כי זה תפקידו העיקרי - להביא לקוחות) בעוד בפועל, יטפל בעניינך שותף זוטר או שכיר צעיר ובלתי מנוסה, או אפילו מתמחה שטרם קיבל רשיון. אך זכור: איכות הטיפול הינה תמיד פונקציה למומחיותו ונסיונו של מי שמטפל בפועל בעניינך.
• מודל אחר נשען על נפח, קרי - טיפול במספר הרב ביותר של תיקים בפרק הזמן הקצר ביותר. מטבעו, מעודד מודל זה חוסר יסודיות, פשרות והסדרי טעון, וזאת על מנת להתפנות לתיקים אחרים. אותו "מותג" ששכרת "רץ מתיק לתיק" ובפועל, פשוט לא יהיה פנוי להתעמק בעניינך.
• לכן בדוק: מי בפועל יטפל בעניינך, מי יופיע מטעמך בפרקליטות או בבית המשפט, האם אותו סניגור אכן פנוי לטפל בך והאם יהיה זמין עבורך.
• על מנת למנוע אי הבנות בהמשך הדרך, הסדר עניין זה בהסכם שכר הטרחה.

היזהרו מהבטחות שווא

• במסגרת ההליך הפלילי קיימים מספר רב של משתנים, שאינם בשליטתו המוחלטת של עורך הדין. כך למשל, בשל אופיו והשקפת עולמו של שופט מסוים, עלול אותו שופט להגיע לתוצאה מסוימת לנוכח הראיות שהוצגו בפניו, בעוד שופט אחר עלול להגיע, על סמך אותן ראיות בדיוק, לתוצאה הפוכה (ערכאות הערעור אמורות "לאזן" את התופעה הזו).
• סניגור פלילי טוב יגלה גמישות, יבקש להתאים את עצמו לשופט שבפניו, ובמסגרת זו יבצע מחקר אודות החלטות קודמות של השופט בעניינים דומים וילמד את השופט שבפניו. אך מאחר ועסקינן בבני אנוש, תמיד יש לקחת בחשבון דרגה מסוימת של חוסר וודאות.
• תוצאת ההליך תלויה כמובן גם בכישוריו וניסיונו של הצד שכנגד שמטפל בתיק (התובע המשטרתי או הפרקליט) ובמשך הזמן שיש בידיו להשקיע בלימוד התיק ובהכנתו. מאחר ובית המשפט מכריע על פי הראיות שהובאו בפניו, לא אחת יוכרע התיק בשל חוסר הכנה של אחד הצדדים, או ניהול לא נכון של המערכה המשפטית.
• חוסר הודאות לגבי התוצאה נעוץ גם בתפקודם של העדים על דוכן העדים, כולל הנאשם עצמו. כך למשל, "על הנייר" יכול שהתיק יראה מבטיח לגבי אחד הצדדים, אך לאחר שעדיו עלו להעיד וגרסתם קרסה על דוכן העדים, תתהפך הקערה על פיה.
• כל האמור לעיל בא להדגיש את הדבר הבא: סניגור שמבטיח תוצאה מסוימת במשפט פלילי עושה עוול לשולחו, שכן או שהוא שוטה גמור, או שהוא פשוט אינו דובר אמת.
• לעורכי דין בכלל ועורכי דין פליליים בפרט, יש נטייה מובהקת להגזים ביכולותיהם. בפועל, מעצם אופי עבודתם הם נתקלים כבעניין של שגרה בקשיים, מכשולים ואף בכישלונות. לכן - יהיה המוניטין של הסניגור אשר יהיה, לעולם לא ימצא אותו סניגור בעמדה להבטיח תוצאה מסוימת בהליך פלילי. כל שהוא יכול להבטיח - שיעשה את כל שביכולתו. הסניגור יכול להאמין לגרסת לקוחו, הוא יכול להאמין, על סמך בדיקת הראיות, שקרוב לוודאי שהמשפט הפלילי יסתיים בתוצאה מסויימת. אך סניגור אחראי והגון לעולם לא יבטיח תוצאה מסויימת.
• מנקודת מבטו של הלקוח, רב הפיתוי לנסות ולקבל מהסניגור הבטחה, בעוד מועד, שהתיק יסתיים בהצלחה. אך אם הסניגור לא מבטיח, אין הוא מגלה חולשה אלא דווקא הגינות, חוכמה וניסיון.
• במיוחד היזהר כאשר כבר בפגישה הראשונה טוען בפניך הסניגור שכתב האישום יבוטל או שהוא יזכה אותך. קרוב לוודאי שהוא אומר לך את מה שאתה רוצה לשמוע. קח בחשבון, שרוב רובם של התיקים מסתיימים בהרשעה פלילית, והסניגור שבפניך, שטרם ניתח את הראיות, בכלל לא נמצא בעמדה להביע מסקנות נחרצות כאלה ואחרות. ואגב, אם תבקש מאותו סניגור לקבל בכתב את הבטחתו, מייד תראה "נסיגה טקטית לאחור". כך או כך, אם הבטיח, מוטב לך לחפש סניגור אחר.
• כבכל עניין, השתמש בשכל הישר ובניסיון החיים. ככל שהמקרה חמור יותר והראיות נגדך טובות יותר כך גם טענותיו האופטימיות של הסניגור תלושות יותר מן המציאות.
• בהקשר הנדון עליך גם לדעת, שאם הסניגור מתנה את שכר טרחתו בתוצאות ההליך - הרי שעבר עבירה לפי סעיף 84(א) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961.

היזהרו משידול

• לא אחת פונים עורכי דין פליליים (בין אם טלפונית או באולמות בתי המשפט) ללקוחות פוטנציאליים ומבקשים לשדלם לשכור את שירותיהם. לעיתים השידול מלווה בהצעות מפתות כאלה ואחרות, תוך ציון שכר טרחה בגובה מגוחך בגין הטיפול המשפטי או הייצוג המשפטי. דחה בנימוס את ניסיון השידול: מעבר לכך שמדובר בעבירה אתית מצד עורך הדין (לפי סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין תשכ"א-1961), השידול מעיד על מצוקה.
• יתרה מכך, כבר אמרנו שענייננו בדיני נפשות: לא אחת חירותך, שמך הטוב ופרנסתך מונחים על כף המאזניים. לפיכך, שכירת שירותיו של עורך דין פלילי צריכה להיעשות בכובד ראש, ורצוי להתייעץ ולקבל המלצות מאנשים המקורבים לתחום.

היזהרו מטענות על שימוש "בקשרים אישיים" או ב"קשרים פוליטיים"

• עבודתו הקודמת של עורך הדין הפלילי בצד שכנגד (כתובע במפלג תביעות משטרתי או בפרקליטות המדינה, כאיש משטרה או רשות חקירה אחרת) מקנה לו כמובן יתרון על חבריו, באשר הוא למד את דרכי עבודת "היריב", מכיר את הנפשות הפועלות בצד שכנגד והם גם מכירים אותו.
• בייצוגו את המדינה בפני ערכאות משפטיות שונות זכה לעיתים גם למוניטין, שישרת אותו בהמשך דרכו כסניגור. יתרה מכך, מי שכיהן בעברו כתובע פלילי אף צבר ניסיון רב, שכן בכל שנה נתונה, טיפל בכמות עצומה של תיקים ובמגוון רחב של מקרים, להבדיל מחברו הסניגור בשוק הפרטי.
• אך יתרונו לא נעוץ בעצם "הקשרים האישיים" שפיתח בעברו; יש והיכרותו האישית עם הצד שכנגד תשפר את התקשורת ביניהם, אך ככלל, אין בהכרות שכזו להכריע כלום, שכן ההחלטות מתקבלות באופן ענייני.
• היזהר אם כן מעורכי דין המבקשים ליצור בפניך את הרושם שעל בסיס "קשרים אישיים", בכוחם להוביל לתוצאה דרמטית. במקרה "הטוב", מדובר במצג שווא; במקרה הרע, מדובר בשחיתות לשמה (כגון מתן שוחד ומצבים של הפרת אמונים) ומאחר ואתה כבר נתון בצרה אחת, אל תחפש לך הסתבכויות פליליות נוספות. הדברים שלעיל יפים גם לגבי טענות שונות על "קירבה לשלטון" או "קשרים פוליטיים" כאלה ואחרים.

כיצד מסכמים את שכר הטרחה עם עורך דין פלילי

• דע כי גובה שכר הטרחה בגין הטיפול או הייצוג המשפטי יכול להשתנות דרמטית מעורך דין פלילי אחד לחברו. לכן, כבכל עניין, רצוי לקבל מספר הצעות מחיר.
• יחד עם זאת ברור שלעיתים, בשל אילוצים שונים (כגון מצוקת זמן) לא ניתן לקבל בעוד מועד מספר הצעות מחיר; במצב דברים זה, רצוי לסכם עם עורך דין פלילי שנבחר למשימה על ייצוג המוגבל להליך שעומד על הפרק (הן ביפוי כח והן בהסכם שכר הטרחה) ובהמשך, בהתאם להתפתחויות ומידת הצורך, להתקשר בהסכם שכר טרחה נוסף לאחר קבלת מספר הצעות מחיר.
• דוגמא קלאסית לכך - מצב בו נעצר קרוב משפחה או ידיד, ומתעורר צורך להעמיד ייצוג משפטי מיידי, על מנת שעורך דין פלילי יעניק יעוץ משפטי דחוף לעצור, ילווה אותו בחקירה הפלילית ויופיע מטעמו בפני שופט מעצרים, בדיון בבקשת המשטרה להארכת מעצרו או קביעת תנאי שחרורו בערובה.
• במצב דברים זה רצוי להגביל את הייצוג (ובהתאמה, גם את גובה שכר הטרחה) לטיפול שעומד על הפרק (יעוץ משפטי, ליווי החקירה וייצוג משפטי בפני שופט המעצרים). אין שום טעם, בשלב מוקדם זה, לשכור את שירותיו של הסניגור לייצג את העצור בנוגע להליך הדן בכתב האישום כנגדו, שכן יתכן וכלל לא יוגש כתב אישום!
• כך גם במצב בו כבר הוגש כתב אישום; במקרה זה רצוי לסכם את שכר הטרחה לגבי ערעור בנפרד, שכן יתכן וכלל לא יתעורר הצורך להגיש ערעור.

שיקולי עורך דין פלילי בקביעת גובה שכר טרחתו

שיקולי הסניגור בקביעת גובה שכר טרחתו רבים ומגוונים, וכוללים בעיקר עניינים המוכתבים ע"י מהות הטיפול עצמו ועניינים החיצוניים למהות הטיפול.

• עניינים המוכתבים ע"י מהות הטיפול עצמו כוללים:

היקף העבודה הנדרש (בתיקים בעלי היקף גדול במיוחד יש  צורך להסתייע בכח - עזר), מורכבות הטיפול, בעיתיות מיוחדת במקרה (בין אם עובדתית או משפטית), חומרת המקרה (כמובן שאין דינו של תיק רצח כדין תיק של הסגת גבול), ההשלכות האפשרויות של המקרה על הלקוח ובני משפחתו (למשל מאסר, או הרשעה שעלולה להוביל לפיטוריו של הלקוח), העניין שיש לסניגור במקרה הספציפי, סיכויי ההצלחה, הערכאה שבפניה יופיע הסניגור (ערכאה ראשונה, ערכאות ערעור, בית המשפט העליון), מיקומו הגיאוגראפי של ההליך (למשל, עורך דין שמשרדו בת"א ייקח בחשבון שההליך מתנהל באילת), מיקומו הגיאוגראפי  של משרדו של הסניגור (בד"כ, ככל שהמשרד מרוחק ממרכז הארץ כך גם שכר הטרחה נמוך יותר) ולעיתים נדירות - אפילו מי השופט או ההרכב שפניו מתנהל ההליך.

• עניינים חיצוניים למהות הטיפול כוללים:

המוניטין של עורך הדין הפלילי, הוותק, הניסיון והמומחיות שלו בתחום; עד כמה הוא עמוס/פנוי באותו רגע נתון, האם מדובר בלקוח קבוע או מזדמן, האם מדובר בלקוח מסחרי (תאגיד או עסק) או לקוח פרטי, הפוטנציאל הטמון בתיק מבחינת קבלת תיקים נוספים בעתיד, התהודה התקשורתית המלווה את הטיפול בתיק ו/או בלקוח הספציפי, מצבו הכלכלי של הלקוח (יכולת כלכלית, נזילות, ערבויות, בטחונות), הוצאות קודמות שכבר הוציא הלקוח לצורך טיפול במקרה, רצונו של הסניגור לסייע ללקוח ספציפי זה (למשל בשל קירבה כלשהיא).

• כלקוח, עליך לנסות ולשקלל את כל השיקולים הרלוונטיים לעניינך ולהעמידם אל מול הצעת המחיר שקיבלת.
• ככלל, בתחום המשפט הפלילי, מסוכם שכר הטרחה על בסיס שעות עבודה (תשלום לפי תעריף קבוע לשעת עבודה, בגין שעות העבודה שהושקעו בפועל בעניינו של הלקוח) או על בסיס "סיכום גלובלי" (תשלום קבוע מראש בגין טיפול משפטי מתחילתו ועד סופו). לעיתים נדירות יותר, מסוכם שכר טרחה בסיסי, עליו באה תוספת בגין כל דיון ודיון בבית המשפט או פעולה משפטית. 
• בהקשר זה, ככול שהטיפול העומד על הפרק (למשל ייעוץ) קטן יותר בהיקפו, כך גם יותר משתלם ללקוח לשלם על בסיס שעות עבודה; וככל שמדובר בהיקף נרחב יותר של עבודה (כגון ייצוג משפטי בהליך פלילי שלם), כך עדיף לעבור ל"סיכום גלובלי".
• קח בחשבון, שעלויות שעות העבודה של שותף בכיר, שכיר ומתמחה - שונות, והקפד לסכם עניין זה מראש. ניתן גם לסכם (במיוחד בסיטואציות של ייעוץ משפטי), שיש לקבל מראש את אישורו של הלקוח להמשך העבודה, במידה והיקף העבודה יעלה על מספר מוסכם של שעות.
• משהוגש כתב אישום, מבחינת היקף עבודתו של הסניגור, יש לאבחן בין שני סוגי טיפול:היקף עבודתו של סניגור ב"ניהול הוכחות" גדול לאין שיעור ממצב שבו לא נשמעו העדים בבית המשפט, ומנקודת מבטו של הלקוח, רצוי שיעמוד על כך שאבחנה זו תקבל ביטוי בגובה שכר הטרחה. במילים אחרות, מומלץ ללקוח לסכם על גובה שכר טרחה שונה, לגבי כל אחד משני סוגי הטיפול הנ"ל.

• טיפול אשר הוביל לסיום התיק מבלי שהעידו העדים בבית משפט (כגון במצבים של חזרה מכתב אישום, ביטול כתב אישום, עיכוב ההליכים, וסיום התיק בהסדר טעון);
• טיפול אשר כלל שמיעת העדים בבית המשפט (מה שנקרא: "ניהול הוכחות").

• 
• רצוי לא לשלם לסניגור את מלוא שכר הטרחה מראש, אלא לחלקו לתשלומים, בין אם בהתאם לשלבים השונים ההליך הפלילי (למשל, מקדמה במעמד חתימת הסכם שכר הטרחה, תשלום בעת הקראת כתב האישום, תשלום לפני תחילת פרשת התביעה, תשלום לפני תחילת פרשת ההגנה, תשלום בסמוך למועד הכרעת הדין וכו') ובין אם בפריסת תשלומים לאורך זמן.
• גם בהקשר הנוכחי נזכיר, שכאשר מדובר בהליך פלילי, חל איסור על עורך דין פלילי להתנות את שכר טירחתו בתוצאות ההליך (למשל, לסכם כי במידה ויורשע, ישלם הלקוח לסניגור שכר טרחה בגובה מסוים, ואילו במידה ויזוכה ישלם מכפלה של אותו סכום).

הקפידו לערוך הסכם שכר טרחה בכתב

• לא אחת מהסס הלקוח לעגן את זכויותיו וחובותיו בהסכם שכר טרחה בכתב, וזאת בשל יחסי האמון המיוחדים שנוצרו עם עורך הדין, וכן מתוך שיקולים של "כבוד".
• אך אי עיגונם של נושאים כגון היקף הייצוג ועלותו בהסכם בכתב מהווה פתח נרחב לצרות בהמשך הדרך; שכן, אפילו אם הצדדים יפעלו בתום לב, הרי שמטבע הדברים - בהסכם בעל פה לא יוסדרו חלק מהעניינים המהותיים שבהתקשרות, בעוד שעניינים אחרים יוותרו פתוחים לפרשנות. לכן - עמוד על כך שיערך הסכם שכר טרחה בכתב.
• וודא שהסכם שכר הטרחה מתייחס לסוגיות הבאות:

• הגדרת מהות הטיפול / ייצוג משפטי (יעוץ / הכנת בקשה / ייצוג משפטי בסוג הליך מסוים וכו').
• הגדרת היקף הטיפול / ייצוג משפטי (לתיק מסוים / למס' תיקים; ערכאה ראשונה / ערכאות ערעור וכו').
• מי יטפל וייצג את הלקוח בפועל.
• הגדרת אופן חישוב שכר הטרחה (לפי שעת עבודה / תשלום "גלובלי" וכו').
• הגדרת תנאי התשלום (סכום ומועד התשלומים). שיטת הצמדת התשלומים (למשל, בצמוד לשער הדולר ארה"ב היציג או שיטת הצמדה מוסכמת אחרת).
• הגדרת הוצאות שאינן כלולות בשכר הטרחה של הסניגור (מומחים, חוקרים פרטיים, בדיקת פוליגרף הוצאות צילום חריגות וכו'). רצוי להתנות סעיף זה באישור מראש ובכתב של הלקוח.